הסיפור הבא מעלה לא מעט שאלות על הטיפול הבריאותי שאנחנו מקבלים וכמה אנחנו באמת יודעים: אחרי שאשתו כריסטינה בלמונטה, תושבת טקסס בת 45, ואמא לשלושה, מתה במפתיע מדום לב, בעלה מנואל ידע שמשהו חשוד. הוא גילה לתדהמתו שהיא לקחה חלק בניסוי רפואי עליו לא חתמה או אישרה.
הסיפור התחיל ב-8 באוגוסט כשכריסטינה סיפרה לעמיתיה לעבודה שהחזה שלה כואב. עמיתיה לעבודה החליטו לקחת אותה לבית חולים, אך במהלך הנסיעה כריסטינה חשה רע מאוד וחבריה התקשרו לאמבולנס. כעבור 40 דקות החליטו הפרמדיקים לקחת את כריסטינה לבית החולים, אבל היא כבר נכנסה לדום לב ולא חזרה להכרה. משפחתה טמנה אותה ללא נתיחת הגופה.
ב-2 בספטמבר, כמעט חודשיים לאחר מות אשתו, קיבל מנואל מכתב מאוניברסיטת סווט ווסת'רן בטקסס. המכתב שהגיע משום מה מהאוניברסיטה ולא מבית החולים בפורת' וורת אליו הגיעה אשתו, הודיע לו שאשתו הייתה חלק ממחקר. כך נכתב: "בן המשפחה שלך השתתף במחקר בתקווה למצוא את שיטות העבודה המומלצות לטיפול בדום לב, ואנו כותבים כדי ליידע אותך. זה נעשה ללא הסכמתך או הסכמת בן המשפחה משום שהם היו מחוסרי הכרה ללא דופק באותו זמן, והיה צורך בטיפול מיידי". מנואל הרגיש שהוא חייב לחקור מה פשר הדבר.
עוד בנושא:
"לחיות כאילו אין מחר": האיש שעבר 9 אירועי דום לב ושרד
המבחן שיקבע אם תקבלו התקף לב בקרוב
למה נשים עדיין מתות יותר מהתקפי לב?
החקירה הזו העלתה ממצא מטריד מאוד: הפרמדיקים שטיפלו בכריסטינה השתמשו בשיטה אחרת של צנרור קנה - פתיחת נתיב אוויר - הנהוגה פחות במקרים של דום לב. מסתבר שמחקרים שנויים במחלוקת על מכשירים רפואיים וטכניקות חירום יכולים להתבצע לעתים קרובות ללא אישור של המטופל ובני משפחתו. דובר בית החולים הבהיר כי מדובר על שיטה מאושרת וידועה. מנואל ובני משפחתו לא חושבים ששיטת הצנרור היא שגרמה למותה של כריסטינה, אבל הם כאמור מחפשים תשובות.
מנהל המחקר, ד"ר אחמד אידריס, סירב להגיב לעיתונאים שפנו אליו בארה"ב, אך במכתב שנשלח על ידי צוות המחקר, נכתב כי: "ההרשמה למחקר זה אינה מוסיפה סיכונים רפואיים נוספים. בני משפחה בדרך כלל מאוד נסערים במהלך פעולת חירום רפואית ואינם מסוגלים להתרכז או להבין מה שנאמר". הם הוסיפו כי דום לב הוא מצב חירום קיצוני שבו החולה ימות תוך מספר דקות אם הטיפול לא מתחיל מיד.
אירוע קטלני שמסתיים לרוב במוות
דום לב מתרחש כאשר הפעילות החשמלית של הלב משתבשת והלב מפסיק לעבוד. מדובר על אחד מגורמי המוות הבלתי צפויים והקטלניים ביותר, ומהסיבות העיקריות למותם הפתאומי של אנשים שלא סובלים ממחלה סופנית. האירוע מוביל לאובדן הכרה פתאומי בתוך שעה מתחילת התסמינים, ומסתיים פעמים רבות במוות.
המחקר המדובר כמעט הסתיים והחוקרים צריכים עוד 65 נחקרים נוספים כדי להגיע ליעד המקורי שעומד על 3,000. המחקר מתרחש גם באלבמה, אורגון ופנסילבניה ותוצאותיו עדיין לא ידועות. מכיוון שמדובר במחקר ללא הסכמה הוא מחויב לעקוב אחר הכללים הפדראליים הקפדניים יותר, כך הסבירו מדוברות האוניברסיטה.
.