פחד הוא תגובה חיונית להישרדות ומוכרת לכולנו. הפחד אומנם נועד להגן עלינו אבל יותר מדי פחד עלול לעיתים גם לפגוע באיכות החיים. אנחנו מכירים לא מעט אנשים סביבנו שמתמודדים עם פוביות או עם פחדים אחרים שמגבילים אותם, אך האם יש אנשים שסובלים מתופעה הפוכה ואינם מסוגלים לחוש פחד בכלל?
ס.מ. היא אישה בת 44 שמאז לידתה לא חוותה תחושת פחד. המקרה של ס.מ. סייע לחוקרים לבחון את האזורים המוחיים שאחראיים על תחושת הפחד. החוקרים שבדקו אותה עשו מאמצים רבים כולל חשיפה שלה לאורך זמן למקומות מפחידים, לדמויות של מפלצות, לעכבישים ונחשים ואפילו לקטעים מסרטי אימה. אף אחד מהגירויים לא עורר בה פחד. רובם אפילו גרמו לה לתחושה של סקרנות. התגובות כולן תועדו וס.מ. גם ערכה מעקב ביומן שסייע לחוקרים להעריך את תחושותיה.
ס.מ. אובחנה עם מצב רפואי נדיר העונה לשם מחלת אורבך-וויט' שנגרמת כתוצאה מפגיעה באזור במוח שקרוי אמיגדלה. האמיגדלה הוא מבנה מוחי דמוי שקד הממוקם עמוק בתוך המוח. במהלך 50 השנים האחרונות מחקרים הראו כי האמיגדלה ממלאת תפקיד מרכזי ביצירת תגובות פחד בבעלי חיים שונים, מחולדות ועד לקופים. ממצא זה אושר גם במחקרים בבני אדם. באופן כללי, האמיגדלה ממלאת תפקיד חשוב בתגובות לאיומים חיצוניים, והיא גם מעורבת בהיבטים החברתיים של רגש, כגון זיהוי הבעות פנים של אחרים.
החשודה המיידית: האמיגדלה
מחלת אורבך-וויט' היא מחלה תורשתית אשר עוברת באופן רצסיבי (מהורים נשאים לילדים שלוקים במחלה). עד היום דווחו כ-400 מקרים מאז גילוי המחלה. המקרה הראשון שדווח באופן רשמי והעניק למחלה את שמה, פורסם בשנת 1929 על ידי אריך אורבך וקמילו ווייט', למרות שמקרים דומים פורסמו כבר בשנת 1908.
המקרה של ס.מ. דווח בהרחבה בשנת 2010 בכתב העת Current Biology. המחלה שגרמה לה לפגיעה במבנה ובתפקוד האמיגדלה מנעה ממנה את היכולת הטבעית לחוש פחד. לדברי החוקרים שערכו את הניסויים על ס.מ., הממצא יכול לסייע ולקדם פיתוח של טיפולים להפרעת דחק פוסט-טראומטית או מצבי פחד וחרדה כרוניים אחרים.