פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      צמחים שיחליפו את המלח בתפריט שלכם

      אנחנו צורכים הרבה יותר מדי מלח ממה שאנחנו צריכים, אבל קשה מאוד להיגמל מהמלוח הזה. אבי ציטרשפילר, הרבליסט קליני, ממליץ על תערובות צמחים טבעיות שניתן לגדל בבית ואחר כך לשים בסלט או בקציצות

      סליקורניה (ShutterStock)
      מלוח אבל עם כמות נתרן נמוכה משמעותית. סליקורניה (צילום: shutterstock)

      זה כבר מזמן לא סוד שאנחנו צורכים הרבה יותר מדי מלח במזון שאנחנו אוכלים. אם ההמלצה של משרד הבריאות הישראלי ומקביליו ברחבי העולם עומדת על צריכה של כפית מלח אחת ביום (כ-1,500 מ"ג נתרן), בפועל כמעט כולנו צורכים פי 1.5 מהמנה המומלצת. למרות שיש למלח חסרונות בריאותיים רבים מבחינה תזונתית, אנחנו מתקשים לוותר עליו. אז מה אפשר לעשות? לעבור לצמחים שיכולים להחליף את המלח בתפריט שלנו. הנה כמה צמחים מלוחים דלי נתרן שיחליפו את המלח שלנו בהדרגה:

      עוד בנושא:
      מחקר גילה: גם פחות מדי מלח מסוכן לכם
      מה ההבדל בין סוגי המלח השונים?
      מלח הארץ: תכירו את התחליף הטבעי למלח

      1. סיליקורניה (פרקן עשבוני / צמח מלח / שעועית הים)

      הסליקורניה הוא צמח הגדל באופן טבעי בארצנו באזור ים המלח ובמלחות באזור עתלית. ב-100 גרם סיליקורניה יבשה יש רק 7 גרם נתרן (ב-100 גרם מלח שולחן יש 36 גרם נתרן), 1.5 מ"ג סידן, כמעט גרם ברזל, 3 מ"ג אשלגן ו-16.7 גרם חלבון. הגידול של הצמח אפשרי בגינה או בעציץ (ניתן למצוא את הצמח במשתלות) וכדי שהצמח יהיה מלוח, צריך לגדל אותו קרוב לים או בקרקע שמוסיפים אליה מלח (לפני כל השקיה, פעם פעמיים בשבוע, כפית של מלח). הצמח מתאים לגידול בשמש ישירה, גם בטמפרטורות נמוכות כל השנה.

      השימוש בצמח: הצמח בעל מליחות עדינה ומעט חמיצות. את הצמח הטרי ניתן להוסיף לבישול ואת היבש הטחון ניתן להוסיף למיני מזונות ממש כמו מלח.

      שימושים נוספים: על פי המסורת, לצמח סגולות מרפא רבות כמו חיזוק המערכת החיסונית, הגברת זרימת דם, ניקוי הגוף, סיוע לעיכול וסיוע להורדת משקל, עידוד שינה ועוד.

      2. מלוח קיפח

      המלוח הקיפח הוא צמח מדברי הגדל באדמות יבשות מדבריות, באדמות מלחה בערוצי הנחלים בנגב, בבקעת הירדן ובערבה וגם בחלקים צפוניים יותר של ארצנו. המליחות נמצאת על העלים מבחוץ וכדי לחוש בה יש ללקק אותם. עמידותו למליחות והתאמתו למדבר קשורות זו לזו והצמח שגדל באזורים יבשים ובמדבר על קרקעות מלוחות, מצליח לפנות את עודפי המליחות לשערות הנמצאות על העלים, והן בתורן מגנות על הצמח מפני אבדן מים מבפנים והתייבשות מבחוץ. גבישי המלח מחזירים את קרינת השמש ומקלים על עומס החום והקרינה על הצמח, השערות מתות אבל נשארות כקרם הגנה מפני השמש יחד עם המלח בתוכם.

      השימוש בצמח: ניתן להוסיף מעליו הטריים לסלט, להכנת קציצות ירק, בבישול ובטיגון. בצמח המיובש והטחון ניתן להשתמש לתיבול במקום מלח. אחוז הנתרן באבקת הצמח היבשה נמוך והמינרלים הנוספים שבו מעשירים את התחושה שהשתמשנו במלח.

      שימושים נוספים: ברפואה העממית נחשב המלוח כמקטין את רמות הסוכר בדם, ממתן בצקות ומפנה נוזלים, עשוי להשלים חסרים ולהקל בעיכול. הצמח מחליף מלח לא רע ואם לוקחים בחשבון שיש בו גם המון חלבון, וויטמין C ו-D, זה תחליף נהדר. הצמח אינו מומלץ לנשים בהריון ומניקות ולחולי כלייה.

      3. מלח מצמחים

      זעתר (ShutterStock)
      שילוב של צמחים עשירים במינרלים. אזוב (צילום: shutterstock)

      ניתן להכין בבית מלח המורכב מצמחים עשירים במינרלים. יתרונם בכך שיספקו, גם אם במידה מועטה, מינרלים ומיקרו מינרלים לגופינו ובכך שהמליחות מגיעה בעיקר מאשלגן.

      מתכון מומלץ: מערבבים וטוחנים ביחד את הצמחים הבאים (כמות שווה מכל צמח מיובש): גבעולי סלרי, עלי סלרי, עלי תרד, עלי מלוח, סילקורניה כל הצמח יבש, בצל יבש, שום יבש, עלי אזוב, עלי טרגון. מפזרים מהתערובת הזו לכל מאכל, טרי או מבושל, בכמות של כפית אחת ביום למבוגר (בכפית יש את הכמות הנכונה של נתרן המומלצת ביום ועוד המון מינרלים אחרים). מתרגלים לצרוך תערובת זו ולהיפרד מהמלח.

      לאחרונה הופיעו בשווקים צורות נוספות של מלח לשימוש במטבח וחשוב לזכור - מלח זה מלח זה מלח - כולם מכילים תכולת נתרן גבוהה כמעט כמו מלח רגיל. הם מביאים מאזורי האיסוף שלהם, הרי ההימליה או קרקעית הים, מינרלים נוספים. חלקם ממחצבי ההרים וחלקם ממי הים. כך נוספים למלחי הים גם יוד, מגנזיום ומינרלים נוספים. למלח מהים הקלטי לדוגמה, תוספת של מינרלים כמו כרום וונדיום הידועים כמאזני סוכר, גרמניום הידוע כבעל יתרון לאספקת אנרגיה לתאים, נחושת לטיפול בעור וזיהומים, ליתיום, אבץ, סיליקה ועוד. חשוב לזכור כי כל המלחים הללו, על אף העושר במינרלים, הם לבסוף מלחים המחייבים אותנו להשתמש בהם בבקרה. חשוב גם לציין שמלחים אלו יקרים בהרבה מהמלח השולחני הרגיל.

      אבי ציטרשפילר הוא חקלאי, הרבליסט קליני ובעלי "חוות דרך התבלינים" בבית לחם הגלילית.