יש לא מעט מחקרים שנערכים על אמצעי מניעה ועל הקשר שלהם לבריאות האישה, אחד מהם נערך רק לאחרונה וקשר בין אמצעי מניעה שונים ועלייה במקרי ההתאבדות. המחקר הנוכחי מפתיע במיוחד מפני שהוא מראה השפעה מיטיבה דווקא. מחקר שערכו מדענים מאוניברסיטת דרום קליפורניה ופורסם בכתב העת Obstetrics and Gynicology מצא כי שימוש בהתקן תוך רחמי מקטין ב-30 אחוזים את הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם.
החוקרים בחנו 16 מחקרים שונים, שבוצעו על ידי צוותי מחקר במדינות שונות בעולם ושעקבו אחר אורח החיים של יותר מ-12 אלף נשים באזורים שונים, כאשר חלקן חלו בסרטן צוואר הרחם. החוקרים השוו בין הנתונים של הנשים שחלו ובין אלה שלא, ובחנו פרמטרים שמהווים גורמי סיכון למחלה כמו גיל האישה, הגיל שבו התחילה לקיים יחסי מין, האם האישה משתמשת באמצעי מניעה מסוימים, ועוד. הפרמטר היחיד שהחוקרים מצאו קשר חזק בינו לבין המחלה, היה שימוש בהתקן תוך רחמי.
החוקרים מצאו כאמור כי הסיכוי של נשים שמשתמשות בהתקן תוך רחמי לחלות בסרטן צוואר הרחם, קטן ב-30 אחוזים מזה של נשים שאינן משתמשות בהתקן.
עוד בנושא:
במקום גלולות וקונדום? האם יש דבר כזה ימים בטוחים
הגלולה מתה, הקונדום גוסס: השנה שבה העולם החל להימנע אחרת
סרטן צוואר הרחם נגרם כתוצאה מווירוס הפפילומה. נשים נדבקות בווירוס במהלך קיום יחסי מין, כאשר לאחר ההדבקה הווירוס שוכן בתוך תאי צוואר הרחם. כ-10 אחוזים מהנשים שנדבקו בווירוס, יפתחו את המחלה במהלך חייהן, שכן היא יכולה להתפרץ גם מספר שנים לאחר ההדבקה.
שתי תיאוריות שונות
צוות החוקרים, וכן חוקרים רבים נוספים של מחלת סרטן צוואר הרחם, סבורים זה זמן, כי התקן תוך רחמי עשוי להגן על נשים מפני המחלה באחת משתי דרכים אפשריות. לפי אחת התיאוריות הקיימות כיום, החדרת ההתקן לתוך הרחם גורמת לתגובה חיסונית באזור צוואר הרחם. תגובה חזקה זו של מערכת החיסון מסייעת לגוף להיאבק בווירוס הפפילומה, השוכן בתאי צוואר הרחם. והדבר מוריד את הסיכון של אותן נשים שנדבקו בווירוס, לפתח את המחלה בעתיד.
התיאוריה השנייה מתייחסת דווקא לשלב הסרת ההתקן מהגוף. לטענת החוקרים, בשעה שרופא הנשים מוציא את ההתקן מרחמן של נשים שנדבקו בווירוס הפפילומה, הוא מגרד החוצה מהגוף גם תאים שנגועים בווירוס ו/או תאים שהפכו לתאים קדם סרטניים ועלולים להפוך לתאים סרטניים בהמשך. בצורה זו הסרת ההתקן מפחיתה את הסיכון של אותן נשים לחלות בעתיד בסרטן צוואר הרחם.
"למנגנון הפעולה הראשון שהחוקרים מתארים - המנגנון שבמסגרתו נוצרת באזור צוואר הרחם תגובה חיסונית שמסייעת לגוף להיאבק בווירוס - יש מן המשותף עם רבות מהתרופות החדשות נגד סרטן שיצאו לשוק בשנים האחרונות", מסביר פרופ' אילן בנק, מנהל המחלקה הפנימית במרכז הרפואי מעייני הישועה. "תרופות אלה פועלות אף הן במנגנוני פעולה, שמשפרים את יכולתה של מערכת החיסון לתקוף ולהשמיד תאים סרטניים. מדובר באחד המסלולים המרכזיים שבהם רפואת הסרטן מתקדמת כיום".
התקנים תוך רחמיים הם מאמצעי המניעה הבטוחים ביותר ויעילותם עומדת על 99-99.8 אחוזים, בהתאם לסוג ההתקן. הם נחלקים לשני סוגים: התקן תוך רחמי הורמונלי - התקן שמפריש פרוגסטרון, המונע הריון על ידי כמה מנגנונים, כשהעיקרי בהם הוא הפיכת ריר צוואר הרחם לכזה שמונע כניסת זרעונים מהנרתיק לחלל הרחם, והתקן תוך רחמי לא הורמונלי.
התקנים תוך רחמיים שאינם הורמונליים, מכילים נחושת. יוני הנחושת מונעים הפריה בעיקר על ידי פגיעה ביכולת ההפריה של הזרעונים ומניעת יכולת השתרשות של ביצית מופרית. התקן תוך רחמי הורמונלי בנוי מפלסטיק ויש לו מיכל קטן שמפריש את הורמון הפרוגסטרון בכמות קטנטנה ומדודה בכל יום, למשך 3 או 5 שנים (תלוי בסוג ההתקן). התקנים תוך רחמיים לא הורמונליים בנויים מפלסטיק ונחושת, מיועדים לפרק זמן של חמש שנים וצורתם לרוב היא כצורת האות T.
מאות אלפי נשים מתות בשנה
ארגון הבריאות העולמי מדווח על עליה מתמדת במספר הנשים המאובחנות כחולות בסרטן צוואר הרחם מדי שנה. ב-2012 אובחנו כ-528 אלף מקרים ברחבי העולם, ו-266 אלף נשים מתו מהמחלה באותה שנה. ארגון הבריאות העולמי צופה, כי עד לשנת 2035 המספרים רק יעלו ויגיעו ל-756 אלף נשים החולות בסרטן צוואר הרחם בשנה ו-416 אלף מקרי מוות מהמחלה מדי שנה.
נשים בגילאי 30-60 נמצאות בקבוצת הסיכון הגבוה ביותר לחלות במחלה ופיתוח טיפול למניעת המחלה עשוי למנוע מנשים אלה מלפתח את המחלה ובמקרים רבים מאוד, עשוי אף להציל את חייהן.