נושאים חמים

מחקר קובע - זה הגיל שבו יש להעביר תינוקות לחדר משלהם

איגוד רופאי הילדים המליץ רק לפני כמה חודשים להשאיר תינוקות לישון בחדר הוריהם עד גיל שנה, וכעת מחקר חדש מבקש שנחשב מסלול מחדש, עבור בריאות הילדים וההורים שלהם

תינוק ישן על הגב עם מוצץ (ShutterStock)
בכל מקרה, הם צריכים לישון על הגב (אילוסטרציה: shutterstock)

אחת הדילמות של הורים טריים היא עד מתי להשאיר את התינוקות לישון בחדר השינה שלהם בלילה, ומתי להעביר אותם לחדר נפרד. באוקטובר האחרון איגוד רופאי הילדים האמריקאי הפתיע הורים רבים כאשר המליץ להשאיר תינוקות לישון במיטה נפרדת בחדר ההורים עד גיל שנה. כעת, מאמר חדש שפורסם בכתב העת Pediatrics סותר את ההמלצה הזו, וטוען כי מדובר בפרק זמן ארוך מדי.

על פי המחקר, הוצאת התינוקות מחדר ההורים מגיל חצי שנה ואילך משפרת את איכות וכמות השינה של העוללים, עובדה שנושאת בחובה יתרונות בריאותיים בהמשך. "ככל שמשאירים את התינוק יותר זמן בחדר השינה של ההורים, השינה שלו גרועה יותר", אמר מחבר המחקר, ד"ר איאן פול.

הפרסום החדש מבוסס על סקרים שנערכו בידי חוקרים מהמכון לבריאות של אוניברסיטת פן סטייט בארה"ב, בהם נשאלו 249 אמהות טריות על הרגלי השינה של ילדיהן במספר נקודות זמן לאורך שנתיים וחצי. הם השוו את זמן השינה של תינוקות שישנו בחדר ההורים, לכאלה שישנו בחדר נפרד.

עוד בנושא:
למה רוב מקרי המוות בעריסה מתרחשים במשפחתונים?
האם עיטוף תינוקות באמת מסוכן, ואיך עושים את זה נכון
חמש טעויות שאתם עושים עם השינה של הילדים שלכם

הייתם רוצים עוד שעת שינה בלילה?

בגיל ארבעה חודשים, פרק הזמן הארוך והממושך ביותר של שינה ללא הפרעה עבור תינוקות שישנו בחדר ההורים היה שבע שעות, בהשוואה לשמונה שעות עבור תינוקות שישנו בחדר נפרד. יחד עם זאת, סך כל זמן השינה היה דומה בין שתי הקבוצות. בגיל תשעה חודשים, תינוקות שישנו בחדר נפרד ישנו 40 דקות יותר בלילה מאשר תינוקות באותו הגיל שחלקו את חדר השינה עם ההורים, אך רק עשרים דקות יותר מסך השינה ביממה.

תינוק ישן (ShutterStock)
המגמה ממשיכה גם אחרי גיל שנתיים (אילוסטרציה: shutterstock)

אחד הממצאים המעניינים הוא שהמגמה ממשיכה גם לאחר גיל שנתיים. בשלב הזה, תינוקות שישנו בחדר משלהם כשהיו בני תשעה חודשים ישנו 45 דקות יותר בלילה מאשר תינוקות שחלקו חדר עם הוריהם בגיל תשעה חודשים.

"מחקרים הראו כי תינוקות שישנים שנה פחות איכותית יכולים להשפיע על רמות הסטרס והבריאות הנפשית של ההורים. שינה באיכות נמוכה עשויה גם לגרום בהמשך לבעיות בהתנהגות ואף להשמנת יתר בקרב ילדים", כתבו החוקרים במאמר.

לדברי ד"ר פול, "הנתונים אינם תומכים בהנחיה להמשיך להלין את התינוק בחדר השינה של ההורים מעבר לגיל שישה חודשים, ומדובר יותר בחוות דעת של מומחים מאשר הסתמכות על נתונים". הוא הוסיף כי לפי מחקרים בעבר, תשעה מכל עשרה מקרי מוות כתוצאה מתסמונת המוות בעריסה מתרחשים לפני גיל שישה חודשים, בעיקר בין גילאי חודש וארבעה חודשים. פול הוסיף כי הוא "מבולבל" מהמלצת האגודה לחלוק את חדר השינה עם העולל עד הגיעו לגיל שנה. "מרבית הורים לא רוצים שהתינוק שלהם יישן בחדר שלהם עד גיל שנה," אמר.

אז עד מתי להשאיר את הילדים בחדר ההורים או לא?

"מחקר אפידמיולוגי גדול משנת 2006 מצא כי בעת השכבה של תינוק לישון בנפרד אבל קרוב להורים – במיטה נפרדת או בעריסה בחדר שלהם – יש הפחתה של עד 50 אחוזים בסיכונים למוות בעריסה", מסבירה ד"ר ענת שץ, יו"ר עמותת עתיד למניעת מוות פתאומי בתינוקות בישראל, חברת ההנהלה של הארגון העולמי למניעת מוות בתינוקות ומנתחת אף אוזן גורן במרפאת נשימה ושינה בבית החולים שערי צדק. מחקר זה, יחד עם מחקרים אחרים, היוו את הבסיס להמלצה להשאיר את התינוק בחדר ההורים עד גיל חצי שנה.

תינוק (ShutterStock)
אחוזים ממקרי מוות בעריסה קורים עד גיל 6 חודשים (צילום: Shutterstock)

"עד גיל שישה חודשים מומלץ שהתינוק יישן בחדר ההורים, ועל זה אין עוררין, זה מסתמך על נתונים מבוססים", אמרה ד"ר שץ. לדבריה, 99 אחוזים ממקרי מוות בעריסה קורים עד גיל 6 חודשים. כמו כן, היא מסבירה כי "מחקרים הראו כי 36 אחוזים ממקרי המוות בעריסה היו יכולים להימנע אם היה התינוק ישן בחדר השינה של ההורים בעריסה נפרדת בחצי השנה הראשונה לחייו. עבודה אחרת מצאה כי 75 מהמקרים של מוות בעריסה בשעות היום אירעו כשהתינוק היה לבד בחדר. יש אפקט הגנתי בכך שנמצאים עם התינוק בחדר, ובוודאי בלילה, בזמן השינה. יש כנראה משהו פיזיולוגי אצל ההורים כשהתינוק לידם, והם מתעוררים מכל סימן מצוקה" אמרה.

אז האם יש טעם להשאיר את הילד בחדר עד גיל שנה? לא בטוח. "בעדכון להנחיות שהוציא הארגון הוסיפו כי 'עדיף עד גיל שנה' להשאיר את התינוקות בחדר ההורים, וזה עורר ויכוחים רבים כי זה לא מבוסס על נתוני מחקר", אמרה ד"ר שץ.

עם זאת, היא אינה סבורה כי המחקר החדש צריך להשפיע על שיקולי ההורים בנושא זה. "כשהשעות הן פחות או יותר אותן שעות, ההפרעה לשינה לא נראית משמעותית", אמרה, והוסיפה כי "לפי המחקר אי אפשר להסיק שאיכות השנה של התינוקות שהמשיכו לישון בחדר ההורים נפגעה – אולי איכות שנת ההורים נפגעה". ד"ר שץ התייחסה גם למגבלות של המחקר, שפוגמות בהסקנת המסקנה לגבי שינה איכותית יותר של תינוקות בחדר נפרד מההורים החל מגיל חצי שנה. "מדובר בסקר שנערך אצל אמהות מהמעמד סוציואקונומי גבוה יחסית ולבנות, וזה לא מאפיין את כל האוכלוסייה", אמרה.

כמו כן, קשה להתחקות אחר שעות השינה המדויקות בסקר שנערך בקרב אמהות. "זה לא סקר שיכול לתת לנו מספיק עובדות או נתונים ולבסס המלצות, אך זה בהחלט מעורר מחשבות שאולי צריך לערוך עבודות רחבות היקף יותר כדי להגיע למסקנות נוספות, ובהחלט מעמיד בשאלה את העניין של מה לעשות בין גיל שישה חודשים לשנה", אמרה.

אז מה לעשות אחרי גיל חצי שנה, כשהסיכון למוות בעריסה יורד? "אני חושבת שזה כרגע נתון לשיקול ההורים, יש השלכות לכאן ולכאן, למשל אם יש תינוקות אחרים בבית, ועניינים התנהגותיים הקשורים להתפתחות הילד. אבל בששת החודשים הראשונים צריך בהחלט להקפיד על שמירת כל כללי הזהירות להפחתת גורמי הסיכון למקרי מוות בעריסה, כולל שינה בחדר ההורים".