פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המנכ"לית שמנסה לרמות את המוות עם זריקה נסיונית מסוכנת

      יותר ויותר מדענים מתייחסים לאחרונה להזדקנות כאל מחלה שאפשר למנוע. אחת מהם אף החליטה לנסות על עצמה שני טיפולים גנטיים בדרום אמריקה כדי להרוויח לטענתה "יותר מ-20 שנה". בראיון לוואלה! NEWS היא מסבירה למה עשתה את זה, ומה צופה לנו עתיד האנטי-אייג'ינג

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      מחלה או תופעה טבעית? המאבק בזקנה (אילוסטרציה: shutetstock)

      כולנו מזדקנים, בכל רגע. מדובר בתהליך המתרחש לאורך זמן, אצל כולנו, ואנו מקבלים אותו כחלק טבעי מהחיים. אבל בשנים האחרונות יש מגמה של חוקרים ומדענים שלא רואים הזדקנות באותה צורה עוד: הם רואים אותה כמחלה שאפשר לטפל בה, ולעכב אותה משמעותית.

      הדיון האם הזדקנות היא מחלה או תהליך טבעי הלך ותפס נפח בשנים האחרונות, עם תומכים ויריבים משני צדי המתרס. יש הרואים בניסיונות המחקריים למצוא טיפולים להארכת חיים הסחת דעת ממחקר לטיפול במחלות קיימות, בעוד אחרים טוענים כי לפני שפונים לרפא שלל מחלות הקשורות בזקנה – כדאי לטפל בה, ואז אולי נקבל גם ידע נוסף על מחלות הקשורות בה.

      עוד בנושא:
      הכירו את המדען שמאמין שיחיה עד 150
      האם סוד חיי הנצח נמצא בגנים של בת 115?
      האם מעיין הנעורים מתחבא בתוך ברוקולי?

      בעשור האחרון, יותר ויותר מדענים וחוקרים עוסקים במה שניתן לכנות "המאבק נגד ההזדקנות", ובודקים שיטות שונות לדחיית הקץ. יחד עם זאת, מאחר והרשויות (ובפרט מינהל התרופות והמזון האמריקאי ה-FDA) אינן רואות בזקנה מחלה, מפתחי תרופות וטיפולים שכאלה נאלצים לעבור דרך חתחתים לרישום תרופות וטיפולים חדשים.

      אליזבת' פריש מרגישה צעירה יותר ב-20 שנה

      מי שהחליטה שהיא לא מחכה שהממסד יראה בזקנה מחלה ויסלול דרך מהירה יותר לטיפולים ותרופות כנגדה, היא מנכ"לית חברה אמריקאית שהחליטה לעקוף את החוקים, לצאת את גבולות ארצות הברית ולעבור בעצמה זריקות של שני טיפולים גנטיים ניסיוניים, שמטרתם הארכת חיים.

      אליזבת' פריש, מנכ"לית חברת ביו-ויוה הממוקמת בסיאטל, החליטה לא לחכות עד שתקבל החברה את האישורים הדרושים לניסויים קליניים על בני אדם לשני טיפולים שהם בודקים, בהם הארכת טלומרים (נסביר בהמשך) ושמירה על נפח השריר (אשר המסה שלו פוחתת עם הזמן) באמצעות גנים. בפרשה שהכתה גלים השנה ברחבי הקהילה המדעית ועוררה לא מעט ביקורת ודיונים אתיים ומדעיים, פריש חשפה כי טסה בספטמבר 2015 לקולומביה כדי לעקוף את המגבלות החוקיות בארה"ב ולקבל את הטיפול. מטרתה הייתה לבדוק את יעילותו ובטיחותו.

      באפריל 2016 הוציאו ביו-ויוה הודעה לעיתונות כי פריש "עברה טיפולים להארכת חיים ומאבק בתהליך ההזדקנות" וכמו כן נטען כי ששה חודשים לאחר הטיפול להארכת הטלומרים, הם התארכו ב-9 אחוזים, מ-6.71 ל-7.33 קילובייסים, יחידת המידה המקובלת.

      אליזבת פריש (באדיבות המצולמים)
      אליזבת' פריש. סיכנה את עצמה "בשם המדע" (צילום: באדיבות המצולמת)

      בשיחה בלעדית עם וואלה! בריאות, מספרת פריש כי החליטה להיכנס לעסקי הארכת החיים אחרי שראתה את בן משפחתה גוסס ממחלה אשר טיפול ניסיוני בתאי גזע, שמעורר דיונים אתיים ומדעיים שונים ומוגבל עדיין בתפוצתו, עשוי היה לעזור לו.

      "הצטרפתי לארגון ללא מטרות רווח שעודד שימוש בתאי גזע למטרות מחקר והגעתי לכנס של אגודת SENS (שעוסקת במחקר להארכת חיים ומאבק בהזדקנות – ע.ש) ומשהו פתאום הסתדר לי כשהם דיברו על הזדקנות ומחלה, והחלטתי שחייבים לעשות מעשה", אמרה. היא מסבירה כי החברה שלה עובדת על פיתוח טיפולים ואמצעים טכנולוגיים בטוחים ויעילים ככל הניתן, וכן עוסקת בהפצת המסר שההזדקנות היא מחלה שניתן לטפל בה.

      פריש לא מתחרטת על ההחלטה לנסות על עצמה את התרופות בחו"ל, על אף הביקורת שהופנתה כלפיה – הן בנוגע להיעדר פרוטוקול מדעי תקני של בדיקת תרופות וטיב התוצאות של מחקר המבוסס על אדם בודד, והן בהקשר האתי של בריחה למדינה אחרת כדי לעבור את הטיפולים. היא הוסיפה כי היא לא נרתעת מההתנגדות, ותמשיך לפעול להארכת חיים ולהקלה על מצוקתם של אנשים.

      עם כל הכבוד לבטיחות - יש כאן אנשים גוססים שצריכים עזרה

      "כמובן שהייתי מודעת לסיכונים וחששתי מתופעות לוואי כמו כל אחד. אני עובדת עם צוות נהדר, הטובים בתחומים, ובחנו את כל הסיכונים והיתרונות האפשריים לטיפולים לפני כן. גורם הסיכון המוביל למוות הוא הזדקנות, והרבה אנשים חיים במצבים נוראיים עם מעט תקווה, ואנו רוצים להציע טיפולים בטוחים ויעילים לשוק בהקדם האפשרי להיאבק בהזדקנות", אמרה.

      פריש רוצה להפיץ את המסר לא רק לאנשים – אלא גם לממסד המיושן. "אחת המטרות היא לחולל מעבר לפרדיגמה רפואית חדשה, וזוהי מטרה חשובה מאין כמותה", אמרה. בעוד שהיא מבינה שתפקיד הרגולציה הוא להגן על אנשים, לדעתה, לעתים אותה הגנה עלולה לפגוע בהם. "הרגולטורים קיימים כדי להגן על אנשים, אבל לפעמים התהליך נע לאט מדי. אני כאדם ואנו כחברה לקחנו פה סיכון על עצמנו, אבל כזה שאני מאמינה שיכול לשנות את העולם לטובה ולהזיז משהו בתעשייה שיכולה לרפא מחלות ולהאריך את תוחלת החיים שלנו".

      אינפו הארכת חיים (עיבוד תמונה)

      לטעמה, חשוב שהרשויות יכירו בעובדה שהזדקנות היא מחלה, כאשר ממילא ישנה התמהמהות בתרגום הידע המדעי הנאסף לטיפולים קיימים בשוק שיסייעו לחולים. "לוקח בדרך כלל כעשר שנים 'לתרגם' ממצאי מחקר, וזה בפני עצמו בעייתי, אבל התנאים של המינהל והמערכת המפקחת הפכו לטעמי לזהירים יתר על המידה. עלות ניסויים קליניים היא גבוהה וקשה להציע טיפולים טכנולוגיים מבטיחים ויעילים מאחר שיש כל כך הרבה שלבים וכל כך הרבה כסף שמעורבים בתהליך. בגלל שהתהליך כה מסובך ויקר, הרבה לא מוכנים להשקיע בו. אנחנו מאמינים שהתהליך יכול להיות קצר ויעיל יותר, כשהבטיחות נותרת בעדיפות עליונה. הבטיחות חשובה, אך מצד שני כשאנשים גוססים מהיעדר טיפול יעיל, יש לנו בעיה".

      היא מסבירה כי בעוד שהמהלך שעשתה נשמע "מטורף", הוא לא נעשה כגחמה, אלא לאחר שנאספו בחברה נתונים שתמכו ביעילות האפשרית של הטיפול. "טיפול באמצעות גנים היום הוא בעל רקורד טוב של בטיחות, והטיפולים שעברתי נוסו בעבר על חיות, ואחד מהם אף נוסה במסגרת ניסוי קליני מוגבל".

      "אין דבר כזה הזדקנות בריאה. זה אוקסימורון"

      אז איך היא מרגישה היום, קצת יותר משנה לאחר שעברה את הטיפולים, ומה מראים הנתונים? "אני מרגישה נפלא, אף טיפול לא גרם אצלי לתופעות לוואי ואני נמצאת במעקב מתמיד. מבחינת הנתונים כמובן אסור להיחפז למסקנות, אין לנו עוד את כל הנתונים ואנו עובדים על ניתוח מלא יותר של הסמנים הביולוגיים בגופי. אי אפשר להסיק הרבה מטיפולים שנערכים על מדגם של אדם אחד, אך כן הוכחנו יותר ממה שהיה ידוע עד כה: שטיפול גנטי להארכת הטלומרים יכול להינתן באופן בטיחותי וללא תופעות לוואי. זאת הייתה המטרה העיקרית שלנו כדי להתקדם במחקר", אמרה.

      לפי פריש, יש נתונים מעודדים נוספים שיכולים להעיד על בריאות משופרת, כמו הפחתה בכמות השומן בשרירים על אף שהיא אינה מתעמלת, ירידה בגלוקוז וברמות הטריגליצרידים, מה שעשוי להעיד על שיפור בפעילות הקרדיווסקולרית של פריש. כמו כן, היא סיפרה שרמות החלבון שמסמן דלקת מערכתית (C-Reactive) ירדו, ולדבריה, ממצאים אלה יחד מצביעים על מגמה (בעוד שהארכת הטלומרים עשויה להיות בגדר סטיית התקן הסטטיסטית). לגבי הטענות של מבקריה על אמצעי המדידה שהשתמשו בהם להגיע למסקנות אלו, מסבירה פריש כי מדובר באמצעי מדידה מקובלים בתעשייה וכי תוצאות נוספות אמורות להגיע ממכון מחקר בלתי תלוי נוסף. פריש וביו-ויוה מתכוונים להמשיך ולערוך מחקרים, קודם כל כדי לעזור לחולים סופניים נטולי אפשרויות אחרות, ולאחר מכן גם לפתח טיפולים במסגרת רפואה מניעתית.

      בדיקת אק"ג (ShutterStock)
      הטיפול החדשני שיפר מדדי בריאות רבים. גם את פעילות הלב (אילוסטרציה: shutterstock)

      אנחנו כרגע נמצאים בתהליך של הקמת קליניקות ומקווים להתחיל לטפל בחולים בתוך שנתיים. במקביל, אנחנו ממשיכים גם עם מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות, ונערוך ניסויי בטיחות שתקווה שיניבו מידע נוסף על הטיפולים שלנו", אמרה פריש. באשר לה עצמה, עליה להמשיך להיות במעקב. "אני מתכוונת להמשיך לבדוק על עצמי ועל החולים שלי את הטיפולים, תוך מעקב אחר מדדי הבריאות שלהם ושלי. התהליך האבחוני מאפשר לנו לאסוף נתונים על קבוצה קטנה של חולים", הוסיפה.

      לדעתה של פריש, הממסד הרפואי יישר בסוף קו עם תפיסתה ותפיסת עמיתיה לפיה, הזדקנות היא מחלה ולא תהליך טבעי, אך היא מקווה שזה יקרה במוקדם מאשר במאוחר. "מדענים הולכים על קצות האצבעות ובוחנים כל מיני מצבים שקשורים להזדקנות ומתייגים אותם כמחלות. אבל צריך להבין שהזדקנות עצמה היא מחלה. אין דבר כזה הזדקנות בריאה. זה אוקסימורון. אין הזדקנות בריאה, אם אפשר להידרדר ולמות מהשפעותיה. אם אנו באמת רוצים אוכלוסייה בריאה יותר בטווח הארוך, חייבים להתמודד עם ההזדקנות", אמרה פריש.

      הטיפולים הכי מבטיחים

      כאמור, פריש לא לבדה במסע הזה, ולא מעט חוקרים ומדענים מאמינים אף הם שהזדקנות היא מחלה שדורשת תרופה. מבין הטיפולים הנבדקים ונחקרים, שלושה סומנו כמרכזיים במאבק נגד ההזדקנות: הארכת הטלומרים, טכניקה של עריכת גנים, ושימוש בתאי גזע. ככה הם עובדים.

      הארכת טלומרים

      טלומרים הוא אזור הקצה של הכרומוזומים הנמצאים בדנ"א שלנו, והם מכילים את החומר התורשתי שבגרעין התא – הגנים שלנו. לכל כרומוזום יש שני קצוות ושני טלומרים המיועדים להגן עליו. הטלומרים מתקצרים ככל שהתאים מתחלקים עד שהם מגיעים ל"מסה קריטית" ומתים, לפי שעון פנימי.

      "אפשר לחשוב על הטלומרים כעל אותם קצוות פלסטיק המצויים בקצה של שרוך הנעל ומגנים עליו מהישחקות והתבלות", אמרה לרשת CBS הביולוגית המולקולרית זוכת פרס נובל אליזבת' בלקברן. "לאנשים עם טלומרים ארוכים יותר יש שיעורי מוות נמוכים יותר מסרטן וממחלות אחרות", הוסיפה בלקברן, שחיברה עם פסיכולוגית הבריאות אליסה אפל את הספר "אפקט הטלומר (The Telomere Effect) שפורסם בשנת 2015.

      רצף DNA (ShutterStock)
      להשיב לאחור את השעון הפנימי של התאים (צילום: shuuterstock)

      אחד המחקרים המשמעותיים בתחום זה פורסמו בתחילת שנת 2015, כאשר חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד טענו כי הצליחו להשיב לאחור את "השעון הפנימי" של התאים בתרביות תאי אדם. החוקרים הזריקו חלבון מהונדס להארכת הטלומרים וכתוצאה מכך התאים שטופלו התנהגו כתאים צעירים והתרבו בשיעור הגדול פי 40 מאלה שלא עברו את הטיפול. בעוד שתאים מזדקנים מפסיקים להתחלק, התהליך בו תא מתחלק הוא חלק מתהליך הגדילה והשיקום של התא.

      "התגלית הזאת היא בהחלט מהלך משנה משחק", אמר בהודעה לעיתונות עם פרסום המחקר עורך כתב העת FASEB בו הוא פורסם, ג'רלד וייזמן. "בטווח הקצר זה יעזור לנו להבין איך ההזדקנות משפיעה על הכלים המולקולריים של התאים. בטווח הארוך, השמיים הם הגבול. במשך זמן רב ביולוגים העלן ספקולציות בנוגע למפתח להארכת חיי אדם וכיצד להאריך טלומרים והחוקרים עשו זאת", הוסיף.

      טיפול בתאי גזע

      בשנים האחרונות גוברת תשומת הלב המוקדשת גם לפוטנציאל הטמון בטיפולים המבוססים על תאי גזע במאבק נגד ההזדקנות. תחום הרפואה העוסק בכך מכונה רפואה רגנרטיבית (הקשורה להתחדשות תאי הגוף). תאי גזע הם מעין תאים "בלתי מתוכנתים" שיכולים להפוך, בעצם, לכל סוג של תא בגוף. הם יכולים להתחלק ולהשתעתק, והם מתפקדים כמנגנון ריפוי והחלמה בגוף האדם.

      בעבר נמצא קשר בין תהליך ההזדקנות ואי יכולתם של תאי הגזע להחליף את התאים שהזדקנו ונפגמו. בשנים האחרונות עובדים חוקרים ביתר שאת כדי למצוא דרך לשפר את תפקודם של תאי הגזע, לרמת תפקודם הגבוהה בקרב עוברים, ובכך לנסות ולהיאבק בהליכים הקשורים להזדקנות.

      לפני חודש פורסם מחקר בו נטען כי הוארכו חייהם של עכברים, וחלק מרקמותיהם התחדשו, בעקבות טיפול בתאי גזע. הטיפול הפחית סממני זקנה כגון הידלדלות העור, הידרדרות תפקוד הכליות והטחול ולטענת החוקרים, תוחלת החיים של העכברים התארכה במעל לשליש.

      תאי גזע (GettyImages)
      האם הבשורה תגיע מתאי גזע? (צילום: shuuterstock)

      החוקרים מאוניברסיטת סן דייגו הצליחו להשפיע על פעילותם של ארבעה גנים אצל העכברים, שלהם חלק משמעותי ביצירתם של תאי גזע עובריים, שיעילותם גבוהה יותר מזו של תאי גזע אצל מבוגרים. הם מקווים כי הממצאים יעזרו לסלול את הדרך לטיפולים לבני אדם בהמשך.

      לערוך את הגנום – טכנלוגיית CRISPR

      טכנולוגיית עריכת הגנים החדישה העונה לשם CRISPR (Clustered Regularly Interspaced Short Palindromic Repeats או בעברית – אגודות חזרות פלינדרומיות קצרות מרווחות בקביעות) היא טכניקה באמצעותה יכולים מדענים למעשה לערוך מקטע של הדנ"א שלנו ו'לתקן' גן שקיימת בו מוטציה. הטכניקה משתמשת בחלבון מהונדס, Cas9, אשר מוזרק לתוך הגוף ולמעשה עובד על הדנ"א כמו זוג מספריים קטנים שיכולים לגזור את הגנים הרצויים החוצה ולשנות את פעילות התא.

      מדובר בטכנולוגיה המבוססת על ממצא מעולם החיידקים: תאים חיידקיים מסוימים יכולים לזהות וירוסים הפולשים לגוף ולחתוך את רצף הדנ"א שלהם, באמצעות cut ו-copy של מקטע הדנ"א. הטכניקה נוסתה בעבר על קופים ועוברים אנושיים, ובחודש אוקטובר דיווחו רופאים סיניים כי השתמשו בה על אדם חי, חולה סרטן סופני, לו הוזרקו תאי דם לבנים כדי לתקוף את התאים הסרטניים. ניסויים קליניים של השיטה מתוכננים להתקיים בשנה הבאה בארצות הברית ובסין.

      בואו נשים דברים בפרופורציה

      אז האם ניתן לבנות על הטיפולים והמחקרים המרשימים הללו שיאריכו את חיינו ויקלו עלינו קצת את הדבר הזה שנקרא הזדקנות? מדענים רבים מזהירים שההתלהבות מוקדמת מדי, וכי צריך לשים דברים בפרופורציה.

      "החיים וההזדקנות הם תהליכים מורכבים מדי מבחינה ביולוגית מכדי שניתן יהיה לצמצם אותם ליישות אחת כמו קצוות הכרומוזמים (טלומרים)", אמר בראיון לגרדיאן השנה דנקן בירד, מרצה לסרטן וגנטיקה באוניברסיטת קרדיף. "לבחור תופעה ספציפית אחת כמו אורך טלומרים, למשל, כמרכיב מרכזי של ההזדקנות ולומר שהארכת הטלומרים, למשל, תעזור לנו לרפא באורח פלא את ההזדקנות - זה נראה לי דימיוני", הוסיף.