למה שינויים ארגוניים במקום העבודה מוציאים אותנו מדעתנו?

כשאנחנו מתרגלים לשגרה מסוימת, בדרך כלל לא נרצה לערער אותה, בטח אם לא מדובר בהחלטה שלנו. אם מעבר למקום חדש במשרד, שינוי הגדרת תפקיד או כפיפות לבוס חדש מכניסים אתכם ללחץ חריג, יכול להיות שאם תרימו לרגע את הראש מהמסך תראו שאתם לא לבד. ככל הנראה, רבים מהעובדים שאיתכם מרגישים את אותו הדבר.

כך לפחות עולה מסקר שערכה האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. 50 אחוזים מהנשאלים בסקר דיווחו שהם חווים שינויים במקום עבודתם, התמודדו איתם בשנה האחרונה, או שיידרשו לכך בשנה הבאה. מתוכם, 55 אחוזים דיווחו על לחץ מתמשך. נתון זה עומד על יותר מפי 2 מאשר אצל העובדים שלא חווים שינוי. 34 אחוזים מהם אף דיווחו על תסמינים פיזיולוגיים שנגרמים כתוצאה מהלחץ כמו מיגרנות, סיוטים, ירידה בריכוז או כאב גב. זאת בהשוואה לשמונה אחוזים בלבד, בקרב העובדים שלא דיווחו על שינוי במקום העבודה.

עוד בנושא:
על הקצה: 7 סימנים שאתם באזור המסוכן של הסטרס
קודם כל תילחצו: כך דאגה יכולה לשפר את הבריאות שלכם
הסטרס ועונשו: 5 תופעות מוזרות שנגרמות על ידי לחץ

"שינויים הם חיוניים לכל ארגון, אך כשהם מתרחשים, במקרים רבים ההנהלה ממעיטה בערכה של ההשפעה על העובדים", ציין במאמר הנלווה למחקר ד"ר דיוויד בלארד, מהאגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. "אם הם פוגעים במערכת היחסים שלהם עם העובדים, מעצימים את רמות הלחץ ויוצרים אקלים שלילי וציני לאורך התהליך, הם עשויים לחתור תחת המטרה שהם מנסים לקדם".

אז למה שינויים מוציאים אותנו מדעתנו? אחת מהסיבות לכך היא הצורך של המוח האנושי לעשות כל שביכולתו כדי לשרוד. הצורך בהישרדות מוביל לכך שאנחנו תופסים את השינוי כסימן אזהרה לסכנה. תפיסה זו, שגרמה לאדם הקדמון להיכנס ללחץ כשחבר בשבט שלו נעדר, או כשהבחין שמשהו שונה במערה שלו, סייעה לו להיערך בצורה טובה יותר לסכנות.

המוח שלנו גם מורגל לפתח הרגלים שעוזרים לחסוך בכמויות האנרגיה שנדרשות לפעולות חוזרות. כשאנחנו מבצעים דברים מתוך הרגל אנחנו מאמצים פחות את הניוקורטקס – החלק במוח שאחראי על החשיבה והתכנון. כשאנחנו נדרשים לשינוי בעבודה, זה מצריך מאיתנו כמות של אנרגיה, שאנחנו לא בהכרח מודעים לכך שאנחנו מוציאים, ויותר מזה, השינוי מחייב לשנות הרגלים שבמשך זמן רב לימדנו את עצמנו לאהוב ואימצנו כדי שיקלו על ההתנהלות השוטפת.

הלחץ הוא לא ברירת מחדל, ואתם בהחלט יכולים לנהל אותו בצורה טובה יותר במקום העבודה ולהתגבר עליו. חוקרים רבים העמיקו בגורמים ללחץ במקום העבודה כדי לתת כלים מהותיים להתמודדות איתו. אלו המסקנות החשובות ביותר שיעזרו לכם לעשות את זה:

1. צאו מנקודת המבט המוכרת

כשאנחנו חושבים על תופעות הלוואי של הלחץ הכוללות הזעה מוגברת והאצת פעימות הלב, אנחנו בדרך כלל נתפוס אותן כדבר שלילי שיש להימנע ממנו. עם זאת, מחקרים מראים כי כשאנשים מלמדים את עצמם להסתכל על התסמינים האלו כתגובות מועילות, שעוזרות לחדד את החושים וכתוצאה מכך לשפר את הביצועים, הם חווים ירידה ברמות הלחץ.

חוקרים מאוניברסיטת ייל מצאו לדוגמה, כי שינוי צורת החשיבה על תסמיני הלחץ הובילה לירידה של 23 אחוזים בתסמינים לאורך זמן – בהם כאבי ראש, כאבי גב ועייפות. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לבחור להסתכל על הטוב – לזכור שהלחץ בסופו של דבר נועד לשמור עליכם, ושאתם גם יכולים להשתמש בו כדי לתפקד בצורה טובה יותר.

2. עזרו לאחרים

באסונות ובמלחמות אנחנו רואים התגייסות מדהימה של אנשים רבים שמסייעים לאחרים. מסתבר שלתגובה המדהימה הזאת יש גם ערך עצום להתמודדות עם לחץ של האדם שעוזר. מחקרים מראים שכשאנחנו עוזרים לאנשים אחרים, מופרש בגופנו ההורמון אוקסיטוצין, המשרה רוגע על הגוף ועוזר לווסת את פעימות הלב.

באותו המחקר של אוניברסיטת ייל נמצא כי כשאנחנו מסייעים לעמיתים לעבודה או משמשים כמנטורים לאדם אחר, אנחנו יכולים להפחית את רמות החרדה. המחקר מראה שגם הוקרת תודה לעמית על משהו שעשה בשבילנו יכולה להוביל להשפעה דומה.

3. ביחרו מילים בחוכמה

דווקא חברת הביטוח MetLife החליטה לבחון במחקר מקצועי את השפעותיה של החשיבה החיובית על עובדיה. במחקר, שנערך בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה, נמצא כי אנשי מכירות שהוגדרו במבחן אישיות כאופטימיים מכרו ב-31 אחוזים יותר מעמיתיהם הפסימיים לאורך שנה שלמה.

מהנתונים האלו, וממחקרים פסיכולוגיים אחרים עולה כי למילים שאנחנו אומרים לעצמנו ולאחרים יש השפעה על המוח. כדי להשתמש בזה לטובתכם, נסו לדבר על השינוי במקום העבודה באופן חיובי וחפשו דברים טובים להגיד עליו לעצמכם ולעמיתכם. אולי זה ירגיש מאולץ בהתחלה, אבל ההתעסקות בטוב בסופו של דבר עשויה לשנות את דפוס החשיבה השלילי, שמגביר את הלחץ והתסכול.

4. התמקדו ב"כאן ועכשיו"

כשאתם חושבים על הבעיה הגדולה – כמו המקום החדש שהועברתם אליו במשרד, או תפקיד נוסף שקיבלתם ללא תוספת בשכר, המוח נכנס ל"מערבולת" של עיסוק בבעיה, שמגבירה את הלחץ ופוגעת בצלילות המחשבה. מנגד, כשאתם מתמקדים בעשיית פעולות קטנות ומשמעותיות, שיכולות לקדם אתכם ואת מטרות הארגון, אתם מייעלים את פעילות המוח, בצורה שגורמת לו לעבד בצורה טובה יותר את השינוי ולהתרגל למצב החדש.