מדוע אנחנו נרתעים מריחות מסוימים?

כמה פעמים נכחתם או השתתפתם בעצמכם באותו ויכוח עקר שהסתכם במילים: על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. האם לעובדה שמה שמריח אלוהי לאדם אחד, יכול להסריח עד כדי בחילה עבור אחר, יש הסבר מדעי?

ריח הוא אותו קלט תחושתי שאנחנו חשים ומגיבים אליו, גם אם איננו מודעים אליו כלל. ריח טוב ייתן לנו מייד תחושה טובה ומוכרת ורצון להישאר בקרבתו, בין אם זה בית, חפץ, מאכל או אדם שריחו נעים לנו. יש אנשים שאוהבים ריחות מסוימים, בעוד שאחרים מוצאים אותם מבחילים. אחד התיעודים הקיצוניים להבדלים הקיצוניים בהעדפה לריח מגיע מהזמנים שבהם חוקרים בשירות צבא ארה"ב ערכו ניסויים על מנת ליצור פצצת סירחון אוניברסלית, כזאת שתעורר סלידה בכל מי שיריח אותה. מהר מאוד נוכחו החוקרים לגלות כי מדובר במשימה בלתי אפשרית. לא משנה כמה חריף, חמוץ או מוזר היה הריח, תמיד היו מתנדבים מסויימים שלא סלדו ממנו. האם מדובר בהבדלים תרבותיים או בהעדפות אישיות? תהו החוקרים, אך השאלה נותרה ללא מענה.

כשאנחנו מריחים משהו, המולקולות שמכילות את הריח חודרות דרך האף שלנו שם הן פוגשות בולטנים ייחודיים שחשים ומגיבים באופן עצבי בתגובה למפגש עם הגירוי הסביבתי. קולטנים אלה מעבירים את המידע אל המוח, אשר מפרש את הקלט, את עוצמתו וכן, אם הוא 'טוב' או 'רע' לנו. התהליך עצמו דומה במידה מסויימת למערכת הראייה שלנו, אם כי הוא נחשב למדוייק יותר. פגיעה במנגנון הזה יכולה לגרום לכך שאנשים מסויימים הם תתרנים מלידה ואינם מסוגלים לחוש ריח באופן חלקי או מלא.

בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות לכך שככל הנראה גם להעדפות שקשורות לחוש הריח יש בסיס גנטי מסויים. מערכת ההרחה של כל אדם מקודדת על ידי קבוצה מסוימת של גנים. הבדלים מסויימים שקיימים בין אנשים יכולים להיות אחד הגורמים לאופן השונה שבו אנשים שונים חווים ריחות שונים ומגיבים אליהם בהתאם.

אחת העובדות המעניינות שנמצאו על ידי חוקרים מאוניברסיטת דיוק בארה"ב היא העובדה שלכל אחד מאיתנו יש יכולת שונה לחוש ריח. אפשר להשוות זאת לעיוור צבעים שעומד לצד אדם שאינו עיוור צבעים ושניהם רואים את אותה מציאות בצבעים שונים. באותו אופן, שני אנשים שמריחים את אותו הריח בדיוק עלולים לחוש כל אחד את הריח באופן שונה וייחודי. סך הכל אותרו כ-400 גנים שאחראים באופן ישיר לביטוי של קולטני הריח באף האנושי והם יוצרים ביחד קרוב למיליון שילובים שונים של אותם קולטנים. ההבדלים באופן ההרחה הם כה משמעותיים עד שהחוקרים זיהו שוני של כ-30% באופן שבו שני אנשים שונים יחושו ויגיבו לריח מסויים.

פרט להבדלים הגנטיים בין אנשים שחשים ריח באופן שונה, קיים גם הקשר של חשיפה קודמת ושל החוויות שנקשרו לחשיפה הקודמת, מה שידוע בתחום הפסיכולוגיה כהתנייה קלאסית. כלומר, אם ריח מסויים נקשר לחווית עבר חיובית אנו נוטים לאהוב אותו, ולהיפך, ריח שמזכיר חוויה גרועה עלול לעורר בנו את אותן תחושות רעות בשנית ולעורר בנו סלידה מיידית.

בניסוי של חוקרים מאוניברסיטת בראון בארה"ב שנערך על 30 נשים, התבקשו המשתתפות לשחק משחק מחשב בנוכחות שני סוגי ריח לא נעימים, ריח של גשם וריח של פופקורן עם חמאה. אנשים שציינו כי אהבו את המשחק ושהצליחו בו נטו לדרג את הריח שהריחו כטוב יותר ללא קשר לסוג הריח.
המסקנה היא שגם לחוויות רגשיות קודמות יש השפעה על מידת האהדה או הסלידה שיש לנו מריחות מסויימים.