אלכוהול הוא חומר חיטוי ידוע ויש מי שטוענים ששלוק ממשקה חריף עשוי לסייע בהשמדת חיידקים, כמו אלה שגורמים לכאב גרון למשל, או לבעיות בבטן. האמנם? יין נחשב זה שנים רבות לנוזל בעל סגולות חיטוי וניקוי. ישנן עדויות היסטוריות לכך שכבר במאה השלישית לספירה, המליצו הגנרלים הרומיים לחייליהם לשתות יין כדי למנוע את מחלת הדיזנטריה.
בשנת 1988 נערך ניסוי במטרה לבדוק האם למשקאות שונים יש סגולות אנטי בקטריאליות. החוקרים בדקו בין השאר משקאות מוגזים, בירה, חלב דל שומן, מים ויין כדי לראות האם הם מסוגלים להרוג חיידקים. החוקרים הוסיפו לתוך כל אחד מהנוזלים חיידקים שגורמים למחלות מעיים כמו שיגלה, סלמונלה ואי קולי. כעבור יומיים הם גילו שמצבם של החיידקים שהושמו ביין אדום היה הגרוע ביותר. גם בירה ומשקאות מוגזים פגעו מעט באוכלוסיית החיידקים, אך לא היו אפקטיביים באותה מידה כמו היין.
עוד בנושא:
ארטיק או תה: מה באמת יעזור לכם לנצח את כאב הגרון?
זה הדרינק שיגרום לכם להרגיש סקסיים
החיידקים המסוכנים שנמצאים במכונת הקפה שלכם - כך תמנעו מזיהומים
כמה שנים מאוחר יותר, נערך ניסוי מעבדה נוסף במטרה לבדוק איזה ממרכיבי היין יוצר את התכונה האנטי בקטריאלית. החוקרים בחנו את השפעת היין על חיידק הסלמונלה, והשוו את התוצאות לאלה של תמיסה בעלת אחוזי אלכוהול ורמת Ph זהה ליין. ביין האדום הם הבחינו בפעילות אנטי בקטריאלית אינטנסיבית וחזקה יותר מאשר הפעילות בתמיסה המקבילה. למרות שרמות האלכוהול והחומציות היו אחראיות לחלק ניכר מיכולתו להרוג חיידקים, גורמים אלו הסבירו רק באופן חלקי את האנטי בקטריאליות שלו.
מה המשקה שלכם?
כמובן שלריכוז האלכוהול במשקה יש חשיבות גדולה לאופן שבו הוא משפיע על חיידקים כך למשל בתכשירים אלכוהוליים לניקוי הידיים אחוז אלכוהול של בין 60 ל-80 אחוזים נחשב לאופטימלי לשם השמדת חיידקים.
ניסוי מעבדה אחר בחן את יכולת החדירה של אלכוהול למושבות של מיקרואורגניזמים בתוך הפה ואת יכולתו בהשמדתם של חיידקים. אלכוהול בריכוזים הנמוכים מארבעים אחוזים התגלו כבעלי יכולת חלשה בהרבה בדילול אוכלוסיית החיידקים. אלכוהול בריכוז של 10 אחוזים היה כמעט חסר השפעה לחלוטין.
גם זמן החשיפה של החיידקים לאלכוהול היה בעל משמעות. כך למשל, במקרה של אלכוהול בריכוז של 40 אחוזים (כמו בוודקה למשל), נמצא שהחיידקים הושפעו במידה רבה הרבה יותר כאשר החשיפה למשקה נעשתה לאורך 15 דקות, בהשוואה לחשיפה קצרה יותר של 6 דקות בלבד. בעקבות כך הסיקו החוקרים שלאלכוהול בריכוז של 40 אחוזים יש יכולת מסויימת של השמדת חיידקים גם בחשיפה קצרה מאוד של דקה.
אולם, חיידקים חיים לא רק בפה ובגרון שלכם, הם נמצאים גם בבטן ובקיבה ולא כולם רעים. ואלכוהול עשוי לפגוע בהם ללא הבחנה, גם אם הם בעצם חיידקים מועילים. ואת זה כדאי לקחת בחשבון. במחקר שבו השתתפו 47 מתנדבים בריאים, החוקרים ריססו נוזלים בעלי אחוזי אלכוהול שונים (4%, 10% ו-40%) על החלק התחתון של הקיבה שלהם, במסגרת בדיקת גסטרוסקופיה (שבה מחדירים מצלמה לתוך הקיבה דרך הפה). ככל שריכוז האלכוהול שרוסס היה גבוה יותר, הנזק שנגרם לקיבה ואובחן על ידי החוקרים היה גדול יותר. הנזק הטיפוסי ביותר היה שחיקה ודימומים. לפגיעות שנוצרו על ידי ריכוזי האלכוהול הגבוהים יותר (מעל 10 אחוזים) לקח יותר מיממה להחלים.
אם כך, לפחות באופן תיאורטי, אלכוהול בריכוז מספיק גבוה שיוחזק בפה או ייבלע במשך דקה או יותר עשוי להרוג לפחות חלק מהחיידקים שיש לכם בפה, בגרון או בקיבה, אך רוב הסיכויים שהוא גם יפגע ברקמות הקיבה שלכם. שימוש כרוני באלכוהול עלול גם לגרום לצמיחת יתר של חיידקים במעי הגס הקטן, שנקשרה בתסמינים כמו שלשולים, בחילות והקאות.
שורה תחתונה:
- צריכת אלכוהול עלולה לגרום לנזק מיידי למעי, ככל שריכוז האלכוהול גבוה יותר הנזק צפוי להיות גדול יותר.
- בתיאוריה, חשיפה מספיק ארוכה לריכוז אלכוהול מספיק גבוה עשויה להרוג חיידקים בפה, בגרון או בקיבה, אך היא ככל הנראה תפגע גם בדופן הקיבה.
- ככלל, שתיית אלכוהול אינה מוגדרת כטיפול מומלץ או שגרתי לחיטוי או לטיפול בזיהומים חיידקיים.