למה אנחנו אוהבים להריח את הבגדים של בני הזוג שלנו?

נסו להזכר בקומדיה רומנטית שלא כוללת סצנה שבה הגיבורה שבורת הלב מוצאת סווטשירט של אהובה, תוחבת את פניה לתוך הבד ולוקחת שאיפה עמוקה מריחו - רוב הסיכויים שלא תצליחו. כעת מסתבר שכמו כל הקלישאות, גם לקלישאה הזאת יש מקורות אמיתיים ואפילו מדעיים. מחקר שנערך באוניברסיטת בריטיש קולומביה מגלה שרחרוח חולצה של בן זוג או אהוב יכול להקל מאוד על חרדות וסטרס של נשים.

במסגרת הניסוי שערכו, גילו החוקרים שרמות הסטרס של נשים שהריחו חולצה שנלבשה על ידי בני הזוג שלהן היו נמוכות יותר באופן משמעותי – גם כאשר החוקרים העמידו אותן בסיטואציות שנועדו באופן מובהק להגביר את רמות המתח והחרדה שלהן. לעומת זאת, כאשר נתנו להן להריח חולצה של גבר זר התקבלה תוצאה הפוכה ורמות הסטרס שלהן עלו.

עוד בנושא:
למה ריחות מעוררים בנו זיכרונות?
מדוע אנחנו נרתעים מריחות מסוימים?
לחץ כפול: למה סטרס מעצים את הצורך להשתין?

"בעידן הגלובליזציה יותר ויותר אנשים נוסעים הרחק מהבית במסגרת עבודתם או אפילו עוברים להתגורר בערים אחרות", הסבירה פרנסס צ'ן, שהובילה את המחקר. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שמשהו פשוט כמו לקחת איתנו בגד שנלבש על ידי בן הזוג שלנו יכול להפחית משמעותית את רמות הסטרס שאנחנו חווים כשאנחנו רחוקים מהבית", היא הוסיפה.

מחקרה של צ'ן מצטרף למחקרים אחרים שנעשו בעבר וכבר ביססו את התפיסה לפיה לריחות יש השפעה על הסטרס שאנחנו חווים. אחת הדוגמאות המוכרות לכך היא תינוקות, שנרגעים בקלות רבה יותר כאשר הם נמצאים קרוב לאמם ולריח החלב שלה. דוגמה נוספת היא הנטייה שלנו להריח ריחות של אנשים זרים כחזקים ודוחים יותר, לעומת ריחות של אנשים מוכרים ואהובים.

כידוע, לפרומונים יש תפקיד חשוב בכימיה שלנו עם בני ובנות זוג פוטנציאליים. אולם, החידוש במחקר של אוניברסיטת בריטיש קולומביה והחוקרת צ'ן הוא שהוא מוכיח שהתפקיד שלהם לא מסתיים בשלב המשיכה הראשונית, והוא מוסיף להשפיע גם על תחושת הביטחון הכללית של נשים המצויות במערכות יחסים הטרוסקסואליות.

בשלב זה החוקרים בחנו את השפעת ריחו של גבר על רמות הסטרס של האישה שנמצאת איתו בזוגיות – זאת משום שחוש הריח של נשים מפותח ורגיש יותר מזה של גברים. בשנים האחרונות גילו מדענים כי מוחן של נשים מכיל 50 אחוזים יותר תאי ריח (תאים שמעבדים את האותות הנקלטים על ידי חוש הריח) מאשר מוחם של גברים. לעומת זאת, גברים מפיצים ריחות חזקים יותר מנשים – הסבירה מרליז הופר, אחת החוקרות. לכן, הניחו החוקרים והחוקרות שיהיה קל יותר לזהות את השפעת הריח במקרה של חולצות שנלבשו על ידי גברים ורוחרחו על ידי נשים.

לצורך הניסוי שעליו התבסס המחקר גוייסו 96 זוגות הטרוסקסואליים שחולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: לנשים בקבוצה אחת ניתנו חולצות שלא נלבשו על ידי בני זוגן, הנשים בקבוצה השנייה הריחו חולצות שנלבשו על ידי אדם זר, ואילו הנשים בקבוצה השלישית זכו לרחרח את החולצות המשומשות של בני זוגן.

במהלך הניסוי נתקלו החוקרים גם בכמה אתגרים בלתי צפויים: כדי לוודא שרמות הסטרס והרגישות לריחות וללחץ של כל הנשים היו פחות או יותר שוות, החוקרים נדרשו לוודא שכל הנשים נמצאות פחות או יותר באותו שלב של המחזור החודשי שלהן. לגברים שהשתתפו בניסוי חולקו חולצות טי לבנות חלקות, שאותן הן נדרשו ללבוש במשך 24 שעות (כולל למשך הלילה, שאותו היו צריכים לבלות בנפרד מבת הזוג שלהם) וכמו כן, הם התבקשו להמנע ממריחת דאודורנט ביום הניסוי וביממה שקדמה לו. "היו מקרים שזוגות נפרדו במהלך תקופת המחקר ונאלצנו להשליך את הנתונים שלהם לפח כי לא יכולנו להמשיך להתבסס עליהם", סיפרה הופר.

לאחר שהנשים הריחו את החולצות שניתנו להן (בהתאם לקבוצה שאליה השתייכו) הן התבקשו לבצע מספר משימות מלחיצות כמו למשל, לקחת חלק בראיון עבודה מבויים. לאחר מכן, החוקרים מדדו את רמות הקרוטיזול בדמן (הורמון הסטרס) ושאלו אותן מספר שאלות במטרה להעריך את רמת המתח והחרדה שלהן.

הנשים שהריחו את החולצה שנלבשה על ידי בני זוגן וזיהו את הריח המוכר היו רגועות יותר בזמן ביצוע המשימות ורמות הקורטיזול שלהן שבו לנורמה מהר יותר – מה שמצביע על כך שהן התמודדו עם הלחץ טוב יותר. הבעיה היתה שלא כל הנשים זיהו שמדובר בריח של בן הזוג שלהן – שני שליש מהן אכן זיהו שמדובר בריח המוכר של אהובן, אבל שליש מהן סברו שזה ריחו של אדם זר, ובמקרים אלו לא ניכרה השפעה חיובית של הריח על רמות הסטרס שלהן.