כמעט עשור אחרי שמתה בגיל 115, הנדריקיה ואן אנדל סחיפר, שהחזיקה בתואר האשה המבוגרת בעולם, מספקת לעולם המדע רמזים על אחת מהחידות הגדולות של המין האנושי - המוות.
ואן אנדל סחיפר נולדה ב-1890 ומתה בשנת 2005 בבית אבות בעירה הוגבן בצפון הולנד. היא מתה בשנתה, לאחר שנשארה צלולה ובריאה כמעט עד ליומה האחרון. היא ביקשה לתרום את גופה למדע.
3 אחיות בנות יותר ממאה מגלות את המתכון לאריכות ימים
בשנים האחרונות בדקו מדענים את דגימות הדם שלה וחלק מהרקמות על מנת לנסות ולהבין איך הגיל משפיע עליהן. הממצאים המפתיעים: למעלה מ-400 מוטציות נמצאו בדמה של ואן אנדל סחיפר ובניגוד למצופה, הם לא גרמו למחלות בגופה.
תוצאות המחקר מצביעות על כך שתוחלת החיים שלנו מוגבלת כתוצאה מחוסר היכולת של הגוף לייצר תאי גזע ורקמות חדשים. כשתאי הגזע מגיעים למצב של מיצוי הם מתים לאט ומעלימים את היכולת של הגוף לייצר מחדש רקמות ותאים חדשים, דוגמת דם.
במקרה של ואן אנדל סחיפר נראה כי בדמדומי ימיה, כשני שליש מתאי הדם הלבנים שלה נוצרו משני תאי גזע בלבד. לפי הערכות, אדם נולד עם כ-20 אלף תאי גזע, כאשר אלף מהם עובדים במקביל על יצירת מלאי של תאי דם חדשים, מה שמראה שאצל ואן אנדל סחיפר כל התאים כמעט כבר מתו.
השאלה ששאלו החוקרים בעקבות הממצאים היא האם קיימת הגבלה של חלוקת תאי הגזע, והאם היא משפיעה על תוחלת החיים? שאלה נוספת עוסקת כבר בפרקטיקות עתידניות ותוהה האם ניתן יהיה לחדש את מלאי תאי הגזע בהנחה שיאספו בגיל צעיר יותר וכך להאריך חיים?
"קיים סיכוי בעתיד להאריך חיים"
הממצא העיקרי שעניין את החוקרים היה שהמוטציות הגנטיות שנמצאו בתאי הדם הלבנים של ואן אנדל סחיפל לא גרמו למחלות בגופה. בעת חלוקת התא נוצרות לעיתים מוטציות שגורמות למחלות כמו סרטן, אך לא במקרה הזה. המערכת בגופה הצליחה לתקן או לבטל תאים עם מוטציות מסוכנות וכך הצליחה להגיע לגילה המופלג.
מדובר במנגנון נורמלי שלא ייחודי לואן אנדל סחיפל . בעת חלוקת תאים עלולות להיווצר טעויות "העתקה", מה שעלול להוביל להיווצרות סרטן בכל גוף חי בכל יום. קיימים מנגנונים בכל אדם שמטרתם תיקון טעויות כאלה וחיסול ממוקד של תאים שבהם חלו טעויות (מוטציות). החוקרים סברו שמנגנוני התיקון הללו - שבדרך כלל נחלשים עם הגיל וככל שיש יותר חלוקה של תאים - פעלו אצלה בצורה מיטבית שנים רבות יותר מאשר אצל רוב האנשים.
ממצא נוסף שהתגלה היה השחיקה של הטולמרים - שמגינים על הכרומוזום משני קצוותיו ונשרפים כמו פתיל כל פעם שמתקיימת חלוקה של התא, ומתקצרים. הממצאים הראו כי הטולומרים על תאי הדם הלבנים של ואן אנדל סחיפר, היו קצרים פי 17 מאלו שנמצאו על תאי המוח שלה, שנחשבים סטטים יותר ואינם משכפלים את עצמם באותה תדירות כמו תאי הדם. הממצא הזה הביא את החוקרים להסיק כי התא הגיע למיצוי יכולת החלוקה שלו.
המחקר הוא מקורי מפני שהוא הראשון שחוקר צבירה של מוטציות גופניות בתוך רקמות של אדם זקן. "התוצאות של המחקר מעלות את הסיכוי להאריך חיים עם אפשרות של הזרקה של תאים שישמרו בלידה, בגיל מאוחר", מסבירה האנה הולסטג' שניהלה את המחקר בהולנד. למרות שהתוצאות מעודדות עוד מוקדם לאמר אם האפשרות הזו יכולה להתקיים עבור כל הרקמות בגוף האדם ולא רק בדם.
בהמשך מקווים החוקרים להשוות את דגימות הדם של ואן אנדל סחיפר עם אלה של חולים שמתו בגיל צעיר מאלצהיימר ואולי כך למצוא את הגן שמגן על הגוף מפני המחלה.
ייעוץ רפואי: ד"ר עידן גורן