פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עד כמה אתם סומכים על העיניים שלכם בזמן הנהיגה?

      בנהיגה למרחק של קילומטר אחד מתקבלות 15 החלטות וזמן התגובה אליהן אורך בממוצע כ-5 מאיות השניה. גם אם אתם חושבים שאתם רואים טוב על הכביש, המציאות נראית שונה. הכירו את הסעיפים שעשויים למנוע את תאונת הדרכים הבאה

      נהיגה אופטית (ShutterStock)
      תנאי הראות בכביש שונים מאלה שנבחנו במעבדה (צילום: shutterstock)

      עם כל הכבוד לטכנולוגיה המתקדמת, כ-90% מהמידע המתקבל במהלך הנהיגה מגיע מהעיניים שלנו. הנתון הזה יכול אולי להרגיע חלק מאתנו ולהגביר את תחושת הביטחון שאם נראה בזמן גם נגיב בזמן, אבל אם בוחנים את הנושא לעומק, מבינים את גודל הבעיה: לפי מספר מחקרים שנערכו בעשור האחרון, כ-80% מתאונות הדרכים היו נמנעות אם כושר הראייה האנושי היה גבוה יותר.

      קראתם נכון. בנהיגה של קילומטר אחד מתקבלות 15 החלטות וזמן התגובה אליהן אורך בממוצע כ-15 מאיות השניה. לא בכדי, מתבקשים נהגים שעברו את גיל ארבעים לערוך בדיקת ראייה טרם חידוש רישיונם. לגיל ישנה השפעה משמעותית על מערכת הראייה, ומשם גם לבטיחות הנהיגה. באופן די מובן, עיקר הבעיה נוגע לנהיגת לילה כשהראות פחות טובה ומספר פרטי המידע שאנו מלקטים יורד באופן דרמטי.

      לדברי יובל טוכשניידר, אופטומטריסט בכיר באופטיקנה, חרף העובדה שמרבית הנהגים הבוגרים יעברו את בדיקת הראייה הנדרשת לקבלת הרישיון בצורה טובה, המציאות נראית קצת שונה. תנאי הראות בכביש שונים מאלה שנבחנו במעבדה ובלא מעט מקרים תיתכן בעיה בתקינות הראייה.

      לפיכך, הגיע הזמן להכיר את הסעיפים שעשויים למנוע מכם להיכשל בבדיקת הראייה ובעיקר להבין כיצד הם ישפיעו עליכם כשאתם יושבים ליד ההגה.

      חדות הראייה

      לא מעט מחקרים שבוצעו בעבר בחנו את הקשר בין ראייה חדה לביצועים מאחורי ההגה ולמרבה ההפתעה עד כה לא הוכח קשר מובהק ביניהם. עם זאת, התקן מחמיר וחדות הראייה המינימלית הדרושה לנהיגה בישראל היא 6/12, מספר המבטא את יכולתו של הנהג לזהות את מספר הרכב הנמצא במרחק של 20.5 מטרים לפניו כל עוד תנאי התאורה סבירים. מספר נמוך מזה יחייב פסילת רישיון או תיקון בעזרת משקפיים או עדשות מגע.

      נהיגה אופטית (ShutterStock)
      בנהיגה של קילומטר אחד מתקבלות 15 החלטות (צילום: shutterstock)

      ראיה חד עינית

      קשה לאגד את הסעיף הזה בנתונים מחקריים אבל המציאות מלמדת על קשר נסיבתי בין נהגים בעלי ראייה חד עינית לריבוי עבירות תנועה ותאונות התנגשות. חשיבותו של סעיף זה ניכרת בעיקר כשמדובר בראייה למרחקים קרובים והגדלת שדה הראייה, בניגוד לראייה דו עינית שמשמשת למיקום עצמים במרחב.

      הסתגלות לחושך והתאוששות מסינוור

      נהוג לחשוב שהיכולת שלנו להתמצא במרחב בחושך ולחזור לראות טובה גם אחרי שעינינו נתקלו במכת אור חזקה, היא חשובה מעין כמוה לפעילות כמו נהיגה, אבל גם במקרה הזה אין עדות מחקרית תומכת המאפשרת קביעת מדדים ישימים להערכת המלצה רפואית לרישיון נהיגה.

      פגיעה בשדה הראייה

      לפי כל הנתונים, שדה ראייה לקוי גורמים לשיבושים ביכולת הנהיגה אבל אבדן שדה ראייה בעין אחת טרם הוכח כפוגע בבטיחות הנהיגה.

      כפל ראייה / ריצוד

      כפל ראייה הוא אחד הליקויים החמורים ביותר שהופעתם עלול למנוע את כשירותו של אדם לנהוג. החשש הגדול הוא מפגיעה משמעותית ביכולת ההתמצאות במרחב, ועד שלא יטופל הליקוי ייפסל רישיון הנהיגה.

      במקרה של ריצוד, נרכש או מולד, יחויב הנהג בחוות דעת רפואית שתאתר את סיבת הריצוד לפני חזרתו למושב הראשי ליד ההגה, זאת במידה וחדות הראייה נשמרת.

      קטרקט - עכירות העדשה

      נהיגה עם קטרקט פוגעת לרוב ביכולתו של הנהג לראות צלול בשעות החשכה. לא בכדי, מחקרים שנעשו בעבר מצאו שכיחות גבוהה יותר של תאונות התנגשות בקרב הסובלים מהליקוי, גם אחרי שעברו ניתוח להסרתו. לפיכך, ההמלצה היא לחזור למושב הנהג רק כחודשיים אחרי הניתוח.

      עיוורון לילה וצבעים

      קושי בראייה באור עמום או בלילה מכונה "עיוורון לילה" והוא נגרם כתוצאה מהסתגלות מאוחרת של הרשתית לחושך. מבחני הראייה אינם כוללים בדיקה בחושך והסובלים מעיוורון לילה יוכלו להמשיך ולנהוג כרגיל בתנאי שתופיע הערת הגבלה ברישיונם שתחייב נהיגה בתנאי תאורה בלבד.

      שדה ראייה

      החוק מחייב ראייה של שדה אופקי של 140 מעלות בשתי העיניים יחד ומספר נמוך מזה יחייב פסילת רישיון מיידית, כמו גם פגיעה ברבע התחתון או ברבע העליון של שדה הראייה.