למה מתמחים צריכים לראות רופא יותר מכולנו?

270 שעות בחודש, מתוכן ארבע עד שש פעמים משמרות של 28-30 שעות רצופות על הרגליים, זה מה שעובר על העורך האורח שלנו ד"ר חן שפטר ועל רוב המתמחים בישראל. אבל אם חשבתם שכאבי הרגליים והעייפות הם הבעיה העיקרית שלהם, אתם ממש טועים. עבודת משמרות הכוללת פעילות בשעות הלילה, הוכחה כקשורה בשורה ארוכה של בעיות גופניות ונפשיות, כולל דיכאון, סרטן והשמנה. למעשה, אם מסתכלים על שעות השינה המועטות והעבודה המרובה בשעות הלילה, המתמחים הם מאוכלוסיות העובדים שצריכים להקפיד הרבה יותר על בדיקות תקופתיות מאשר אחרים.

לא מעט מחקרים כבר עקבו אחרי עובדי משמרות. הנה כמה מהממצאים הכי מטרידים:

האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה מצאה שלאנשים שעובדים בעבודת משמרות יש רמות נמוכות יותר של המוליך העצבי סרוטונין במערכת העצבים המרכזית – רכיב המשחק תפקיד מרכזי בוויסות מצב הרוח. תחשבו על זה בפעם שהבאה שאתם פוגשים מתמחה בחדר המיון והוא לא מחייך אליכם.

מחקר אמריקאי שנערך באפריל 2016, על ידי בית הספר לרפואה של הרווארד מצא כי כמעט שליש מהמתמחים האמריקאים הצעירים סובלים מדיכאון או מסימפטומים דיכאוניים, ואלה רק מחמירים עם הזמן. שיעורי הדיכאון שדווחו במחקר נעו בין 20 ל-43 אחוזים, כאשר בממוצע מדובר בשיעור של 29 אחוזים (נתון גבוה מאוד ביחס לשיעור הדיכאון המיוחס לכלל האוכלוסייה האמריקאית, שעומד על 17 אחוזים, בישראל מדובר על 10 אחוזים לערך). סקירה נוספת שביצע צוות המחקר, העלתה שהסימפטומים הדיכאוניים נוטים להחמיר ב-15 אחוזים בתוך שנה מתחילת ההתמחות.

בשנת 2016 עמותת הדיאטנים בישראל "עתיד" פרסמה רשימה עם הנחיות מיוחדות לעובדי המשמרות - למעלה מ-540 אלף איש בישראל (5,000 מתוכן מתמחים בבתי החולים) - על מנת להתאים את הגוף באופן מיטבי לשעות הקטנות של הלילה ולמזער את הנזק האפשרי לגוף.

ההנחיות שבנייר התייחסו לשיקום הגוף, להשלמת שעות שינה ולהתאמת הצריכה התזונתית למערכת השעות הייחודית של עובדי משמרות הלילה שישנים בממוצע 25 אחוזים פחות מעובדי משמרת יום ומסכנים את בריאותם.

הבעייתיות בעבודת משמרות לילה, שבה סדר היום משתנה ואינו קבוע, היא שהשעון הפנימי, שמשמש כקוצב שמשפיע על חילוף החומרים, יוצא מאיזון. היעדר שעות שינה עלול לגרום לעלייה במשקל בשל תזמון האכילה ובשל הנטייה לאכול מזון יותר שומני כשאנחנו עייפים.

נייר העמדה קורא לצמצם את צריכת המזון במהלך הלילה, ולנסות לשתות משקה חם במקום או לאכול משהו קל ומעורר. יחד עם זאת, המליצו התזונאים לכוון את עיקר האכילה לתחילת המשמרת ולהימנע מארוחות גדולות שעתיים לפני השינה העיקרית של היממה. בנוסף, כדאי להתמקד בארוחות קלות שמעלות את ייצור הורמון השינה מלטונין, מזון עשיר בפחמימות מלאות ודל שומן וחלבון כמו טוסט מקמח מלא וביצה.

בדרך כלל אצל עובדי משמרות, דפוסי השינה לא קבועים ומשך השינה שלהם קצר ולכן יש להם סיכוי גבוה להשמנה, להתפתחות סוכרת ותחלואה מטבולית, להתפתחות של מחלות לב, ולאחרונה גם החלו לחקור את הקשר לסרטן.

במחקר שנערך באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם שבהולנד ותוצאותיו פורסמו בכתב העת Current Biology נמצא כי נשים שעובדות במשמרות או בשעות לא קבועות נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן. החוקרים הזהירו נשים בעלות היסטוריה משפחתית של סרטן השד, כי עליהן להימנע כמה שאפשר מעבודה במשמרות.

חוקרים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון טענו במחקר שהתפרסם במרץ האחרון כי חוסר שינה יכול לחסום תהליכים גנטיים ספציפיים בתאים שמרכיבים את המערכת החיסונית, שאחראית בזיהומים ומחלות. "המחקר שערכנו מוכיח כמה חשובה שינה איכותית לפיזיולוגיה שלנו ולבריאות האדם", אמרו. לדבריהם, המערכת החיסונית של האדם פשוט לא עובדת כמו שהיא אמורה לעבוד, כאשר אנחנו מונעים מהגוף שינה.

החוקרים מצאו ביטוי גנטי מוגבר לתהליכים דלקתיים, הפעלה של מערכת הקרישה והיצמדות תאים מוגברת (כמו התהליך שיכול להוביל להתקף לב או לשבץ מוחי) אצל מי שסבלו מחוסר שינה.