ראשית נפתח בהרגעה. אנו ההורים נוטים לחשוש מהנורא מכל ובטוחים שמזהים ליקוי או פגם בילד, כאשר לרוב הוא פשוט עסוק ומרוכז במשהו אחר, ולכן אינו מגיב כשאנו קוראים לו. עם זאת, חשוב מאד להיות ערניים ואם יש סימנים מחשידים לליקוי שמיעה לא להזניח אלא לבדוק. לליקוי שמיעה לא מאובחן יש השלכות משמעותיות על התפתחותם של ילדים.
מאז 2010 שמיעת היילודים נבדקת כבר בבית החולים על פי חוק בעזרת בדיקה פשוטה, מהירה ונטולת סיכונים כבר ביום השני לחיי הילוד. בבדיקות אלו יאובחנו כלקויי שמיעה בין תינוק אחד לשלושה מתוך כל 1,000 לידות. המספר יגדל לכשישה ילדים מתוך אלף עד גיל שש, בחלק מהמקרים בעקבות הצטברות נוזלים או דלקות אוזניים שיובילו לליקויים זמניים, וכן בעיות מולדות שלא תמיד באות לידי ביטוי מיד בלידה. אם ניקח בחשבון גם את הליקויים הזמניים (היכולים, אצל חלק מהילדים, להימשך לאורך תקופות ארוכות), מדובר בכאחוז אחד של ילדים בעלי לקות שמיעה כזו או אחרת ובכך הופכת לקות השמיעה לשכיחה יחסית.
עוד בנושא:
איך מתמודדים עם ילד לקוי שמיעה?
מקלוני אוזניים שולחים אלפי ילדים לחדר מיון מדי שנה
לשמיעה יש חשיבות עליונה. האוזניים הן אחת הדרכים העיקריות להולכת מידע סנסורי למוח, עוד מהיותנו עוברים בבטן אמנו וכמובן ביתר שאת עם צאתנו לעולם. האוזניים מהוות את השער המאפשר ספיגת העולם הסובב את התינוק, ושמיעה תקינה מאפשרת לו לפתח כישורי שפה, דיבור, תקשורת וכישורי למידה המעודדים את התפתחות מוחו.
לאור זאת, תינוק לקוי שמיעה, בין אם הליקוי חמור ובין אם קל, שאינו מאובחן ומטופל בזמן, עלול לסבול מעיכוב בהתפתחות שפתית, חברתית וקוגנטיבית בהשוואה ליתר בני גילו בעלי שמיעה תקינה, ויפתח פער שלא תמיד ניתן יהיה להדביקו. זאת מבלי לציין את ההשלכות על ביטחונו העצמי של הילד ומוכנותו להשתלב במערכת החינוך. מחקרים מראים כי עד גיל ארבע למשל, זקוק הילד לשמוע 45 מיליון מילים על מנת להיות מוכן לבית הספר, כמו גם 20,000 שעות של שמיעה איכותית.
חשוב לציין כי השמיעה איננה תופעה של "הכל או לא כלום". גם ליקוי שמיעה קל בשנים הראשונות והחשובות של התפתחות הדיבור והשפה עלול לגרום לילד לתפיסה חלקית של קולות הדיבור, וכתוצאה מכך - לעיכוב בהתפתחות מיומנויות התקשורת וכמובן מיומנויות חברתיות.
לזהות את התמרורים
ושוב, רגע לפני תמרורי האזהרה, על מנת לחסוך מכם עוגמת נפש מיותרת אנא עקבו אחרי ילדכם כאשר אינו עייף או רעב וכמובן במספר הזדמנויות שונות, ושימו לב אם קיימים סימנים המעוררים חשד לליקוי שמיעה אצל תינוקות ופעוטות:
1. התינוק לא נרתע מצלילים חזקים פתאומיים כמו טריקת דלת או אזעקה.
2 התינוק לא מאתר את מקור הצליל, לא מפנה ראש למקור הצליל כמצופה מגילו ולא מחפש אחר מקור הצליל.
3. התינוק לא מגיב למוזיקה או לקולם של הוריו.
4. עיכוב בהתפתחות השפה: בערך בגיל 10 חודשים אמורות להופיע אצל הפעוט מילים ראשונות.
5. בערך בגיל 18 חודשים אמור הפעוט להבין משפטים פשוטים, למלא הוראות פשוטות, להצביע על חלקי גוף, ולהיות בעל אוצר מילים של 20-50 מילים.
סימנים המעוררים חשד לליקוי שמיעה אצל ילד בוגר
1. ילד שותק, מתבודד, לא עונה כשקוראים לו, נראה שמתעלם מהסביבה.
2. קושי במטלות לימודים, בעיקר על רקע רעש.
3. קושי בלימוד שפה זרה.
4. היגוי לקוי: הילד מחליף בהגה אחר או משמיט הגה.
5. הילד מעדיף להתקרב לטלוויזיה או רדיו או להגבירם יתר על המידה.
6. הילד שואל "מה?" לעיתים קרובות, מדבר בקול רם/"צועק" או שקולו אינו יציב מכיוון שאין לו משוב שמיעתי על עוצמת הדיבור שלו.
7. הילד מגיב באגרסיביות בעת תסכול (צועק, מכה, בוכה) במקום לפתור בעיות באופן מילולי.
8. הילד עונה תשובות לא ענייניות או משיב תשובות כלליות.
9. הילד לא צוחק מבדיחות.
10. הילד מגיב באיחור למסרים שונים.
11. הילד מתמקד מאוד בפני הדובר, על מנת להיעזר ברמזים חזותיים (פנים, שפתיים, לחיים וכו') לצורך פענוח המסר.
13. הטעמה והדגשה שגויה במשפט, או הפסקה במקום לא מתאים במילה או במשפט.
איתור מוקדם הוא קריטי
מחקרים מוכיחים כי עבור ילדים בעלי ליקוי שמיעה, מתן פתרונות שמיעה אופטימליים מגיל צעיר משפיע ישירות על מידת הצלחתם. איתור מוקדם של ילדים בעלי ליקוי שמיעה יבטיח שיקום מוצלח. ככל שתהליך שיקום השמיעה יחל בגיל צעיר יותר, כך גדלים הסיכויים להצלחת השיקום, למניעת חסרים וחסכים בתחומים שונים, ולאפשרות טובה יותר של שילוב מוצלח במערכת החינוך.
אם עולה בכם החשש קבעו תור לרופא/ת הילדים שלכם ובקשו הפנייה לבדיקת שמיעה. בדיקה זו מותאמת לשלב ההתפתחותי של הילד מבחינת אופן ביצועה, ובסופה ניתן יהיה לקבוע האם לילדכם שמיעה בתחום הנורמה או שאכן יש ליקוי שמיעה. במידה והתגלה ליקוי שמיעה הניתן לטיפול רפואי - תופנו לטיפול אצל רופא א.א.ג.
אם נמצא כי יש לילדכם ליקוי שמיעה שאינו ניתן לטיפול רפואי, זאת לאחר תהליך אבחון הכולל מספר בדיקות שמיעה ובדיקות נוספות וכן מעורבות של רופא, מתחיל תהליך שיקום השמיעה. תהליך זה יתבצע לרוב במרכזי שיקום פדיאטריים עבור ילדים עד גיל 6, או במכוני שמיעה מעל גיל זה.
מרכזי השיקום מעניקים לילדים לקויי השמיעה ומשפחותיהם תמיכה ייעוץ והכוונה על ישי צוות רב מקצועי הכולל קלינאיות תקשורת, עובדות סוציאליות, פסיכולוג, מאבחן דידקטי, ריפוי בעיסוק ועוד. כדאי וניתן לפנות למסגרת השיקום/ התמיכה המתאימה מיד עם האבחון של ליקוי השמיעה, על מנת לאפשר שיקום אופטימלי ולהימנע מחסרים לתינוק/לילד.
תהליך התאמת מכשירי השמיעה כולל התאמת אוזניות לפי מידת אוזניו של הילד, ובחירת מכשירים העונים לצרכיו לפי ליקוי השמיעה ושיקולים נוספים. שימוש רציף ועקבי במכשירי שמיעה המותאמים היטב לליקוי השמיעה של ילדכם, ולצרכים הייחודיים של ילדים ששונים מצרכים של מבוגרים עם ליקוי שמיעה, יבטיח את התפתחותו ויאפשר לילדכם למצות את הפוטנציאל הטמון בו. על כן ישנם בישראל מכשירי שמיעה ייעודיים לילדים בלבד.
בנוסף חשוב השימוש במערכות FM, מעין מיקרופונים אישיים על גוף ההורה או המורה או במרכז השולחן, המעניקות לילד לקוי השמיעה אפשרות לשמוע טוב יותר את הדובר העיקרי ולהבין את דיבורו בצורה אופטימלית. מערכת ה-FM מאפשרת להתגבר על הקושי השמיעתי הנובע מהמרחק מהדובר העיקרי בעיקר על רקע הרעש סביבתי למשל בבית, ברכב, בגן המשחקים או בכיתה.
רותי שרון היא קלינאית תקשורת ראשית ברשת שטיינר - מכשירי שמיעה