האביזרים הרפואיים הכי מפחידים והזויים בהיסטוריה

בווידאו: עוד פריט דוחה של היסטוריה רפואית

לאורך ההיסטוריה של מדע הרפואה ידעה האנושות לא מעט המצאות הזויות ודי הרבה דם שנשפך. כדי לגלות את הדרכים הטובות והיעילות ביותר לטפל בגוף האדם ובפגיעות והמחלות שתוקפות אותו, מדענים, רופאים ויזמים לא בחלו גם ברעיונות משוגעים ופסבדו-מדעיים שלו היו מוגשים היום לאישור ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) היו גורמים ללא מעט שיערות לסמור.

הנה כמה מהדוגמאות המקריפות וההזויות ביותר של מכשירים, אביזרים ועזרים רפואיים ששימשו לאורך ההיסטוריה, שמוכיחים שלפעמים התרופה גרועה יותר מהמכה:

עוד בנושא:
האישה השחורה ששינתה את פני הרפואה ולא ידעה מזה כלל
כמה נשים היו צריכות למות כדי שרופאים יבינו שהם חייבים לשטוף ידיים?
למות חלקה: ההיסטוריה הקטלנית של הסרת השיער

כשהטבק הגיע לראשונה ל"עולם החדש", היו כמה רופאים מערביים שחשבו שעשויות להיות לו סגולות רפואיות. איך הם הגיעו דווקא לרעיון של לעשות איתו חוקנים רק אלוהים יודע, אבל השורה התחתונה של הטיפול: נשיפת עשן טבק במעלה אחוריו של החולה כדי לטפל בכל דבר החל מהצטננות פשוטה ועד לכולירה. לעתים נשיפת העשן לתוך הרקטום שימשה גם כדי להעיר קורבנות טביעה (כמה מהם באמת התעוררו בעקבות העניין הזה? לא ידוע). יזמים פרטיים מהירי תגובה הזדרזו לייצר ולמכור ערכות ביתיות לחוקן טבק שכללו בין השאר מפוח מעור חזיר. מוצר חובה בכל בית? לא ממש.

לפני כמאה שנים, קצת אחרי מחקרה פורץ הדרך של מארי קירי בתחום הקרינה הרדיואקטיבית, היו אנשים שחשבו שיהיה זה רעיון טוב להוסיף בכוונה קרינה למי השתייה (למען הסר ספק: זה היה רעיון רע מאוד). על פי הסברה, הרעיון הזה נולד משום שכמה מהמעיינות הטבעיים המפורסמים בעולם היו גם רדיואקטיביים. מעיינות חמים הרי טובים לבריאות, אז אולי מה שהופך אותם לכאלה זה הרדיואקטיביות? - חשבו מדענים באותה תקופה. מיכלי מים בעלי שמות מפונפנים כמו "רויגייטור", רדיום ספא" ועוד הציפו את השוק, והבטיחו להוסיף רמות נמוכות של קרינה למי השתייה בבתים. אחד מהמכשירים האלה למשל היה למעשה מיכל לצינון מים שחלקו הפנימי היה מצופה באורניום ורדיום. עם הזמן והשימוש החומרים בציפוי עברו תהליך של ריקבון רדיואקטיבי שהתוצר שלו הוא גז ראדון. עדיין צמאים? אחד התומכים הנלהבים והמפורסמים של המכשירים הללו היה אבן באיירס, איש חברה וספורטאי אמריקאי ידוע, שמת בשנת 1932 מגידולים סרטניים שפשטו בגופו כתוצאה ממי הרדיום שנהג לשתות.

בתקופת המלחמה הקרה שבה ארצות הברית וברית המועצות התחרו ביניהן על מי תגרום לשנייה להרעלת קרינה קודם, מדענים אמריקאים נעזרו בבובות דמויות אדם כדי לדמות את השפעות הקרינה על הגוף האנושי. על אף שאין חולק על כך שמדובר בבובות מקריפות ברמה הגבוהה ביותר, זה ללא ספק פיתרון טוב יותר ממה ששימש את המדענים עד להמצאתן. בספר זוכה הפוליצר "תיקי הפלוטוניום" מפורט כיצד כמה וכמה סוכנויות ממשלתיות בארה"ב ביצעו אינספור ניסויים בחשיפה לקרינה והשתמשו בחיילים אמריקאים, אשכיהם של אסירים בבתי כלא, נשים בהריון, ילדים פגועי נפש וגופות שנגנבו מבתי קברות שונים - כשפני ניסוי.

אוננות מאז ומעולם סבלה מתדמית רוויית בושה, לאורך ההיסטוריה היו עליה איסורים מאיסורים שונים, מסיבות דתיות, תרבותיות, מוסריות וכדומה. אבל הוויקטוריאנים היו אלה שהתגלו כאנשים של מעשים ולא רק דיבורים, כשהמציאו את המכשיר המתחסד הזה יד ביד עם רופאים, שטענו שסיפוק עצמי מרוקנת את הגוף מאנרגיות חיוניות ומובילה למחלות, טירוף ואף למוות. כדי למנוע את כל אלה הומצא המכשיר המרושע למראה הזה המכונה טבעת ג'וגום (Jugum) שאותה מתקינים על בסיס איבר המין הגברי. מטרת המכשיר הטבעתי והמשונן הזה היא בדיוק כמו שזה נראה - לגרום כאב רב אם מי שלובש אותו ינסה לאונן או להחזיק זקפה. הטבעות הללו היו בשימוש נפוץ בבתי חולים לחולי נפש, שם התקינו אותם על גופם של החוסים.

גרסה מעט יותר מתקדמת של אותו מכשיר הורכבה גם היא מטבעת שבה זיז, שהיה נדחף קדימה כשהפין היה מתקשח בזקפה וכך סוגר מעגל חשמלי שגרם להפעלת אזעקה. ולפני שאתם שואלים, כן היתה גם גרסה שבה סגירת המעגל החשמלי שולחת זרם ומחשמלת את האדם המגורה במקום להשמיע אזעקה. אגב, תשמחו לקרוא שבשנת 1972 איגוד הרפואה האמריקאי הצהיר שאוננות היא התנהגות נורמלית ולא סימן למחלת נפש.

קשה לומר שהוא נראה "טיפולי", אבל הכלוב החשמלי שימש לטיפול באנשים שסבלו מהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות בצרפת בין השנים 1890-1910. המטופלים עמדו בתוך הכלוב בזמן שזרמי חשמל עברו בחוטים שהקיפו אותם. הזרם החשמלי לא נגע בחולה עצמו, כך שלא נגרם למטופלים נזק במקרה הזה, אבל גם קשה להאמין שזה עזר להם במשהו.

בניגוד למכשירים האחרים ברשימה הזאת, "סוזן המעשנת" היא בת זמננו. היא הומצאה בבריטניה והיא משמשת ככלי עזר לחינוך בריאותי והמחשת נזקי העישון בהריון, שכוללים: סיכון מוגבר להפלות, שפה שסועה, תסמונת מוות בעריסה ועוד. איך היא עובדת? מכניסים סיגריה בוערת לפה של הבובה שמוברגת על מכסה של צנצנת שמכילה מים ודגם של עובר ברחם. העשן עובר מפיה של הבובה לתוך הצנצנת וגורם למים שבתוכה להפוך לגוון דוחה של חום ולעטרן להצטבר על פני המים.

בזמן מלחמת האזרחים בארצות הברית (1861-1865) קטיעת איברים היתה הבשורה האחרונה בתחום הרפואה. אנחנו מדברים על תקופה שבה היה מעט מאוד ידע על כל מה שקשור בחיידקים ובתי החולים סבלו ממחסור חמור באספקה, לכן פעמים רבות קטיעת רגל שספגה פגיעת קליע של רובה מוסקט היתה האפשרות הרפואית היחידה כדי למנוע זיהומים. בהתאם לכך, הערכות שבהם צויידו רופאים צבאיים באותה תקופה נראו יותר כמו משהו מסרט אימה מאשר כמו תיק של רופא, והכילו מגוון רחב ומטריד מאוד של צבתות ומסורים.