4 פעילויות פשוטות שעשויות לעזור במניעת דמנציה

בווידיאו: תסמיני מחלת האלצהיימר עלולים להופיע עשרות שנים לפני התפרצותה

דמנציה היא אחת מהמחלות הקשות שנדמה ששכיחותן הולכת ומתגברת בשנים האחרונות. למרות שמחקרים רבים נעשים על הגורמים למחלה, לחוקרים עדיין אין תשובה אחת ודאית והחיפוש אחר תרופה שתאט ואפילו תמנע את המחלה הולכים ומתרבים.

דמנציה כוללת ירידה בתפקוד הכללי של אדם שנגרמת כתוצאה מירידה ביכולות קוגניטיביות כמו זיכרון, הבנה, יכולת ריכוז, קריאה ועוד. אדם שסובל מהמחלה מאבד באופן הדרגתי לא רק את כישוריו האינטלקטואליים, אלא גם את יכולתו לתפקד באופן עצמאי ולתקשר עם סביבתו. הדוגמה השכיחה ביותר לדמנציה היא מחלת האלצהיימר.

גנטיקה ככל הנראה משחקת תפקיד חשוב בגורמי המחלה, אך גם לביצוע שינויים באורח החיים ישנה חשיבות. הנה כמה פעילויות שעשויות לסייע בהפחתת הסיכון לחלות בדמנציה.

עוד בנושא:
27 מצבי לחץ בחיים שיכולים להוביל לדמנציה
בכוח המחשבה: הגורם המפתיע שעלול להוביל לדמנציה
שאלה אחת שתגלה האם אתם בסיכון לחלות באלצהיימר

מחקר חדש מהונג קונג שבחן 15,582 משתתפים בגילאי 65 ומעלה במשך כמה שנים מצא כי לאנשים שעסקו בפעילויות אינטלקטואליות כמו קריאה היה סיכון נמוך יותר לפתח דמנציה בהשוואה לאחרים. החוקרים משערים כי הקריאה האטה את הופעתה של הדמנציה על ידי שיפור העתודות הקוגניטיבית.

גמישות המוח - היכולת לשנות מבנה או תפקוד באופן מתמשך כדי להגיב לגירוי חיצוני - יכולה להישמר, במידה מוגבלת, על ידי אתגור עצמי. זה יכול לכלול כל דבר, החל מללמוד לנגן בכלי חדש וכלה בלימודי שפה שונה.

כך למשל, בשנת 2004 פורסם מחקר שהראה כי מזדקנים דו-לשוניים נותרים עם יכולות קוגנטיביות גבוהות יותר ביחס לדוברי שפה אחת. במחקר נוסף של פרופ' אלן ביאליסטוק מאוניברסיטת יורק שבקנדה, נמצא כי הופעת אלצהיימר הייתה בממוצע 5 עד 6 שנים מאוחרת יותר בקרב דו-לשוניים. הממצאים הוכיחו את ההגנה של דו-לשוניות על שימור מפני ירידה קוגניטיבית שאופיינית לגיל המבוגר. ידיעת שלוש שפות הייתה בעלת אפקט טוב יותר משתיים

גם כאשר עושים משהו פשוט כמו הזמנת מנה במסעדה, המוח שלנו צריך לקרוא את האדם שעומד מולנו, לחשוב על מה לומר, להבין איך להגיב אם יקרה משהו לא צפוי. במילים אחרות, המפגש הזה משמש כמעין תרגיל עבור המוח.

"חיברות משחררת מתח, ויש קשר עצום בין מתח לבעיות עם המוח ככל שאנחנו מתבגרים", אמר בריאן ג'יימס ממרכז ראש לבריאות הציבור באוניברסיטת שיקגו. הוא הדגיש כיצד המוח האנושי אמור להכיל ולהכיר 150 אנשים, כך שאינטראקציה מתמדת וקבועה עם רק אדם אחד או שניים יכולה להגדיל את הלחץ. זו אולי הסיבה שבדידות נמנית עם הגורמים שעלולים לזרז את הופעת המחלה בגילאים מאוחרים.

אל כל הדיבורים והפעילות האינטלקטואלית צריך לצרף גם קצת פעילות גופנית, שכן על פי מחקרים שילוב של השמנת יתר יחד עם לחץ דם גבוה יכולים לתרום לכעשירית ממקרי הדמנציה. בנוסף, מחקרים שנעשו לאחרונה הראו כי דילול מבני המוח עשוי להיות קשור לאורח החיים היושבני שרבים ממנו מאמצים.

במחקרים שנערכו בשנת 2014 בבית החולים Mayo clinic באריזונה והוצגו בכנס הבינלאומי לחקר האלצהיימר - חוקרים הגיעו לשתי מסקנות מעניינות. הראשונה היא שפעילות גופנית בכל רמה (קלה, מתונה או נמרצת), באמצע החיים, מגנה על המוח מפני ירידה קוגניטיבית קלה בזיקנה. הממצא המעניין השני הוא שפעילות גופנית מונעת את ההידרדרות של ירידה קוגניטיבית קלה לרמת דמנציה. המסר העיקרי משני המחקרים הללו הוא שכדאי מאוד לבצע פעילות גופנית קלה, כמו הליכה בשכונה בערב, בגילאי 50 עד 65, כדי להגן על התפקוד הקוגניטיבי בגיל מבוגר יותר. המחקרים הראו שפעילות מתונה של 5 עד 6 פעמים בשבוע היא בעלת האפקט המגן הטוב ביותר והיא כאמור משפיעה באופן חיובי גם על בריאות הלב וכלי הדם, על מאזן הכולסטרול ועל שיפור מצב הרוח.