הלחץ הורג אתכם? הכירו את השיטה היפנית שתעזור לשחרר אותו

יש לא מעט דרכים להתמודד עם לחץ. מבט מהיר על האנשים הקרובים לכם ודאי יראה לכם לא מעט טכניקות, יעילות יותר ופחות, לנהל אותו. בעוד שחלק מהאנשים יבחרו להדחיק, להתעלם ולהסתיר, בתקווה שהוא יחלוף מעצמו, אחרים ימצאו דרכים, בריאות יותר או פחות, לפרוק אותו. אולם, תורה יפנית בשם "קינטסוגי" (Kintsugi) שקיימת כבר יותר מ-400 שנים, מציעה לגשת אל הלחץ מזווית אחרת לגמרי - במקום להילחם או להסתיר, פשוט לחבק אותו, ביחד עם הפגמים, חוסר השלמות וכל הדברים שאנחנו פחות אוהבים בעצמנו.

עוד בנושא:
7 סימנים שאתם באזור המסוכן של הסטרס
5 דרכים שיעזרו לכם להתגבר על הסטרס
מבואסים? הכירו את המפתח הדני לחיים מאושרים

קינטסוגי היא אמנות מעשית שהפכה גם לפילוסופיה לחיים בריאים ושלווים יותר. זוהי אומנות של הרכבת כלי חרס שבורים באמצעות זהב - מתוך רעיון של אימוץ הפגמים לכדי יצירת משהו חזק, יפה וייחודי יותר. חסידי התורה מאמינים שבמקום לאחות את השברים לחלוטין, אפשר דווקא להדגיש את הצלקות והסדקים כדי ליצור מיצגים מרהיבים ובעלי ערך. אתם בטח עשויים לחשוב עכשיו שכל זה נראה יפה ואקזוטי בתיאוריה, אבל קשה להשתמש במשפטים התלושים האלה כדי להוביל לשיפור אמיתי בחיים. למזלכם, התורה האמורפית מגיעה גם עם הנחיות מעשיות שכל אחד מאיתנו יכול ליישם בחיי היום יום כדי להתמודד בצורה טובה יותר עם הקשיים, החרדות, הפחדים והסטרס.

בעידן של רשתות חברתיות שמציגות לראווה את החיים המושלמים של הסובבים אותנו, ביקורות ודירוגים שהופכים כל דבר שאינו מושלם למוקצה, רבים מאיתנו מתעסקים יותר במה שלא מושלם בנו, מאשר בחוזקות שלנו. "וואבי-סאבי" זו השקפת עולם שמתרכזת בקבלת חוסר השלמות והאקראיות של הדברים שקורים לנו. זהו מושג שנגזר מהבודהיזם ונובע מההבנה שאף אחד לא מושלם ואנחנו יכולים לבחור להתעסק בזה באופן אובססיבי, או להפנות קשב דווקא לדברים שאנחנו כן מרוצים מהם.

דרך אחת לעשות זאת היא להתחיל את הבוקר עם כתיבה של חמישה דברים שאתם מודים עליהם. גם היהדות בהקשר הזה עוזרת לנו להוקיר את הדברים הטובים בחיינו באמצעות ברכות והוקרת תודה. מחקרים פסיכולוגיים רבים מצאו כי הפניית קשב לחזקות שלנו ולחיובי בחיינו יכולה להפחית את הסטרס והחרדה. גם אם תתחילו לעשות זאת באופן מאולץ לגמרי - עוד תהיו מופתעים מעוצמת ההשפעה של הפעולה על המוח בטווח הארוך.

גמאן (Gaman) זו היכולת לשמור על עמידות, סבלנות ורוגע אל מול מצבים לא פשוטים. דרך יעילה לעשות זאת היא תרגול מדיטציה, שהוכחה במחקרים ככלי שיכול לשנות את המטען הגנטי שלנו באופן שיעזור לנו להתמודד טוב יותר עם חרדה ולחץ. חוקרים שבחנו את ההשפעות של מדיטציה על הבריאות קבעו שוב ושוב ששיפור המודעות לתהליכים הגופניים ולמתרחש סביבנו כאן ועכשיו, עשוי בהחלט לתת לנו כלים שיעזרו לנהל בצורה טובה יותר מצבי משבר.

בנוסף לתרגול מדיטציה על בסיס יומיומי, גם כשאתם מרגישים שסף החרדה עולה כדאי לעצור הכול, לעצום עיניים ופשוט להפנות את כל הקשב לנשימות שלכם למשך כמה דקות. לא רק חכמים יפניים, אלא גם חוקרי מוח ופסיכולוגים מדגישים כי דווקא ההתמקדות במשהו כל כך פשוט ושגרתי כמו הנשימות, יכול לסייע למוח שלנו להירגע, לפתח עמידות וחוסן נפשי.

לפני מאות שנים המשפחה הייתה ברוב המקרים המערכת היחידה שאנשים התנהלו בתוכה. היא סיפקה שירותי רפואה, פסיכולוגיה, תעסוקה ובידור בשעות הפנאי. היום אנחנו מתנהלים במערכת רחבה בהרבה, אבל גם מאבדים חלק מהקרבה והתמיכה שכל כך אפיינו את המשפחות המסורתיות.

ב"מחקר האושר" שנערך באוניברסיטת הרווארד ופורסם ב-2014, עקבו מדענים במשך 75 שנים אחר מאות בני אדם ובחנו מה משפיע על האושר שלהם. בסופו של דבר הגיעו החוקרים למסקנה שקשרים חברתיים ומשפחתיים משפיעים יותר מכל על האושר. מאז שיצא לדרך המחקר הזה נערכו עוד עשרות מחקרים שמצאו שהקשרים האלו גם מפחיתים במידה ניכרת לחץ, חרדה ודיכאון.

אולם, למסקנה המתבקשת הזאת הגיעו חכמים ביפן כבר לפני מאות שנים. יואימרו (Yuimaru) היא אמונה שלפיה החוזק שלנו נמדד בחוזקם של המעגלים הקרובים לנו ביותר. ניהול מערכת תמיכה כזאת בהחלט יעזור להתמודד טוב יותר עם הקשיים - גם המלחיצים והמטלטלים ביותר.

כולנו מבינים שתזונה נכונה היא חיונית לשמירה על הבריאות, אבל מעטים מבינים כמה רחבה ההשפעה שלה על כלל המערכות שבו. כיום חוקרים יודעים שמאכלים מסוימים יכולים להפחית חרדה, לחץ ודיכאון, בעוד שאחרים יכולים לעודד דלקות בגוף ולהגביר תסמינים שליליים כאלו. גם את זה הבינו כבר לפני שנים רבות נזירים יפניים שדוגלים ב"איושוקו" (Eiyoshoku). נזירים אלו מקפידים לאכול מזונות פשוטים, מבושלים ולא תעשייתיים, שמספקים לגוף ולנפש את כל מה שהם צריכים כדי לתפקד בצורה אופטימלית.

אם תשבו לשיחה עם נזיר כזה, הוא כנראה יספר לכם שהוא לא אוכל בשביל ליהנות מהאוכל, אלא כדי להזין את הגוף. בשבילם ארוחה היא לא סיפוק של דחף רגעי, אלא מדע מדויק שנועד לתת לגוף בדיוק את מה שהוא צריך - לא יותר ולא פחות. אולם, חשוב לא פחות להבין אילו סוגי מאכלים יעזרו לחזק את המצב הנפשי כדי להשיג את השינוי המיוחל.