מה קורה בגוף כשאנחנו שורפים שומן?

רבים מאיתנו היו שמחים "לשרוף שומנים", חלקנו אף עובדים די קשה בשביל להשיג את זה - אבל האם אתם יודעים מה זה אומר בדיוק? תא שומן רגיל קיים בראש ובראשונה כדי לאחסן אנרגיה. הגוף מגדיל את מספרם ונפחם של תאי השומן כדי להתאים את עצמו לאנרגיה העודפת שנצרכת בצורת מזונות עתירי קלוריות. במידת הצורך, הגוף גם ישלח שומן לאחסון בתוך השרירים, הכבד ואיברים נוספים - בעיקר כטקטיקת התמודדות עם אורח חיים המשלב צריכה קלוריות גבוהה ורמת פעילות גופנית נמוכה.

מבחינה היסטורית, תאי שומן הביאו הרבה תועלת למין האנושי. הגוף איחסן את האנרגיה בחבילות קטנות של מולקולות מסוג חומצות שומן, ואלה שוחררו לזרם הדם ושימשו כ"דלק" עבור השרירים ואיברים אחרים בעתות שבהן לא היה הרבה מזון זמין או במקרים שבהם היה צורך לשחרר פרץ אנרגיה מיידי (כמו למשל אם מצאת את עצמך נמלט על חייך מפניו של טורף אימתני).

עוד בנושא:
חדשות טובות: השומנים שלכם מגנים עליכם מפני זיהומים
בערה פנימית: 7 מאכלים ששורפים שומנים
לאן הולך השומן שאנחנו "שורפים"? דיאטנית מסבירה

בתקופות קדומות, היכולת לאגור שומן היוותה יתרון הישרדותי. מי שגופם אחסן שומן בצורה יעילה יותר הצליחו לשרוד תקופות ארוכות יותר ללא מזון זמין ונהנו גם אנרגיה עודפת שעזרה להם בהתמודדות עם סביבות מחייה עויינות. אבל מתי בפעם האחרונה מצאתם את עצמכם בורחים מחיה טורפת?

בעת המודרנית שבה אנחנו נהנים משפע של מזון ומתנאי מחיה מוגנים, פיתחו רבים מאגרים עודפים של שומן. למעשה, במדינות מפותחות אחוזים גבוהים מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מהשמנה והתופעה מתפשטת גם לילדים ונוער.

הבעיה הכי גדולה עם עודפי השומן שלנו היא שתאי השומן (שנקראים גם אדיפוציטים) לא מתפקדים בצורה תקינה. הם מאחסנים שומן בקצב גבוה מדי ומשחררים אנרגיה בקצב נמוך מדי. בנוסף, תאי השומן הגדולים והעודפים הללו מייצרים רמות אבנורמליות של הורמונים שונים. הורמונים אלה מעלים את הדלקתיות בגוף, מאטים את חילוף החומרים ותורמים לתהליכי תחלואה.

התהליך הפתולוגי המסובך שמוביל לאגירת שומן עודף וחוסר התפקוד בשחרורו נקרא אדיפוסופטיה והוא מקשה מאוד על הטיפול בבעיית ההשמנה.

כשאדם מסויים מתחיל דיאטה ומתחיל שגרה של פעילות גופנית, הגוף עושה שני דברים כדי "לשרוף שומן". הראשון, הוא משתמש באנרגיה שמאוחסנת בתאי השומן כדי לספק דלק לפעילות החדשה. השני, הוא מפחית משמעותית את כמות השומן שנשלח לאחסון.

המוח מאותת לתאי השומן לשחרר את "מנות האנרגיה" המאוחסנות בתוכם (מולקולות של חומצות שומן) אל תוך זרם הדם. השרירים, הריאות והלב לוקחים את מנות האנרגיה הללו, מפרקים אותן ומשתמשים באנרגיה כדי לבצע את הפעילות המאומצת. השאריות שנותרות לאחר שהאיברים ממצים את האנרגיה מחומצות השומן נפלטות מהגוף במסגרת תהליך הנשימה יחד עם הפחמן הדו-חמצני שננשף החוצה מהריאות, או באמצעות פינוי השתן מהגוף.

בתום התהליך הזה נותר תא השומן ריק וחסר תועלת. לתאי השומן יש תוחלת חיים קצרה למדי, ולאחר שהם מתרוקנים ומתים, הגוף סופג אליו את מה שנותר מהם. אם מתמידים בדיאטה ובפעילות הגופנית, הגוף לומד לנצל את האנרגיה (כלומר, הקלוריות) מיד עם צריכתה באמצעות המזון, ואינו שולח אותה לאחסון בתאים. כתוצאה מכך הגוף מקטין את נפחם ומספרם של תאי השומן בו, דבר שמשפר את חילוף החומרים הבסיסי, מפחית את רמת הדלקתיות, מסייע במניעת מחלות ומאריך את תוחלת החיים.

אם מתמידים בשגרה זו לאורך זמן הגוף יספוג את תאי השומן העודפים וייפטר מהם כפסולת, מה שמותיר אותנו רזים ובריאים יותר פי כמה וכמה.