פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם כלי ניתוח יכולים "להדביק" מנותחים באלצהיימר?

      מחקר קטן אך מסקרן מאוד עלה על האפשרות שחלבוני העמילואיד בטא, שמחוללים את מחלת האלצהיימר במוח, יכולים לעבור מחולה לחולה דרך כלים כירורגיים. הסיבה? חלבונים אלה עמידים במיוחד בפני תהליכי סטריליזציה

      האם כלי ניתוח יכולים "להדביק" מנותחים באלצהיימר?

      בווידאו: מחקר ישראלי מקרב אותנו צעד נוסף למציאת תרופה לאלצהיימר

      ייתכן שכלי ניתוח מעבירים חלבונים הקשורים במחלת האלצהיימר מחולה לחולה - כך טוען מחקר חדש. על אף שמספר המקרים שזוהו עד כה הוא קטן מאוד, הוא בכל זאת מזמן חשיבה מחדש על האופן שבו כלים כירורגיים עוברים סטריליזציה וחוזרים לשימוש.

      נכון לרגע זה לא זוהו מקרים שבהם מחלת האלצהיימר נגרמה כתוצאה מהעברת חלבונים מחולה לחולה בדרך זו, אך החוקרים הצליחו למצוא 8 מקרים של חולים עם מחלת דימום מוחי נדירה בשם CAA (cerebral amyloid angiopathy), שעברו ניתוח מוח בגיל צעיר.

      עוד בנושא:
      הסימן שמופיע כמה עשורים לפני מחלת האלצהיימר
      מחקר שני בתוך חצי שנה: אלצהיימר עלול להיות מדבק
      חודה של תקווה: חיסון לאלצהיימר נמצא בשלבי ניסוי ראשוניים

      חדר ניתוח ניתוח קיסרי (ShutterStock)
      כל המשתתפים במחקר עברו ניתוח מוח בגיל צעיר מאוד. כלים כירורגיים (אילוסטרציה: shutterstock)

      בהתחשב בכך שלאף אחד מהחולים לא היתה נטייה גנטית לחלות ב-CAA, ייתכן שהניתוח שעברו בעברם גרם לחלבונים עמילואידיים לעבור למוחם - מדובר בחלבונים בעלי מרקם דביק, שנקשרו בגרימת CAA ומחלת האלצהיימר.

      "גילינו ראיות חדשות לכך שפתולוגיה של עמילואיד בטא היא מדבקת", אמר החוקר הראשי סבסטיאן ברנדר מיוניברסיטי קולג' בלונדון. "זה לא אומר שאלצהיימר היא מחלה מדבקת, משום שלא מצאנו כמות פתולוגית משמעותית של חלבון טאו, שהוא הסמן השני של מחלת האלצהיימר".

      אף על פי שמדענים עדיין לא יודעים בוודאות איך מתחילה מחלת האלצהיימר - הצטברות של מרבצי עמילואיד בטא וחלבון טאו, שפוגעים בתפקודים הנורמליים של המוח, נחשבים לסימנים המובהקים ביותר של המחלה.

      היום פרוטוקול העיקור שונה

      המדענים סבורים שייתכן שמרבצי עמילואיד בטא שהצטברו על כלי חדר הניתוח זיהמו אותם ועברו ממנותח מוח אחד לחולים אחרים. עם זאת, חשוב לציין שניתוחי המוח ששמונת החולים שנכללו במחקר עברו בילדותם התרחשו בתקופה שבה פרוטוקול העיקור של כלי ניתוח היה שונה מהפרוטוקול המעודכן ביותר הנהוג כיום. במילים אחרות, גם אם היתה בעיה שאיפשרה מעבר של חלבונים מזיקים בין מנותחים, ייתכן שהיא כבר נפתרה בעקבות השינויים בהליכי העיקור של ציוד כירורגי. אך החוקרים שעומדים מאחורי המחקר הנוכחי לא רוצים לקחת סיכונים.

      הצטברות פלאק של עמילואיד בטא במוח של חולה אלצהיימר (ShutterStock)
      אחד משני הסמנים המובהקים לאלצהיימר. הצטברות פלאק עמילואידי במוחו של חולה אלצהיימר (אילוסטרציה: shutterstock)

      "המחקר שלנו נוגע לפרוצדורות נוירוכירורגיות שבוצעו לפני זמן רב, אך למרות זאת, האפשרות של העברה פתולוגית של חלבונים - אף שהיא נדירה, צריכה להילקח בחשבון כשבוחנים פרקטיקות של סטריליזציה ובטיחות בחדר הניתוח", אמר החוקר ברנדר.

      צוות החוקרים הצליח למצוא 4 מקרים של אנשים שחלו ב-CAA לאחר שעברו ניתוח מוח בילדותם. לאחר מכן, הם צללו למאגרי מידע רפואיים והצליחו לזהות עוד 4 מקרים בעלי דפוס תואם. החשד המקורי שהניע את המחקר היה העובדה שבעבר נמצא שמחלה ניוונית אחרת של המוח - מחלת קרויצפלד יעקב - הועברה לחולים באמצעות חלבונים בשם פריונים שנדבקו לכלי ניתוח. למעשה, אותו ממצא הוא גם זה שהוביל לשינוי האחרון בנהלי העיקור של כלי ניתוח.

      הבעיה היא שחלבוני עמילואיד מאוד עמידים לשיטות העיקור הנפוצות של הרתחה וייבוש של כלים רפואיים או חשיפה לפורמלין. ייתכן שהפיתרון טמון במעבר לשימוש בכלי ניתוח חד פעמיים, לפחות בכל הנוגע לכלים מסויימים - מציעים החוקרים.

      ניתוח מוח (ShutterStock)
      בשנים האחרונות חלה עלייה בגילם הממוצע של מנותחי מוח. ניתוח מוח (אילוסטרציה: shutterstock)

      יודגש, כי אף אחד משמונת הנחקרים לא חלה באלצהיימר, אך הסברה שמעלים החוקרים היא שייתכן שהחשיפה שהם עברו הופכת אותם לפגיעים יותר למחלה ומעלה את סיכוייהם לחלות בה. כעת רוצים החוקרים לראות עוד מחקרים שיבחנו את יכולתם של חלבונים כאלה לעבור מחולה לחולה דרך כלים כירורגיים. בהתחשב בעובדה שבשנים האחרונות חלה עלייה בגילם של המטופלים המאושרים לניתוחי מוח ובכך שמרבצי החלבונים הללו במוח גדלים ככל שעולים בגיל, יש בהחלט מקום לדעת יותר על האפשרות הזאת ולברר את העובדות לגביה.

      "יש כמה חלופות שיכולות להסביר את הממצאים שלנו, שטרם נשללו", אמר סיימון מיד, אחד החוקרים מיוניברסיטי קולג'. "נחוצים מחקרים נוספים כדי לברר את הסוגיה הזאת, ובעיקר - מחקר אפידמיולוגי נרחב", אמר. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Acta Neuropathologica.