בסרטון: ההוכחה שלא כל הקלוריות זהות
סופרים קלוריות? תנו לנו להציע לכם משהו אחר: התחילו לספור סוכר. כן, מה ששמעתם. נכון שהרגילו את כולנו לספור קלוריות כשאנחנו מבקשים לאמץ תזונה נכונה, אבל אם אנחנו מתמקדים רק במספר הקלורי במקום באיכות הקלורית השינוי שאנחנו מקווים לו פשוט לא יגיע.
עוד בנושא:
הפסקתי לאכול סוכר למשך 30 ימים. זה מה שקרה
זה מה שיקרה לגוף שלכם כשתפסיקו לאכול סוכר
6 נשנושים שאנשים שחותכים מסוכר יכולים לאכול
הנה, תראו דוגמה. ארטיק שעל עטיפתו מצוין בגאווה שהוא מכיל מעט מאוד קלוריות. קריאה ברשימת הרכיבים שלו מעלה שכמעט כל הקלוריות הם אך ורק סוכרים שונים: סוכר, סירופ סוכר שרוף, ממרח תמרים, גלוקוז, מלטודקסטרין וכמובן גם מחית פירות שונים - כל אלה סוכר בשמות שונים. למה זה בכלל משנה לנו שיש פה כל כך הרבה סוכר, אם הארטיק כולו מכיל מעט קלוריות יחסית?
הסיבה, היא כיוון שאנחנו אוכלים במצטבר הרבה יותר מדי סוכר. כאשר אוכלים במהלך היום ממילא הרבה יותר מדי סוכר, הרי שאכילת ארטיק כזה "ודחיפת" כמות סוכר נוספת לגוף עלולה רק להזיק, למרות שחשבנו שאכלנו דיאט (שלא לדבר על אכילת ארטיק נוסף כי "זה היה דיאט").
כיום זה כבר ברור, שאיכות הקלוריות חשובה הרבה יותר מהמספר שלהם. המגזין סיינטיפיק אמריקן פירסם כבר בשנת 2010 ניסוי מעניין הנוגע בדיוק להרכב הקלוריות והשפעתן. בניסוי, שתי קבוצות אנשים נדרשו להתקיים ממנות לחם עם אותו סכום קלורי - 600 עד 800 קלוריות. אלא שקבוצה אחת קיבלה לחם מלא עם גרעינים וזרעי חמנייה ובתוספת גבינת צ'דר, ואילו הקבוצה השנייה קיבלה לחם לבן מעובד וגבינה מתועשת.
התוצאה הצביעה על כך שהקבוצה הראשונה אגרה 10 אחוזים פחות קלוריות, כי תכונותיו של הלחם הצריכו מחבריה יותר מאמץ. כלומר הלחם המלא והסיבים התזונתיים שהוא מכיל הביאו לעבודה קשה יותר של המעיים ובכך להפחתה באגירת קלוריות בגוף.
והנה עוד דוגמה: אנחנו יכולים לשתות כוס חלב וכוס קולה ושתיהן יהיו בעלות אותו ערך קלורי. אבל האם שתי הכוסות ישפיעו עלינו באותו האופן? ודאי שלא. שכן באחת יהיה לקטוז ובשנייה פרוקטוז, שניהם סוכרים אבל השני אחראי גם על תופעת הכבד השומני. לכן מה שחשוב זה להבין שלא רק הערך הקלורי חשוב, אלא חשוב אף יותר זה לדעת מאיפה הגיעו הקלוריות האלה.
הגיע הזמן להיפרד מהסוכר
עודף סוכר, זה כבר ידוע, הביאו את תושבי העולם המערבי לפתח את מה שמכונה המגיפה של המאה ה-21: סוכרת. אבל לא רק סוכרת. לאחרונה הכריזה הסתדרות הרפואית בישראל על השמנה כמחלה. הדבר יצר כמובן מחלוקות רבות, אבל על דבר אחד קשה להתווכח: השמנה מביאה בצדה שלל בעיות רפואיות נוספות כסוכרת וכבד שומני, וכל אלה הם כמעט תמיד תוצאה של עודף אכילת סוכר (סוכר מוסף ופחמימות בכלל).
חשבו על ארוחת הבוקר שלכם, הצהריים והערב ועל נשנושי הביניים - כמעט הכל מבוסס על פחמימות? ישראלים צורכים יותר סוכר מתושבי מדינות רבות אחרות בעולם, ועיקרו מגיע משתיה ממותקת. כ-70 אחוזים מעודף הסוכר שאנחנו צורכים מגיע מבקבוקי שתיה כקולה, אייס טי ואפילו מים בטעמים.
אז מה עושים? איך לומדים "לספור סוכר" ולא לספור קלוריות? קודם כל לומדים לקרוא רשימת רכיבים: גלוקוז, פרוקטוז, מולסה, מלטודקסטרין ועוד, לסוכר יש 50 שמות שונים ויצרני המזון לא תמיד כותבים "סוכר" אלא משתמשים בשמות נרדפים. מצאתם מאכל עם ערך קלורי גבוה? לא חייבים בהכרח להימנע אלא רק לאכול בהגבלה, אבל אם יש בו סוכר מוסף (כלומר ברשימת הרכיבים, לא הערכים התזונתיים, מופיעה המילה סוכר או אחת מנרדפותיה) - לא אוכלים.
נסו ללמוד ולהבין איפה הסוכר מסתתר ואז בחרו אחרת. כמעט לכל מוצר יש מקביל נטול סוכר מוסף וזה נמצא בכל סופר רגיל. נסו לא לפחד משומן בכמות מסוימת, כי שומן וחלבון משביעים לאורך זמן לעומת הפחמימות. נסו את זה וגלו את כל הדברים הטובים שמגיעים ביחד עם הוצאת הסוכר מהצלחת.
רוני זינגר והדיאטנית הקלינית נועה אברהם הן יוזמות "אתגר ללא סוכר"