פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זה מה שקורה במוח שלכם כשאתם חולים

      בכל פעם שאנחנו חולים, הדבר האחרון שבא לנו זה לצאת מהמיטה. הסיבה לכך תלויה במערכת יחסים מעניינת בין מערכת החיסון למוח שלנו, וייתכן שזה יכול ללמד אותנו דברים חדשים על דיכאון

      זה מה שקורה במוח שלכם כשאתם חולים

      החורף מביא איתו גל (יותר כמו צונאמי) של חולי. וכאשר נגיף חולף כזה או אחר מדביק אותנו, מגיעה יחד איתו תופעה מעניינת: אנחנו הופכים להיות פסיביים מאוד, מעדיפים להתכרבל במיטה ולא לקום, אוכלים פחות, ישנים יותר, משתדלים להמעיט במגע עם אנשים וביצירת אינטרקציות חברתיות. התופעה הזו לא קיימת רק בבני אדם. מי שיש לו חיית מחמד יידע לספר כי גם בעלי חיים רבים מפגינים התנהגות דומה כשהם חולים. מדהים שנגיפים קטנים יכולים להשפיע בצורה כה דרמטית על ההתנהגות שלנו. אלא שכאשר בוחנים את הגורמים לכך, מגלים שזו דווקא תגובה שיוצרת מערכת החיסון שלנו, שמשפיעה על המוח.

      עוד בנושא:
      ההשפעה המפתיעה של פעילות גופנית על המוח
      האם מיגרנות בכלל נועדו להגן על המוח שלכם?
      7 פעולות שגרתיות שהורסות לכם את המוח

      גבר צעיר עושה אפצ'י (ShutterStock)
      זה לא אתם, זה ה-IL-1. גבר חולה (אילוסטרציה: shutterstock)

      תאי מערכת החיסון מתקשרים בין היתר באמצעות חלבונים קטנים הנקראים ציטוקינים. אחד מהם, שנקרא IL-1, הוא השחקן המרכזי. זהו ציטוקין המופרש ממערכת החיסון ונקלט בעצב הואגוס, העצב המרכזי שיוצא מהמוח ומגיע אל האיברים הפנימיים בגוף. בצורה הזו מערכת החיסון מודיעה למוח על הנגיף הפולש. כשהמוח מקבל את המידע, הוא מפעיל את שורת התהליכים שגורמת לאותה "התנהגות חולי" שאופיינית כל כך למצב הזה, מפאסיביות היתר, דרך אובדן התיאבון, ועד חוסר הרצון לקום מהמיטה ולפגוש אנשים. כאשר פוגעים בפעילות של IL-1, כבר לא רואים את התנהגות החולי כמו קודם. כך למשל, עכברים חולים ללא IL-1 ירוצו ויהיו פעילים מאוד, ממש כאילו לא קרה להם כלום.

      יש הרבה מאוד הגיון מאחורי התנהגות החולי ש-IL-1 מעודד. אם נשאר במקום אחד מוגן ונעים, ניתן למערכת החיסון שלנו את התנאים המיטביים להילחם במחלה, ולא נבזבז משאבים יקרים על תהליכים אחרים. כמו כן, אם נרצה פחות לצאת החוצה ולפגוש אנשים, יהיה פחות סיכוי שנעביר את המיקרובים שנכנסו אלינו הלאה ונדביק גם בני אדם אחרים. כך שאפשר להגיד שבאמצעות התחושה הלא טובה שהוא מעביר בכם, המוח שלכם בעצם שומר עליכם ועל הקרובים לכם.

      הקשר המפתיע בין מחלות חורף, מערכת החיסון ודיכאון

      על אף שהתנהגות חולי היא התנהגות נורמלית במקרה של נגיף חולף, היא מזכירה במעט הפרעה אחרת שמהווה אתגר של ממש בעולם מדעי המוח: דיכאון. כמו התנהגות חולי, גם התנהגות דיכאונית מאופיינת בפסיביות, העדפה להסתגר בבית, להישאר במיטה ולא לפגוש בני אדם. הייתכן שיש קשר בין השניים?

      בשנים האחרונות מדענים גילו שורה של תופעות חיסוניות שמופיעות גם בדיכאון: החל מיצירת דלקות, ועד לעלייה בהפרשת ציטוקינים בזמן תגובה דיכאונית. באופן מעניין, מסתבר שכמה מהתרופות החשובות כיום לטיפול בדיכאון, כגון מעכבי ה-SSRI, מדכאות במידה מסוימת את פעילות מערכת החיסון, למשל על ידי הקטנה והפחתת התגובה הדלקתית. ייתכן שבצורה הזו הן משנות את האותות שמערכת החיסון שולחת למוח, ומשבשות את התגובה הדיכאונית שמתרחשת במוח בעקבותם. כיום, מנסים מדענים לפתח טיפולים חדשים לדיכאון תוך התייחסות למערכת החיסון, וייתכן שהממצאים החדשים האלה משאירים לנו הרבה מקום לאופטימיות.

      יואב מה טוב הוא דוקטורנט למדעי המוח, מרצה ומעביר קורסים בתחום מדעי המוח לקהל הרחב, ועומד מאחורי הבלוג "סיור מוחות"