בווידאו: למה אנחנו כל כך מפחדים משיחות טלפון?
כשאנחנו שומעים אנשים מדברים לידינו בשפה זרה ולאחר כמה שניות מתחילים להתגלגל מצחוק, סביר להניח שרובנו נחשוב שצוחקים עלינו. אולם, בעבור חלק מהאנשים, המצב הזה כבר נחשב לדרך חיים, והיא לא נעימה בכלל הם מאמינים שכל צחוק שהם שומעים הוא על חשבונם, ומרגישים מיד מובכים ומסוגרים כשהם שומעים פרץ של צחוק מתגלגל בסביבה.
עוד בנושא:
נפלאות הגוף: האנשים שאינם יודעים פחד מחלת אורבך-ווייט'
מנותקים: החרדה החדשה של העולם המודרני
למה ג'וקים מוציאים אותנו מדעתנו?
התופעה הזאת, שנקראת גלוטופוביה, נכנסה לתודעה רק בשנים האחרונות. למעשה רק משנת 2008 החלו לחקור אותה באופן מעמיק, ולכן המידע עליה מוגבל בהשוואה להפרעות שמוכרות כבר מאות שנים. אולם בשנים אלו, החוקרים הגיעו לתוצאות מסקרנות במיוחד באשר לאופן שבו היא נגרמת וגם לגבי הדרך שבה היא משפיעה על המוח.
בשנה שעברה הובילו חוקרים מאוניברסיטת גראץ שבאוסטריה מחקר על אנשים שסובלים מגלוטופוביה. הם סרקו את המוח שלהם באמצעות מכשיר EEG וגילו כי הם מעבדים מידע הומוריסטי בצורה שונה מאנשים רגילים. הם מצאו כי אנשים אלו יותר רגישים במידה ניכרת ל"צחוק מרושע", גם אם הוא לא באמת נחשב ככזה בעיני אחרים.
גם חוקרים מטאיוואן סרקו את מוחם של אנשים עם גלוטופוביה בשנה שעברה ומצאו כי כשהם מאזינים לבדיחות, ניכרת פעילות נמוכה יותר של מערכת התגמול במוח המסלול העצבי שיוצר תחושה על עונג, בהשוואה לאדם הממוצע. מנגנון זה גורם לרוב האנשים ליהנות מבדיחות, בעוד שלאנשים אלו הוא גורם דווקא לסבל ולהגברת תחושות שליליות.
להאשים את אבא ואמא?
אז מה משפיע על הפגיעה הזאת ביכולת של אנשים ליהנות מבדיחות? בהקשר הזה הדעות חלוקות, אבל רוב החוקרים מאמינים שכמו בהתפתחות רוב הפחדים וההפרעות הנפשיות, הכול קשור לחוויות ראשוניות בילדות. הסבר אחד, שפורסם בשנת 2009 בכתב העת הבינלאומי לחקר ההומור (כן, יש דבר כזה), טוען שהתופעה במקרים רבים מתפתחת כתוצאה מ"חוויות חוזרות ונשנות של השפלות ולעג בילדות".
בעוד שההסבר הזה די מובן מאליו, מחקר אחר שפורסם ב-2012 מציע דווקא כיוון אחר. מבצעי המחקר הגיעו למסקנה שמחזקת את קביעתו של פרויד הכול קשור לאבא ואמא. על פי החוקרים, הסיכוי לפתח גלוטופוביה היה גבוה יותר בקרב ילדים להורים שהרבו במתן עונשים קשים, וחינכו אותם ביד נוקשה יותר. החוקרים מסבירים כי ילדים אלו למדו עם השנים לראות בהומור דבר שלילי, שיש לרסן ולשלוט בו, במקום לקבל אותו באהבה, מה שתרם לפיתוח חרדה מפניו.
על פי ההערות שונות, בין 1.6 ל-13 אחוזים מאוכלוסיית העולם סובלים מגלוטופוביה. אם אתם תוהים למה המנעד הזה רחב כל כך, הסיבה קשורה לעובדה שקשה לעשות הערכה עולמית לתופעה כזאת. חוקרים מצאו כי במדינות כמו הולנד ודנמרק לדוגמה, השיעורים נמוכים יותר, כאשר במדינות ששמות דגש רב על ערכים כמו כבוד המשפחה וצניעות ערכים אלו עולים במידה ניכרת. המצב בישראל טרם נבדק, אולם אתם מוזמנים לנחש איך סולם הערכים המקומי שלנו עשוי להשפיע על הנתונים.