פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה עושים כשהטיפולים לפסוריאזיס פשוט לא עובדים?

      פסוריאזיס היא הרבה יותר מכתמים אדומים בעור או תיירים בים המלח. מדובר במחלה קשה שיכולה להתבטא בדלקות מפרקים, דיכאון, חרדה ואפילו מחלות לב. תרופות ביולוגיות חדשות מציעות פתרון עבור חולים שלא מגיבים לטיפולים הקיימים. איך זה עובד?

      פסוריאזיס (ShutterStock)
      מחלה כרונית (צילום: ShutterStock)

      כשאנשים חושבים על מחלה כרונית, הם בדרך כלל חושבים על סוכרת, קרוהן או דלקת פרקים, אבל הם בדרך כלל לא חושבים על פסוריאזיס. פסוריאזיס, או בעברית - ספחת, נתפסת אצל רבים כמחלה קוסמטית, מצב לא נעים ותו לא. הדימוי שיש לנו בראש הוא של תיירים מרוחים בבוץ בחופי ים המלח. אבל עבור אנשים שחיים על המחלה, זו ממש לא התמונה.

      פסוריאזיס היא מחלה כרונית סיסטמית, כלומר מחלה שמלווה את החולה כל חייו, עם תקופות קשות יותר וקשות פחות. 1.5 עד 3 אחוזים מאוכלוסיית העולם סובלים מפסוריאזיס, ועל פי נתוני אגודת הפסוריאזיס הישראלית, יש כ-240 אלף חולים בישראל. המחלה מתבטאת בשטחי עור אדומים וקשקשת על פני הגוף, אבל ההשלכות שלה ממש לא נגמרות בעור.

      עוד בנושא:
      למה נשים חולות במחלות אוטואימוניות יותר מגברים?
      הסולריום בים המלח נסגר, החולים נותרו ללא מענה
      כל מה שאתם חייבים לדעת על קרוהן

      כמו הרבה מחלות כרוניות אחרות, גם פסוריאזיס מתחילה במערכת החיסון. פעילות מוגברת של מערכת החיסון בעור גורמת לדלקת, וזו גורמת לגדילה מהירה מדי של תאי העור. תאי העור שנוצרים במהירות גדולה מצטברים על גבי העור, דבר המתבטא בהופעה של פגמי העור המאופיינים למחלה, וקרויים קשקשים. בשונה ממה שהרבה אנשים חושבים כשהם רואים פגעי עור, לא מדובר במחלה מידבקת, שכן מדובר במחלה בעלת רקע גנטי.

      הרבה יותר מפריחה

      פסוריאזיס יכולה להתבטא בצורות שונות – מפריחה אדמומית באזורים בודדים בגוף, ועד פצעים כואבים בחלקים נרחבים. מלבד הפריחה, למחלה יש עוד כמה השפעות על הגוף, שפחות מוכרות. חלק מהאנשים שסובלים פסוריאזיס, בעיקר במקרים הקשים היותר, עלולים לסבול גם מדלקת מפרקים המתבטאת בנפיחות, כאב ונוקשות של מפרקים שונים. בנוסף, מחקרים גילו כי פסוריאזיס קשורה לשכיחות גבוהה יותר של מחלות מעיים דלקתיות, תסמונת מטבולית, סוכרת, עודף משקל, ואפילו מחלות לב ושבץ כאשר המחלה בדרגות חומרה בינונית וקשה.

      פסוריאזיס (ShutterStock)
      לפסוריאזיס יש גם השלכות על הנפש (צילום: shutterstock)

      מלבד המצבים הפיזיים הללו, למחלה יש גם השלכות נפשיות פסיכולוגיות – מחקרים מצאו כי בקרב חולי פסוריאזיס קיימים שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים.

      מה עושים?

      הטיפול בפסוריאזיס משתנה בהתאם לחומרת המחלה. אצל אנשים הסובלים מפסוריאזיס בדרגת חומרה קלה, לרוב תורגש הקלה כתוצאה מטיפול מקומי - קרמים, משחות או ג'לים. מדובר בתכשירים המכילים סטרואידים, נגזרות של ויטמין D או חומצה סליצילית. קיימים גם קרמים ללא סטרואידים המבוססים על נוסחות צמחים, כמו PSO SKIN Body Cream. אצל חולים אחרים יש צורך לשלב גם טיפול באור אולטרה-סגול (פוטותרפיה), ולעיתים גם שיזוף בים המלח יכול לעזור. קיימים גם טיפולים בכדורים - נגזרת של ויטמין A או תרופות שמטרתן דיכוי מערכת החיסון שפעילה ביתר במחלה.

      למערבה הצער, הפתרונות האלה יעילים רק בחלק מהמקרים, ואצל חולים בפסוריאזיס בדרגות בינוני עד קשה, הטיפולים הללו לא יעילים מספיק – לא פותרים את הנגעים בעור, או מעניקים הטבה זמנית בלבד. כמו בתחומים אחרים בעולם הבריאות, גם כאן הבשורה נמצאת בטיפולים ביולוגים, דוגמת הזריקות התת עוריות גוסאלקומאב. מדובר בטיפולים חדשים יחסית, שנחשבים ליעילים מאוד מכיוון שהם מכוונים ספציפית למסלולים הדלקתיים הפעילים ביתר בפסוריאזיס. הטיפולים הקיימים הם:

      - נוגדי TNF (יומירה, אנברל, רמיקייד, רמיסימה): ניתנים בזריקות תת-עוריות או תוך-וורידיות.

      - נוגד IL-12/23 (סטלרה): ניתן בזריקות תת-עוריות.

      - נוגדי IL-17 (קוסנטיקס וטלץ): ניתנים בזריקות תת-עוריות.

      פסוריאזיס (ShutterStock)
      הטיפול הקיים לא עוזר לכולם (צילום: Shutterstock)

      מחקרים שהוצגו באחרונה בכנס של חברת janssen שנערך בליידן שבהולנד הראו תוצאות מבטיחות מאוד – שימוש בטיפול הביולוגי גוסאלקומאב - שאושר באחרונה על ידי ה-FDA וה-EMA - הקטין את נגעי הפסוריאזיס ואת חומרת הפצעים ב-90 אחוזים.

      על פי המחקרים שערכה החברה, גוסלקומאב מקטינה את הנגעים בעור ואת חומרת בשיעור של 90 אחוזים אצל יותר מ-70 אחוזים מהמטופלים אחרי טיפול של 16 שבועות, ואצל 80 אחוזים מהמטופלים אחרי טיפול של חצי שנה. התרופה העלימה את הנגעים לחלוטין בקרב 45 אחוזים מהחולים אחרי חצי שנה, ואצל 50 אחוזים אחרי שנה.

      הכותבת היתה אורחת של חברת janssen בכנס Innovation בליידן הולנד