למה סיבים תזונתיים כל כך בריאים לנו?

בסרטון: גם קוקה קולה נפלו בקסמם של הסיבים התזונתיים

ההגדרות של תזונה בריאה משתנה כל הזמן, בהתאם לידע הגדל שלנו על חילוף החומרים בגוף. אולם אחד הדברים שנשארים קבועים ומוסכמים על כל אנשי המקצוע הוא החשיבות הרבה של אכילת ירקות ופירות, וגם סוגים אחרים של מזון עתיר סיבים תזונתיים.

סיבים תזונתיים הם סוג של רב-סוכר (שרשרת ארוכה של סוכרים) שמקורם מהצומח. הסיבים אינם מתפרקים במערכת העיכול שלנו, מכיוון שאין לנו אנזימים שמסוגלים לפרק אותם. הם מתחלקים לשני סוגים: סיבים בלתי מסיסים, שמופרשים מהגוף כפי שהם, בלי פירוק, וסיבים מסיסים שחיידקי המעי יודעים לפרק לתרכובות שנחשבות מועילות לבריאות.

עוד בנושא:
תפריט עשיר בירקות ודגנים מלאים יכול למנוע דיכאון
כמה פירות וירקות באמת צריך לאכול ביום?
ההשפעה המפתיעה של פעילות גופנית על המוח

קיימות עדויות מחקריות רבות שאכילת סיבים טובה לבריאות, אולם מנגנון הפעולה שלהם עדיין אינו ידוע במלואו. חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'יה סטייט טוענים במאמר בכתב העת Cell שהשפעת הסיבים על הבריאות פועלת באמצעות חיידקי המעי. וביתר פירוט - הקשר בין חיידקי המעי להשמנה.

להשמנה נלוות מחלות רבות, כגון סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות פרקים, שנקראות יחד "התסמונת המטבולית". כיום נהוג להתייחס לתסמונת כאל דלקת כרונית שמתפתחת עקב שינויים ביחסי הגומלין בין הגוף המארח לחיידקי המעי שלו. חיידקים שחיים במעיים מסייעים למארח שלהם לפרק את המזון, ובכלל זה סיבים תזונתיים מסיסים. התסמונת המטבולית מתרחשת כשחלים שינויים בהרכב החיידקים במעיים או כשהחיידקים מסתננים לתוך שכבת הריר שמגנה על דפנות המעי ומעוררים דלקת ותגובה חיסונית, בתהליך שנקרא דיסביוזיס.

הבעיה מתחילה כנראה בתזונה, וחוקרים משערים שצריכת מזון מעובד דל בסיבים משפיעה על חיידקי המעי וכך מעודדת מחלות דלקתיות כרוניות. ידוע שאם מוסיפים לתזונה סיבים מסיסים, הם מדכאים את ההשמנה ותסמינים נוספים של התסמונת המטבולית, אך מנגנון הפעולה שלהם לא היה מוכר.

החוקרים בחנו איך חיידקי המעי של עכברים מגיבים על תזונה עתירת שומן ודלת סיבים, ומצאו כי משטר התזונה הזה צמצם את אוכלוסיית החיידקים במעיים והביא לשינויים בהרכבה. במקביל זיהו החוקרים שינויים בבריאות העכברים: תאי המעי שלהם חדלו לשגשג ושכבת הריר המגנה הפכה דקה יותר והגנה פחות טוב על דפנות המעיים. כעבור כמה ימים של דיאטה כזאת התפתחה במעי העכברים דלקת קלה, אך כרונית, והחלו תופעות אופייניות של התסמונת המטבולית, כגון עלייה במשקל וברמות הסוכר בדם.

לעומת זאת, כשהוסיפו לאותה דיאטה את הסיב המסיס אינולין נראה שיפור בכל המדדים הללו: אוכלוסיית חיידקי המעיים השתקמה, החיידקים חדלו לפגוע בתאי המעי והעכברים לא עלו במשקל.

כשניסו לפענח כיצד השפיעו הסיבים על בריאות המעיים, החוקרים הסיקו שהאינולין עודד את פעילותם של חיידקים "בריאים" יותר במעיים, על חשבון אוכלוסיות פחות מועילות. האינולין גם גרם לחיידקי המעי להפריש חומרים שמחזקים את תאי המעיים. התקשורת בין חיידקי המעי ותאי המעי גורמת לתאים להפריש חומרים אנטי-בקטריאליים שמגינים על תאי המעי מפגיעתם של חיידקים מזיקים.

עם זאת, חשוב לציין שתוספת האינולין לדיאטה לא הספיקה כדי להחזיר את מצבם הבריאותי של העכברים למה שהיה אילו היו מקבלים דיאטה רגילה ומאוזנת. יתרה מכך, עכברים שניזונו מדיאטה עשירה באינולין דווקא סבלו מרגישות יתר לחומרים מעוררי דלקת במעי. התוצאות הללו מדגישות את העובדה שמניפולציה חיצונית על אוכלוסיית חיידקי המעי, שמשנה את הרכבה לטובת חיידקים שאיננו יודעים מה תפקידם, עלולה להיות מסוכנת.

החוקרים ציינו שנחוצים מחקרים נוספים כדי לפענח את המנגנונים הספציפיים שבהם האינולין משפיע על חיידקי המעי. כמו כן עדיין צריך לבחון עד כמה הממצאים האלה תקפים גם למערכת העיכול המורכבת של בני האדם.

אם אתם רוצים לשמור על בריאותכם, לא מספיק שתוסיפו סוג מסוים של סיבים תזונתיים לדיאטה המערבית. נראה שאנחנו זקוקים למגוון של סיבים תזונתיים צמחיים, ושכל סוג פועל מול סוג מסוים של חיידק ומפעיל מערכת איתותים ספציפית לו. כך שהעצה הישנה והטובה נשארת בעינה - אם אתם רוצים להאריך חיים, אכלו הרבה ירקות ירוקים.

ד"ר בת חן וולף, בתר דוקטורט במכון ויצמן וכותבת באתר מכון דוידסון