האם זן חדש של תרופות נגד הזדקנות ישנה את פניה הרפואה? חוקרים מהמאיו קליניק ברוצ'סטר מינסוטה קוראים לאפשר התחלה של ניסויים קליניים בבני אדם לבחינת יעילותן של תרופות סנוליטיות. במאמר שהתפרסם בכתב העת של האגודה האמריקאית לגריאטריה פירטו החוקרים את התרחישים הפוטנציאליים שעשויים להתגלות במהלך ניסויים קליניים שכאלה.
"זה אחד מהתחומים המרגשים ביותר בכל תחומי הרפואה והמדע כרגע", אומר ד"ר ג'יימס קירקלנד, מנהל מרכז קוגוד לחקר הזדקנות במאיו קליניק ובכיר החתומים על המאמר, בראיון ל-CNN.
ככל שאנו מזדקנים, מצטברים בגופנו 'תאים מזדקנים' תאים פגומים שאינם מתים אך נותרים בתוך הגוף ויכולים להשפיע על תאים אחרים שמצויים באיברים וברקמות. תרופות סנוליטיות מכילות חומרים שמסוגלים להרוג תאים מזדקנים שגורמים לבעיות בגוף מבלי לפגוע בתאים נורמליים ובריאים.
עוד בנושא:
האם סוד חיי הנצח נמצא בגנים של בת 115?
רוצים לחיות עד גיל 100? הנה 5 דרכים מדעיות לעשות את זה
תאים מזדקנים מעורבים במחלות כרוניות רבות שאופייניות לגילאים מבוגרים, כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, רוב סוגי הסרטן, דמנציה, דלקת פרקים, אוסטאופורוזיס ועיוורון, לדבריו של קירקלנד. ולכן, תרופות סנוליטיות עשויות להוות גישה טיפולית אפקטיבית גם בהתמודדות עם מחלות של גיל הזיקנה.
כרופא מטפל אמר קירקלנד כי הוא מאוד מודאג ממצבים של רבים מהמטופלים שלו שסובלים ממצבים רפואיים הקשורים בגילם המתקדם. "נדמה שאותם הגורמים שאחראים להזדקנות מצויים גם בשורשיהן של מחלות זיקנה. למה שלא נשים על הכוונת את הגורם שנמצא בשורש של כל המצבים הבעייתיים האלה? עד לפני כמה שנים זה היה בבחינת חלומות באספמיה", אמר.
תגלית טרייה יחסית
קבוצת חוקרים ממכון המחקר סקריפס בשיתוף עם המאיו קליניק זיהתה בשנת 2015 את קבוצת התרופות הסנוליטיות. במחקר שפורסם באותה שנה בכתב העת Aging Cell ובו היה מעורב גם קירקלנד, תואר כיצד התרופות הללו מסוגלות להקל על סימפטומים של חולשת עצמות וחולניות בקרב עכברי מעבדה ולהאריך את פרק הזמן שבו העכברים היו בריאים לאורך ההזדקנות שלהם.
לאחר מכן, הוכיחו אותם חוקרים במחקר שפורסם באותו כתב עת שניקויים של תאים מזדקנים מגופם של עכברים שיפר מאוד את בריאות כלי הדם שלהם. נכון להיום גילו חוקרים 14 תרופות סנולוטיות שונות שנמצאות בתהליכי מחקר שונים, מתוכן 11 התגלו ונחקרו על ידי צוותו של קירקלנד.
הקהילה המדעית מודעת זמן רב לעובדה שתהליכים מסויימים משפיעים על ההזדקנות ברמת התאים, ביניהם ניתן למנות: תהליכים דלקתיים, שינויים בדנ"א, נזק או פגיעה בתפקוד התא והצטברות של תאים מזדקנים. מתברר שכל התהליכים הללו קשורים אלה באלה. כך למשל, נזק לדנ"א מוביל להצטברות מוגברת של תאים מזדקנים, מסביר קירקלנד. לכן, התערבות שתוביל להשמדת התאים המזדקנים עשויה גם להאט או להחליש משמעותית גם תהליכי הזדקנות אחרים כך טוענים החוקרים במאמרם החדש. ולשם כך יש לבחון את בטיחותה ויעילותה של התערבות כזאת באמצעות ניסויים קליניים בבני אדם.
"אני חושב שלתרופות סנוליטיות צפוי עתיד מזהיר. אם יצליחו להוכיח שהן אכן מפחיתות את מספרם של התאים המזדקנים ותורמות להתחדשות של רקמות ואיברים, זה עשוי להיות אחד מהטיפולים הפוטנציאליים הטובים ביותר למחלות האופייניות לגיל הזקנה", אמר ד"ר קאנג ז'אנג מנהל ומייסד המכון לרפואת הגנום באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. אולם, המעבר מניסוי התרופות הללו על עכברים לניסויין על בני אדם הוא "זינוק משמעותי" לדבריו של ד"ר ז'אנג שלא היה מעורב במחקר.
"אחד הניסויים הקליניים האפשריים הוא לנסות את התרופות הסנוליטיות על חולים במחלה ניוונית של המוח שאופיינית לגיל הזקנה, כמו למשל מחלת פרקינסון, ולבחון האם היא מצליחה להפחית את חומרתם של המופעים הקליניים של המחלה או לשפר את תפקודי הרקמות המעורבות בה", אמר ז'אנג.
במסגרת התרחישים הקליניים האפשריים שהחוקרים תיארו במאמרם הם ציינו את בחינת יעילותן של התרופות בהקלה על מספר מחלות כרוניות המשפיעות על חולה אחד כמו גם בחינת היעילות שלהן לטיפול במחלות שנגרמות עקב הצטברות של תאים מזדקנים רבים במיקום מסויים בגוף, כפי שקורה במחלות פרקים למשל.
בנוסף, הם מציעים שתיבחן יעילותן של התרופות בהאטת קצב ההתקדמות של מחלות שאין להן תרופה כיום כמו מחלת פיברוזיס ריאתי אידיופתי, שבה הצטברות של תאים מזדקנים פוגעת בריאות. תרחישים קליניים נוספים המתוארים במאמר כוללים בחינת השפעת התרופות להפחתת הנטיה לשברי עצמות בקרב אוכלוסייה מזדקנת וכן בטיפול במצבים רפואיים המתעוררים לאחר טיפולי הקרנות או כימותרפיה, שאחת מתופעות הלוואי שלהם היא גם הצטברות של תאים מזדקנים.
חברות התרופות כבר עומדות בתור
"בניסויים שעשינו בעכברים, אם מטפלים ברגל אחת עם מספיק קרינה, לאחר 3 חודשים העכבר מתקשה בהליכה. אולם, לאחר מנה אחת מהתרופות האלה הוא יכול שוב ללכת וההשפעה המיטיבה הזאת נמשכת שנתיים", סיפר קירקלנד.
כמה מהתרופות הניסיוניות לסרטן שנחקרות כעת וכבר נמצאות בשלב הניסויים הקליניים, כמו navitoclax ו- obatoclaxהראו שיש להן גם כמה תכונות סנוליטיות. אם תרופות סנוליטיות ימצאו יעילות בטיפול בבני אדם עלותן עשויה להיות דומה לעלותן של תרופות סרטן מסויימות. "חלק מהתרופות נחשבות כיום ליקרות במידה מתונה", אמר קירקלנד. משמעות הדבר היא שעלותן למטופל עשויה להגיע לאלפי דולרים בחודש. אבל לדברי קירקלנד, אם התרופות הללו יצליחו להפחית את שיעורי האשפוז, החיסכון בעלויות הטיפול עשוי להיות גדול הרבה יותר מעלותן המשוערת של התרופות הללו.
קירקלנד העריך שניסויים קליניים בבני אדם לבחינת תרופות סנוליטיות יתרחשו בטווח של שנה וחצי-שנתיים, ואז לקהילה הרפואית כבר יהיה מושג טוב יותר לגבי האפקטיביות שלהן על מצבים רפואיים רציניים. לאחר שהתרופות ינוסו על בני אדם ההערכה היא שחברות תרופות רבות יתחרו על הזכות לפתח אותן ולהביאן למדפים, כמה מהן כבר הביעו עניין בכך מראש.