מחלות לב הן אחת הסיבות המובילות למוות אצל נשים, ממש כמו אצל גברים. המודעות לעובדה הזו עלתה בשנים האחרונות, אבל מחלות לב עדיין נתפסות בעיני רבים כעניין גברי. זה משפיע על טיב הטיפול, על המחקר וגם על ההתנהגות שלנו. גם בשנת 2016, מחלות לב בקרב נשים נחקרות פחות, מאובחנות פחות ומטופלות הרבה פחות טוב.
עוד בנושא:
המבחן שיקבע אם תקבלו התקף לב בקרוב
התקפי לב מסוכנים יותר בסופי שבוע
תרופות נפוצות נגד צרבת עלולות לגרום להתקפי לב
בעשורים האחרונים קיימת ירידה במקרי המוות מהתקפי לב, אך למרות זאת התמותה נותרה גבוהה יותר בקרב נשים, ובעיקר בקרב צעירות בגילאי 35 עד 54. נתונים מרחבי העולם מראים שבשנה הראשונה לאחר התקף לב, 26 אחוזים מהנשים ימותו, לעומת 19 אחוזים מהגברים בלבד, ולאחר חמש שנים 47 אחוזים מהנשים ימותו, לעומת 36 אחוזים מהגברים.
גם בישראל שיעורי התמותה בקרב נשים גבוהים מאלה של גברים. על פי סקר יחידות טיפול נמרץ ACSIS, בחלוף 30 יום מהתקף הלב - 8 אחוזים מהנשים ימותו, לעומת 3 אחוזים מהגברים. עם זאת, שיעורי המוות אצלנו נמוכים בהרבה מהמדווח ביתר העולם.
מאובחנות פחות טוב, מטופלות פחות טוב
קיימות מספר סיבות להבדלים הקריטיים האלה בין נשים וגברים בכל הקשור למחלות לב חלקן נובעות מהבדלים מבניים (SEX DIFFERENCES), וחלקן מהבדלים מגדריים חברתיים וסביבתיים (GENDER DIFFERENDES).
התסמינים המקדימים להתקף לב עלולים להיות שונים אצל נשים (כאב לא טיפוסי), ועובדה זו גורמת לעיכוב בפניה לקבלת עזרה ובאיחור באבחון ההתקף על ידי צוותים רפואיים.
לאור הבדלים אלה, שמובילים לטיפול לא מספיק טוב לנשים, הוציא לאחרונה הארגון האמריקאי למחלות לב (AHA), נייר עמדה שפורסם בכתב העת היוקרתי CIRCULATION. נייר עמדה זה סוקר את ההבדלים המבניים בין נשים וגברים הקשורים להתפתחות מחלה כלילית, כמו גם את גורמי הסיכון הייחודיים לנשים (סיבוכי הריון, תקופת המנופאוזה, דיכאון ומצבי סטרס נפשי שונים), ואת התסמינים האופייניים לנשים.
פרק מיוחד בנייר העמדה הזו הוקדש להבדלים המגדריים בטיפול בהתקף לב. הנתונים מראים שנשים שעברו התקף לב פחות מופנות לצנתור, על אף שתועלתו דומה בין המגדרים. גם הטיפול התרופתי לא עובד לטובת נשים, מכיוון שבמשך שנים רבות נשים לא הוכללו במחקרי תרופות או שייצוגן היה בלתי מספק, כך שמידע אמיתי על משמעות הטיפול בנשים בהרבה תרופות מושתת על היסקים יותר מאשר על עובדות.
עבודות מחקר רבות ובהן גם כאלה שפורסמו בשנת 2016 - מראות באופן עקבי כי נשים מטופלות באופן פחות טוב מגברים, ומקבלות משמעותית פחות טיפולים מבוססים לאחר התקף לב. בנוסף, נשים לאחר התקף לב מופנות משמעותית פחות לשיקום לב - הליך קריטי בהחלמה לאחר התקף לב, המסייע בריפוי ובהחלמה, ומחויב על פי כל הקווים המנחים ללא הבדל מגדרי. גם ההתייחסות לדיכאון, חרדה ומצבי סטרס שמהווים גורמי סיכון בעיקר בנשים (גם בהליך החלמה ראוי מהתקף לב) לא מקבלים יחס נאות על פי המקובל בקווים המנחים.
בשנת 2016, יש חשיבות רבה להבנת והכרת ההבדלים המגדרים בהסתמנות וטיפול בהתקף לב, על מנת שנוכל לשפר את הטיפול ולהוריד את מקרי המוות בקרב נשים.
ד"ר טלי פורטר היא מנהלת מרפאת לב האישה ואשפוז קרדיולוגיה בבית החולים בילינסון