אפקט הפלצבו הוא הסבר מדעי לתופעה שבמסגרתה מתן תרופת דמה משפרת באופן ממשי את מצבם של חולים ויש תיעוד רב להשפעתו של אפקט זה. בבסיסו עומדת ההנחה שלעתים די בכך שהחולה חש שהוא מקבל טיפול שישפר את מצבו כדי להוביל לשיפור שכזה. אולם, מחקר חדש מגלה שכוחו של האפקט הזה הוא גדול משחשבו עד כה, והוא עובד גם כשהמטופל מודע לכך שהטיפול שהוא מקבל הוא טיפול דמה.
חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת בזל רשמו לקבוצה של נפגעי כוויות קלות משחה "טיפולית" וגילו רק לחלק מהם שמדובר בפלצבו. לאחר שמרחו את המשחה, המטופלים משתי הקבוצות דיווחו על שיפור במצב הכוויות שלהם אף על פי שהמשחה לא הכילה תרופות כלל.
עוד בנושא:
איך גרמו לנו להאמין שחמוציות מונעות דלקות בשתן?
עד כמה המחקרים שאנחנו מתבססים עליהם אמינים?
המחקר הנוכחי סותר את הלך הרוח הרפואי שהיה נפוץ עד כה בהקשר של אפקט הפלצבו, שמאז ומעולם התבסס על ההנחה שהכרחי להונות את החולים ולגרום להם לחשוב שהפלצבו הוא תרופת אמת על מנת שיהיו לו השפעות קליניות.
המחקר נערך על 160 פציינטים בגילאי 18-65 שסבלו מכוויות קלות, אך ללא בעיות רפואיות אחרות פרט לכך. למעלה ממחצית המשתתפים במחקר היו נשים. המתנדבים חולקו לשלוש קבוצות: הראשונה היתה קבוצת ביקורת, שלא קיבלה שום טיפול. לקבוצה השנייה ניתנה משחה ונאמר להם שהיא תגרום לאלחוש בעורם. לקבוצה השלישית ניתנה אותה משחה כמו לקבוצה השנייה, אך הוסבר להם שהיא לא מכילה חומרים תרופתיים כלל.
בנוסף, הקבוצה השלישית קיבלה הסבר מקיף מהחוקרים אודות אפקט הפלצבו, שכלל גם את העובדה שמחקרים מסויימים מצאו שהוא היה יעיל בהקלה על סימפטומים של כאב, אסתמה ודיכאון.
לא חייבים לשקר לחולים
לאחר שכל המשתתפים משתי הקבוצות שקיבלו משחה סיימו למרוח אותה על עורם, החוקרים ביקשו מהם לתאר מה הם מרגישים. הם גילו שבשתי הקבוצות נרשמה תגובה חיובית למשחה, דבר ש"מטיל בספק את ההנחה הגורפת לפיה את הפלצבו יש לתת לחולים תחת מסווה או מצג שווא", אמרו החוקרים.
בפעם הבאה שיש לכם כאב ראש - נסו לקחת גלולת סוכר, וספרו לנו איך זה עבד לכם.