כ-300 אלף איש בישראל סובלים מכתף קפואה (Frozen Shoulder). למרות האסוציאציות שאולי עולות לכם בראש, לא מדובר בגרסה חמורה יותר של כתף קרה מז'אנר תגובות הפאסיב אגרסיב, כי אם במצב רפואי שגורם לכאב ולהגבלה המחמירה באופן הדרגתי בהנעה של הכתף. ההגבלה בתנועה יכולה להימשך שנים רבות ולפגוע בתפקוד היומיומי בשל הכאבים וחוסר היכולת לבצע תנועות סיבוביות ומעל לגובה השכם.
כתף קפואה מופיעה אצל כשלושה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית והיא נפוצה יותר בקרב חולי סוכרת, שם שכיחותה מגיעה לכ-20 אחוזים. אם תלכו לרופא ותתלוננו על כאבים בכתף וקושי בתנועה, ייתכן מאוד שתקבלו את האבחנה הזאת, משום שמדובר בבעיה המוכרת לרופאים, אולם נכון להיום עדיין לא ברור מדוע היא מתרחשת.
עוד בנושא:
למה באפריקה אין כאבי גב ואצלנו כן?
אני רק שאלה: איך אפשר להקל על כאבי גב?
הסיבה הכואבת שאתם חייבים להפסיק להניף ילדים באוויר מזרועותיהם
המחלה מופיעה לרוב בגילאי 30-60 עם שכיחות גבוהה יותר בנשים, במטופלים עם בעיות בתפקוד בלוטת התריס, בעיות לבביות ובכאלה הנמנעים מהפעלת הכתף עקב ניתוח, שבר או פציעה אחרת. הגורם למחלה כאמור אינו ידוע. מבחינה קלינית, כתף קפואה מתאפיינת בעיבוי והתכווצות הקופסית העוטפת את מפרק הכתף, בעיקר בחלקה הקדמי.
שלבי המחלה
אפשר להבחין בארבעה שלבים האופייניים לתסמונת הכתף הקפואה. בשלב הראשון, יורגש בעיקר כאב מבלי סיבה ברורה הנראית לעין או חבלה. בדרך כלל הכאב מחמיר בלילה ובשכיבה על הצד הפגוע. הכאב מורגש גם בניסיונות לבצע תנועה כלשהי, והוא הולך ומחמיר עם הזמן עד שהוא הופך לכאב עז מאוד ובלתי נסבל, המשפיע גם על הפעולות היומיומיות ופוגע באיכות החיים. קשה מאוד להבדיל בשלב הזה בין כתף קפואה לכאב הנובע מסיבות אחרות.
בשלב השני, המכונה גם שלב ה'קפיאה', מופיעה הגבלה משמעותית בטווחי התנועה המלווה בכאב בעת הפעלת הזרוע לצד כאב גם בזמן מנוחה. מגבלת התנועה מחמירה באופן הדרגתי לעיתים עד לכדי העדר תנועה במפרק, והיא מקשה על התפקוד היומיומי ועל ביצוע פעולות ביד הפגועה.
השלב השלישי, הארוך מבין ארבעת השלבים, מתאפיין בשיפור הכאב במנוחה. מגבלת התנועה והקושי התפקודי עדיין קיימים, אך הכאב יופיע בעיקר כאשר נעשה ניסיון להפעיל את הזרוע.
לבסוף, מגיע שלב ה'הפשרה', בו מופיע שיפור הדרגתי בטווחי התנועה בכתף עד לחזרה לטווח מלא ללא כאב.
באחוז גדול מהמקרים יושלם המהלך של המחלה תוך שנתיים מיום הופעתה, אולם בחלק קטן מהמקרים הוא יכול להתארך לשבע שנים ויותר.
איך מטפלים?
אבחנת המחלה נעשית על ידי ממצאים אופייניים בבדיקה הגופנית שמבצע הרופא. צילום רנטגן ואולטרסאונד של הכתף מבוצעים לשלילת גורמים אחרים להגבלת התנועה. בנוסף, ניתן לבצע בדיקת MRI שיכולה להדגים את הקופסית המעובה ואת נפחה המופחת האופייניים למחלה.
הטיפול בכאבים הנובעים מכתף קפואה כולל משככי כאבים, כדורים נוגדי דלקת, זריקת סטרואידים הניתנת לתוך מפרק הכתף בשלבים הראשונים של המחלה וחסימה של העצב המעביר את עיקר תחושת הכאב מהכתף (suprascapular nerve block). אמצעים נוספים שיכולים לעזור בהתמודדות עם הכאב הם טיפול פיזיותרפי, טיפול הידרותרפי וטיפולי רפואה משלימה.
אם טיפולים אלו לא צולחים והמטופל ממשיך לסבול מכאבים וממגבלת תנועה המפריעה לתפקודו היומיומי, ישנה אפשרות של טיפול ניתוחי, שבו מבוצע שחרור של הרקמה המעובה. החיסרון של הטיפול הניתוחי הוא השיקום הארוך שנמשך מספר חודשים.
אולם, כחלק מהפתרונות החדשניים לטיפול בבעיות כתף, ישנם הליכים רפואיים נוספים שאינם דורשים ניתוח לשחרור ההידבקויות ונמצאו כמקצרים את מהלך המחלה ומביאים לשיפור מהיר בסימפטומים. בראשון, מבוצעת מניפולציה של הכתף בהרדמה כללית או אזורית, בה הרופא מניע את הזרוע על פי סדר תנועות קבוע בשיטה ייעודית המביאה לשחרור וקרעים ברצועות המעובות, תוך שמירה על שלמות העצמות והגידים. הליך נוסף המבוצע בהרדמה מקומית כרוך בהזרקת נוזל בלחץ למפרק הכתף, תחת פיקוח אולטרסאונד. הליך זה נועד להרחבת הקופסית המעובה ויצירת קרע בה.
לאחר טיפולים אלו יש צורך בהפעלה מיידית של הכתף בתרגול עצמי ותחת הדרכת פיזיותרפיסט. המטופל משוחרר לביתו כשעתיים לאחר סיום ההליך ורשאי לחזור לפעילות מלאה ביום שלאחר ההליך.
הכותב הוא מנהל השרות לניתוחי כתף ורפאות ספורט במרכז הרפואי ברזילי אשקלון ומזכיר החברה הישראלית לניתוחי כתף