מי מאיתנו לא מכיר את תחושת התסכול המציפה כשבדיוק שאנחנו צריכים מישהו שיבין מה עובר עלינו ויטה אוזן קשבת, אותו אדם מבטל את התחושות והרגשות שלנו ומנסה לחנך אותנו או להסביר לנו שמה שאנחנו מרגישים לא נכון ושאנחנו סתם יוצאים מפרופורציות? וכמה זה מקל עלינו כשמישהו אחר פשוט מקשיב לנו ומנסה להבין מה אנחנו מרגישים? במצבים כאלה אנחנו מחפשים אמפתיה, שנחשבת לתכונה אנושית בסיסית ומוערכת.
עוד במדעי ההתנהגות:
מה זה מיינדפולנס, ולמה כולם מדברים על זה?
בזמן שמצמצתם: ככה רושם ראשוני באמת עובד
למה אנשים כל כך אוהבים לפחד?
אמפתיה, בפשטות, היא היכולת להרגיש, לחשוב ולפעול בהתאם לרגשותיהם ומחשבותיהם של אחרים, מבלי להזדהות איתם ולבטל את עצמנו. טענה מוכרת בקרב פסיכולוגים היא שהתפתחות אמפתיה היא נקודת מפתח באבולוציה של האנושות והיא שאיפשרה (בנוסף לשינויים אחרים) את התפתחות החברה האנושית כפי שאנחנו מכירים אותה היום, ואת המעבר מקבוצות קטנות לשבטים גדולים יותר ובסופו של דבר לחברה מורחבת ומשגשגת. אמפתיה אם כן, היא בהחלט תכונה חיובית.
יחד עם זאת, הייתכן שהיכולת שלנו לחוש אמפתיה יכולה לפגוע בשיפוט שלנו ובהתנהגות שלנו? לפי מחקר ישראלי חדש התשובה לכך חיובית.
במחקר - שנערך על ידי ד"ר נבות נאור, פרופ' סימון שמאי-צורי, וד"ר הדס אוקון-זינגר מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, ביחד עם פרופ' גל שפס מאוניברסיטת ת"א והתפרסם בכתב העת Cognition and Emotion ביקשו החוקרים לבחון עד כמה מדויקת החוויה האמפתית שלנו והאם היא עלולה לפגוע בשיפוט. המסקנה שהגיעו אליה היתה שבמקרים מסוימים, החוויה האמפתית שלנו יוצרת הטיה בשיפוט שלנו לגבי עוצמת הרגש של אחרים, ובכך עלולה להשפיע על ההתנהגות שלנו.
"במקרים מסוימים של חשיפה לאנשים אחרים החשים כאב, האמפתיה שלנו גורמת לחוסר דיוק בשיפוט של עוצמת הכאב, דבר שיכול להוביל אותנו לשפוט דברים לחומרה רבה ולמנוע מאיתנו לבצע את הפעולות הנחוצות והנכונות", כך אומר ד"ר נבות נאור שהוביל את המחקר.
כשזה נוגע לכאב כושר השיפוט שלנו נפגע
במחקר ביקשו החוקרים לעורר אמפתיה בקרב 93 הנבדקים שהשתתפו בו, ולצורך כך הציגו להם תמונות ובהן אנשים שחווים חוויות כואבות קלות וביקשו מהם להרגיש כמו שהם היו מרגישים בסיטואציה דומה לזו שהוצגה להם. בשלב הבא הציגו החוקרים לנבדקים תמונות של הבעת פנים המביעה רגש כלשהו וביקשו מהם לזהות את הרגש ולציין את עוצמתו. פרוצדורה זהה נערכה גם במצב שבו לא עוררה אמפתיה קודם להצגת הבעות הרגש השונות.
ממצאי המחקר הראו שבתנאי הראשון בו התבקשו המשתתפים לציין את הרגש ואת עוצמתו מתוך חוויה אמפתית הם דירגו את עוצמת הכאב בתמונות שהוצגו להם כגבוהה יותר ב-10 אחוזים יותר מרמתו האמתית. לעומת זאת, בתנאי שבו לא עוררה אמפתיה המשתתפים דייקו בדירוג עוצמת הכאב בתמונות.
לאור הממצאים האלו ביקשו החוקרים לבצע את הבדיקה בשנית, אך הפעם עם שינוי לאחר שעוררה אצל המשתתפים אמפתיה, ולפני שהוצגו להם תמונות הבעות הפנים השונות, הם התבקשו להתשמש בטכניקת ויסות רגשי פשוטה ומוכרת הנקראת הערכה מחדש. לאחר הוויסות הרגשי הוצגו למשתתפים תמונות הבעות הכאב ושוב הם התבקשו לזהות את הרגש ולציין את עוצמתו והפעם הראו הממצאים שרמת הדיוק היתה גבוהה בהרבה באופן כזה שלא היו הבדלים בדירוג עוצמת הכאב לאחר עירור אמפתיה או בלעדיה.
המשמעות של תוצאות המחקר היא שבמקרים מסוימים כשמדובר בכאב אמפתיה עלולה ליצור הטיה ולפגוע בשיפוט של עוצמת הרגש, וכן שניתן להשפיע על ההטיה הזו ולצמצם אותה. החשיבות של זה עשויה להיות משמעותית במיוחד עבור מי שנתקלים בסיטואציות כאלה על בסיס קבוע ונדרשים לפעול במהירות ובדיוק מירבי, כמו למשל אנשי חילוץ ורפואה. החוקרים מציינים כי תוצאות המחקר הנוכחי מצביעות על כך שאמפתיה היא רגש מורכב ועוצמתי, ומציינים את חשיבות הממצאים עבור אנשי מקצוע שמוטלת עליהם המשימה לקבל את ההחלטות הנכונות בין השאר על סמך היכולת שלהם להעריך את מצבו הרגשי של האדם שמולם, יכולת שעלולה לפגוע בשיפוט כפי שמראה המחקר.
אך תוצאות המחקר הזה בעלות משמעות לא רק עבור אנשי מקצוע, אלא גם (ואולי בעיקר) להבנה עמוקה יותר של מנגנוני האמפתיה השונים וההטיות שנוצרות עקב כך, וכן של האופנים בהם ניתן להשפיע על אותן הטיות. זהו קו מחשבה חדשני שהבנה מעמיקה שלו יכולה לסייע בהבנה ובטיפול בקשיים והפרעות בהן מעורבת פגיעה באמפתיה כמו למשל הפרעות אוטיזם, הפרעת אישיות נרקיסיסטית והפרעת אישיות אנטי חברתית.