זה בגנים: האם דיאטה מותאמת אישית באמת עובדת?

יש אנשים שסופרים קלוריות, יש כאלה שנמנעים מגלוטן, יש כאלה שמפרידים בין פחמימות לחלבונים, אחרים מדלגים על ארוחות, יש את אלה שעושים מלא כושר ויש את אלה שרק מדברים על דיאטה. נראה כי ככמות האנשים שמתלוננים על המשקל שלהם – כך כמות הדיאטות הקיימות בשוק. אך כל מי שאי פעם ניסה לרדת במשקל יודע שמה שעבד לאחד לא בהכרח יעבוד לאחר, ושגם מה שעבד לך במשך חודשיים, כנראה יפסיק לעבוד באיזה שלב. הבנה הזו גורמת ליותר ויותר אנשים לחפש אחר התזונה שנכונה להם, באופן אישי. מרבית האנשים יעשו את זה על ידי ניסוי וטעייה, אבל יש גם דרך אחרת – בדיקה גנטית שבוחנת מה נכון לך לאכול, ומה לא.

עוד בנושא:
רוצים לרזות? תפסיקו לספור קלוריות ושמרו מרחק מבשר
האם יום אחד של "רמאות" בשבוע הורס את הדיאטה?
השאלון הזה יקבע אם אתם סובלים מאכילה רגשית

קיימות בשוק מספר בדיקות שיכולות לאבחן את הפרופיל הגנטי שלכם, כדי לדייק את התפריט התזונתי, ואף את סוג הפעילות הגופנית הנכונה לכם אישית. אנחנו בדקנו את הבדיקה של דנובה-פיט שהבטיחה לברר את "מיצוי הפוטנציאל הגנטי האישי". את הבדיקה ערכנו בסדנה של שומרי משקל, שם מעבירים מטוש ארוך בפנים הפה – זה למעשה החומר הגנטי – מכניסים אותו לקופסה מיוחדת, ושולחים למעבדה.

כל התהליך לוקח דקה וחצי לכל היותר. אחרי כשלושה שבועות מגיעות תשובות למייל. אף שזה נשמע מורכב ומסובך, התשובות מגיעות בשפה מאוד ברורה, ועם הסברים מפורטים. למרות שההסברים נהירים למדי, רצוי להתייעץ עם דיאטנית כדי לבנות את התפריט הנכון ביותר מתוך התוצאות.

בדיקת התזונה בודקת הכל פחות או יותר: רגישות לפחמימות, רגישות לשומנים, את יכולת ניקוי הרעלים של הגוף, רגישות לקפאין, אי סבילות ללקטוז ואפילו נטייה לצליאק. כאשר המטרה הסופית היא "התאמת תפריט המורכב מתמהיל מזונות בהתאם למבנה הגנטי האישי של כל אחד ואחת". בדיקת תזונה של דנובה פיט עולה 1500 שקלים (בשומרי משקל עושים זאת ב-1200 שקלים), ובדיקה הבוחנת גם תזונה וגם ספורט עולה 2250 שקלים (או 1950 שקלים בשומרי משקל).

ב-21 הימים שחלפו בין הבדיקה לתוצאות, הרשתי לעצמי לחלום שהתוצאות יגלו שהגוף שלי אוהב פחמימות, שסוכרים עושים לי טוב ושיש איזה קיצור דרך קטן שאם אגלה אותו לא אצטרך לסבול יותר בדיאטות. לצערי, מבט קצר בקובץ התוצאות הראה לי שזה לא המצב.

לאחר הבדיקה, נקבעה לי שיחה עם טופז דרזנר, הדיאטנית הראשית של חברת שומרי משקל. גם טופז לא ייפתה עבורי את המציאות, ואחרי השיחה איתה הבנתי שאני צריכה להיפרד מהרבה מאוד דברים שאני אוהבת. הנה כמה מהם.

בראש ובראשונה – מתוקים. "בבדיקה בדקו רגישות לפחמימות פשוטות – לחם לבן, מתוקים וכן הלאה", הסבירה לי טופז, ובישרה לי שגילו אצלי רגישות גבוהה. "יש לך סיכון יחסית גבוה גם להשמנה וגם לסוכרת", הודיעה לי טופז, "זה אומר שהכמות של הסוכרים או הממתקים שאת יכולה לאכול במשך היום היא לא גבוהה, צריך להימנע כמה שיותר. לא מדובר על לחם מלא ופחמימות מורכבות, אלא על סוכרים ולחם לבן".

אז כמה סוכר בדיוק מותר לי? בדו"ח נכתב 6 אחוזים, אבל טופז תרגמה לי את זה למושגים ברורים יותר ואמרה כי רק 100 קלוריות מסך התזונה היומית שלי יכול להגיע מסוכרים. בכפית סוכר לצורך העניין יש כ-30 קלוריות. ניסיתי לנהל עם טופז משא ומתן בנושא, אך היא הסבירה בנחרצות כי "הכפית סוכר שאת שמה בקפה משפיעה עליך הרבה יותר מעל מישהו אחר, כי הגוף מנצל את מלוא האנרגיה והקלוריות שהוא יכול להפיק מהכמות סוכר הזו, ואז בעצם הוא מקבל את כל הקלוריות".

אף שמעולם לא סבלתי מרמות סוכר גבוהות, טופז הבהירה כי לגוף שלי יש רגישות נמוכה לאינסולין. זה אומר שלא טוב לי לצרוך הרבה סוכר בבת אחת, אלא לפזר אותו במהלך היום. "לא ארוחה אחת גדולה, אלא 3-4 ארוחות ביום", תרגמה לי טופז את הכלל למעשים.

אז איך חיים עם 100 קלוריות סוכר ליום? זה קשה, מאוד. זה אומר לוותר על הסוכר בקפה, לוותר על קינוח ולוותר על קמח לבן לסוגיו. למרבה המזל, אף שפרי זה גם סוכר פשוט, הוא לא נכנס לחישוב הקפדני של טופז, והיא התירה לי לאכול שתיים, גג שלוש מנות פרי ביום. מיצי פירות מצד שני, נאסרו עלי לחלוטין. גם קפה הפוך נכנס לרשימה השחורה, וטופז אף הזהירה אותי שלשתות קפה הפוך "זה כמו לאכול שתי פרוסות לחם לבן".

עוד אויב מוכר של כל מי שמנסה לשמור על תזונה בריאה ומאוזנת הוא שומן רווי, אבל כאן בדיקת הדנובה פיט דווקא באה לקראתי וקבעה שהרגישות שלי היא בינונית. מה זה אומר? שמסתבר שבניגוד למה שחשבתי כל חיי, עדיף לי לאכול מזון יותר שומני מאשר פחמימתי (עדיף גבינה טובה על פני לחם קל). טופז סייגה והבהירה שהיא ממליצה לא לצרוך שומנים רווים מתועשים – חטיפים, קרקרים וכאלה, אלא רק שומנים מן החי – בשר וגבינות. ואף ששומנים הם לא הגורם הבעייתי ביותר עבורי, היא עדיין ממליצה לשים לב לאחוזי שומן, ותמיד להעדיף 3 אחוזי שומן על 5 אחוזים.

בעוד שאני חלמתי שהדנובה פיט יאפשר לי לאכול פחמימות בלי הכרה, הבשורה המרכזית הייתה שהגוף שלי יודע להתמודד עם בשר. לא רק שהרגישות לשומן רווי בינונית, אלא שנבדקה גם היכולת של הכבד לפרק ולפנות רעלים שנוצרים כתוצאה מאכילה של בשר על האש, נקניקים או אוכל מעושן, ולדברי טופז אני מהמיעוט של האנשים שהכבד שלהם מפרק בצורה תקינה את הרעל - לאט לאט ומבלי להעמיס על הדם כמות גדולה של רעל בבת אחת. זה אומר שאני יכולה לאכול פעמיים-שלוש בשבוע בשר על האש. אני לא אעשה את זה, אבל טוב לדעת שאני יכולה.

בעוד שהבשורה על הבשר השאירה אותי אדישה, שמחתי לגלות שהגוף שלי מתייחס יפה גם לפירות וירקות וסופג בצורה תקינה את המינרלים והוויטמינים שבהם. לצערי זה לא בהכרח אומר שאני אוכלת מספיק ירקות, אבל זה אומר שאם אוכל מספיק ירקות (מכל הצבעים) אהיה מסודרת יופי יופי מבחינה תזונתית. הבדיקה הגנטית גם קבעה איך אני בנושא של אומגה 3 (צריכה יותר), ויטמיני B12, B6 וחומצה פולית (אחלה) וויטמין D (צריכה יותר).

וזה לא הכל. הבדיקה בחנה גם איך הגנטיקה שלי בכל מה שקשור למלח. למרבה הצער גם כאן התגלה שאני בסיכון מוגבר, זאת אומרת שצריכת מלח עלולה להעלות לי את הלחץ דם. "מומלץ לא לאכול אוכל מעובד וירקות מוחמצים", אמרה טופז, והמליצה לעבור גם לסויה דלת נתרן.

וכאילו לא מספיק שלקחו את הלחם, הסוכר והמלח. טופז בישרה לי שהגיע הזמן גם להפחית בקפה. "ככל שקפאין נשמר בגוף יותר זמן ככה הוא משפיע יותר על הלב. בבדיקה בחנו את מהירות הפירוק שלו, ואצלך הקפאין מתפרק לאט, זה אומר שהוא נשאר יותר בגוף", הסבירה טופז, ואמרה שההמלצה למי שיש לו פירוק איטי היא בין כוס אחת לשתיים. אה, ולוותר על הדיאט קולה.

יש משהו מאוד מעניין בלגלות את הפרופיל הגנטי שלך, אבל בסופו של דבר – מדובר בשינוי תזונתי שדורש כוח רצון, ממש כמו כל דיאטה. ההמלצות מהן יצאתי מהסיפור הזה היו אלו שתמיד הכרתי – פחות סוכר, פחות פחמימות, פחות אוכל מעובד, יותר ירקות. ולמען האמת? גם כאן, כמו בדיאטות אחרות, לא ממש הצלחתי ליישם.

עם זאת, יש משהו במודעות להמלצות המדויקות לי שמחלחל ליומיום – אני כבר לא שותה קפה הפוך, אני ממעיטה בפחמימות, הורדתי את הסוכר בקפה בחצי, ואני משתדלת לאכול יותר חלבונים בכל ארוחה. זה לא שינה לי את החיים, אבל כל שינוי גדול מתחילים בצעדים קטנים. לא?