"אל תחשבו על פיל ורוד" - הוא משפט שבדרך כלל משמש כדוגמה אפקטיבית להמחשת הרעיון שאם אתם רוצים להיות בטוחים שמישהו יחשוב על משהו, תגידו לו לא לחשוב עליו. זה גם תואם את הסתירה הפנימית שמונעת מאיתנו להפסיק לחשוב על דברים שמטרידים אותנו. לכן גם לא מאוד מפתיע לגלות שצעירים דתיים שהסביבה שלהם מורה להם "לא לחשוב על סקס" בסופו של דבר חושבים לא מעט על... ובכן, סקס.
על הנושא הזה בדיוק כתב ד"ר יניב אפרתי ממכללת בית ברל מאמר שכותרתו "אלוהים, אני לא יכול להפסיק לחשוב על סקס! אפקט הריבאונד של כישלון דיכוי מחשבות מיניות בקרב מתבגרים דתיים". אפרתי הוא מרצה בחוג לקרימינולוגיה, חוקר בתחום הפסיכולוגיה והחינוך ומייסד המרכז הישראלי לקידום מיניות בריאה, שבראשו הוא גם עומד. בנוסף, הוא מתמחה בטיפול בהתמכרויות ובהתנהגות מינית קומפולסיבית.
עוד בנושא:
5 הדברים שגברים חושבים עליהם כדי לא לגמור - ביניהם גם אחד מזעזע במיוחד
חשבתם שאתם מוזרים? אלה פנטזיות הסקס הכי פופולריות
איך מדברים עם מתבגרים על מיניות?
המסקנה שאליה הגיע ד"ר אפרתי בעקבות מחקריו בנושא, היא שצעירים דתיים בסופו של דבר מרגישים רע כשהם חושבים על סקס וזה מסב להם סבל ומזיק לבריאותם הנפשית. המחקר של אפרתי מבוסס על 3 סקרים: הראשון כלל 661 מתבגרים והראה שאלה שנמנים על המגזר הדתי הרבה יותר מוטרדים מכל מה שקשור לסקס מאשר בני גילם החילוניים. בסקר השני השתתפו 522 מתבגרים וממנו עלה שעקב העיסוק המוגבר שלהם במין, איכות חייהם של המתבגרים הדתיים נמוכה יותר. בסקר השלישי והאחרון, שבו השתתפו 317 מתבגרים, נמצא שקבוצת המתבגרים הדתיים אופיינה הן באיכות חיים נמוכה יותר והן בשיעור גבוה יותר של התנהגויות מיניות כפייתיות.
"לדעתי, המחקר משקף את המציאות המורכבת של מתבגרים דתיים. נראה לי שהציבור הדתי צריך לבחון מחדש את עמדותיו בכל מה שקשור לחשיבות השיח על מיניות והיכולת לדבר על מין ולהקנות חינוך מיני, כבר מהשלבים המוקדמים של גיל ההתבגרות", אמר ד"ר אפרתי בראיון לאתר PsyPost.
לדבריו, "יש חשיבות גדולה מאוד לכך שהחברה הדתית תדבר על מיניות ותתמודד עם הסוגיות שעולות ממנה בצורה הנכונה, כבר מתחילת גיל ההתבגרות ואפילו בגילאי בית הספר היסודי - כי רק כך ניתן למנוע התפתחות של התנהגויות מיניות כפייתיות". תגובת ההורים לסיטואציות שמעורבות בהן פורנוגרפיה או אוננות משחקת גם היא תפקיד משמעותי בהתפתחות של הרגלים מיניים כפייתיים. עוד הוא אמר כי חשוב לזכור שלאנשים דתיים יש נטייה להחמיר בהערכת הכפייתיות של התנהגותם המינית.
"לא תהיה זו התחסדות לומר שבקרב הציבור הדתי יש דיווח יתר על התנהגויות מיניות כפייתיות", אומר ד"ר אפרתי. "במסגרת עבודתי כמטפל אני רואה שלאנשים דתיים יש נטייה גבוהה יותר להגדיר את עצמם כבעלי התנהגות מינית כפייתית, כאשר למעשה מצבם אינו עולה לכדי ההגדרה של התנהגות כזאת. הסיבה שהם חושבים ש'יש להם בעיה' היא הרגשות השליליים (אשמה ובושה, בעיקר) שהם תוצר הלוואי של הקונפליקט התמידי שבו הם חיים: מיניות מול דתיות".