תרופות צרבת שכיחות עלולות להגדיל את הסיכון להתקפי לב, כך מזהירים מדענים מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. המחקר שכלל כמעט שלושה מיליון חולים מצא כי אנשים הנוטלים קבוצת תרופות עיכול הנקראות מעכבי משאבות פרוטונים (Proton Pump Inhibitors ובקיצור: PPIs) היו בעלי סיכוי גבוה יותר ב-16 עד 21 אחוזים לסבול מהתקף לב. במשפחת התרופות הזו נמצאות התרופות אומפרדקס, לוסק, לנטון ונקסיום.
במחקר הנוכחי, שפורסם בכתב העת PLoS ONE, בחנו החוקרים שתי קבוצות של רשומות רפואיות של 2.9 מיליון חולים, מתוכם כ-300 אלף אובחנו כסובלים מצרבת. קבוצה זו כללה חולים שלא נטלו תרופות, כאלה שנטלו תרופות מקבוצת PPIs וגם חולים שמטופלים בקבוצת תרופות שנקראות חוסמי H2.
הנתונים הראו כי בקרב אלה שהשתמשו בקבוצת התרופות הראשונה, 16-21 אחוזים יותר סבלו מאירועי לב, גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמי סיכון אחרים כמו גיל, מין, עישון, סוכרת ולחץ דם. בקבוצה שנטלה את קבוצת התרופות חוסמי H2 לא נמצא קשר, מה שגרם לחוקרים להאמין כי קבוצת התרופות PPIs מעלה את הסיכון לחלות במחלות לב.
"במבט הראשון אתה עלול לחשוב שעלייה של 16% בסיכון היא צנועה ולומר מה הביג דיל? אבל מחלות לב הן ללא ספק הגורם המוביל למוות בעולם המערבי וקבוצת התרופות הזו היא כל כך נפוצה, כך שזה עלול להשפיע על בריאות הציבור", הסביר עורך המחקר, ד"ר ניק ליפר, קרדיולוג באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה.
זה לא בדיוק ברור איך קבוצת התרופות הזו עשויה להגביר את הסיכון של אנשים ללקות בהתקף לב, אך מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שהתרופות האלה, כמו אומפרדקס, עשויות להפחית את רמות תחמוצת חנקן, אשר מופקת על ידי הציפוי הפנימי של כלי דם ועוזרת להגן עליהם. עם זאת, ד"ר ליפר הזהיר כי חולים לא צריכים להפסיק ליטול את התרופה על בסיס הממצאים - לא מעט בגלל שהמחקר אינו יכול להוכיח בוודאות כי התרופות גורמות להתקפי הלב.
"לא בטוחות לשימוש כפי שהנחנו בעבר"
הסבר חלופי היה כי חולים הנוטלים את התרופות היו פשוט חולים יותר מאלו שבקבוצת הביקורת, שהורכבה מאנשים עם צרבת שלא נטלו תרופות או כאלה שנטלו תרופות עיכול אחרות. "המחקר אומנם לא הוכיח סיבתיות, אבל התוצאות מדאיגות ואנחנו מקווים כעת שמטופלים יתייעצו עם הרופאים שלהם על הסיכונים", הסביר ד"ר ליפר.
תרופות עיכול מקבוצת PPIs כמו אומפרדקס נלקחות כשעה לפני הארוחה והן פועלות על ידי חסימת פעולתם של תאים הנקראים משאבות פרוטון ומייצרים חומצה בקיבה. התרופה עוזרת להוריד את החומציות של הנוזלים מהבטן ומונעת את תחושת הצריבה בגרון. "הדו"ח שלנו מעורר חששות כי תרופות אלו, אשר זמינות ללא מרשם והן בין התרופות הנפוצות ביותר בעולם, לא יכולות להיות בטוחות כמו שהנחנו בעבר", אמר ד"ר ליפר.
"אני לא ממליץ לאף אחד להפסיק להשתמש בתרופה"
ד"ר אלון לנג, רופא בכיר במכון לגסטרואנטרולוגיה בתל השומר ומנהל שירות תזונה קלינית, סובר כי אומנם מדובר במחקר "מעניין", אך כי יש להתייחס לתוצאותיו בהסתייגות. לדבריו, "אף שמדובר בהחלט במאמר מעניין, אני לא ממליץ לאף אחד להפסיק להשתמש בתרופה".
"היתרון של המחקר הוא בכך שנבדקו בו מיליוני אנשים" אומר ד"ר לנג, "אבל החיסרון הוא בכך שישנם פרמטרים שלא ניתן לבדוק. לדוגמה, לא נבדקה השאלה האם בקרב הנבדקים חלה השמנה בתקופה שקדמה למחקר. אם כן, יתכן שזאת הסיבה להתקף הלב ולא נטילת התרופה. יתכן שהקשר להתקפי לב הוא לא התרופה, אלא גורם אחר בחייהם". הוא מוסיף כי "צריך גם לקחת את הנתונים בפרופורציות. ישנן מחלות שהתרופה הזאת מונעת. אצל אנשים הסובלים מצרבת קיים סיכוי של פי 20 לחלות בסרטן הוושט. במקרים מסוימים, נטילת התרופה מונעת את המחלה הקשה ולכן חשוב לקחת אותה".
ד"ר לנג מסביר כי "ההישג במחקר הוא בכך שהוא משמש נורת אזהרה לכל אחד לבדוק האם התרופה שהוא לוקח באמת נחוצה, שכן הרבה פעמים אנשים לוקחים תרופה רק בגלל שבעבר היא עזרה להם ולא בגלל שיש בכך צורך רפואי אמיתי. הדבר ישמש גם רופאים, שבהרבה מקרים לא מעירים למטופל שלהם להפסיק ליטול תרופה שאינה חיונית". הוא מדגיש כי "המסקנה ממאמר כזה היא לא להפסיק ליטול את התרופה, אבל בהחלט לבדוק האם באמת חיונית".
נדרשים מחקרים נוספים
גם פרופ' רם דיקמן. סגן מנהל מערך לגסטרואנטרולוגיה בבית חולים בלינסון, סובר המחקר הנוכחי פשוט אינו מספיק. "המאמר מרמז על קשר כלשהו בין נטילת תרופות לעיכוב הפרשת החומצה מהקיבה לבין מחלת לב איסכמית", הוא אומר, "אולם, לא ניתן להסיק מהמאמר כל מסקנה מעשית הנוגעת לציבור המטופלים מאחר ושיטות המחקר בהן נקטו החוקרים אינן מאפשרות להסיק מסקנות כה מרחיקות לכת. יתכן כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת לדון בסוגיה שעולה מן המחקר המדובר, אך יש לעשות זאת בכלים מדעיים מדויקים כפי שנעשה בכל המחקרים הרפואיים".
הוא הוסיף כי "ארצה להרגיע את ציבור המטופלים ולציין כי התרופות הללו אינן קשורות לעלייה בתמותה ו/או תחלואה כתוצאה ממחלות לב מהידוע לנו בספרות הרפואית המבוססת".