פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסרטן שעלול לגרום לכם להיות אילמים

      כ-200 איש מאובחנים מדי שנה בישראל כחולים בסרטן הגרון, מרביתם המכריע הם מעשנים. מניעה, אבחון מוקדם וטיפול מהיר יגדילו את סיכויי ההחלמה ל-95 אחוזים

      גבר מעשן (ShutterStock)
      85 אחוזים מהחולים בסרטן הגרון הם גברים (צילום: shutterstock)

      העישון מוגדר כגורם המוות הגדול ביותר בעולם, הניתן למניעה. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, העישון גובה את חייהם של כ-6 מיליון בני אדם מדי שנה. מדו"ח משרד הבריאות לשנת 2014 עולה כי כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנת וכי שליש מציבור הלא מעשנים נחשף לעישון פסיבי. מסקנה - יותר ממחצית מהישראלים יסבלו בשלב כזה או אחר מנזקי עישון מצטברים.

      אחד מהנזקים הוא סרטן הגרון, השכיח בקרב גידולי ראש צוואר, בעיקר בקרב מבוגרים. כ-200 איש מאובחנים מדי שנה בישראל כחולים בסרטן הגרון, מתוכם 85 אחוזים הם גברים ו-15 אחוזים הן נשים. מדובר באחד מהגידולים שמקורו בריריות המצפות את מערכת הנשימה והבליעה - לשון, שפתיים, לחי, גרון, מיתרי הקול ובית הבליעה. גילוי מוקדם והימנעות מגורמי הסיכון יגבירו את הסיכויים להחלמה עד לכדי 95% בשלבים מוקדמים.

      עוד בנושא:
      הזמרת אהובה עוזרי הלכה לעולמה בעקבות סרטן במיתרי הקול
      מחקר: כוס יין לפני הסיגריה מפחיתה את נזקי העישון
      מחקר: כך תפסיקו לעשן גם אם אתם לא ממש רוצים

      כאב גרון (ShutterStock)
      רק 15 אחוזים מכלל החולים הם נשים (צילום: shutterstock)

      מרביתם המכריע של הסובלים מסרטן הגרון הם מעשנים. עשן הסיגריות מכיל כמות גבוהה של חומרים מסרטנים הגורמים לשינוי גנטי של תא נורמלי לתא סרטני, ומגדילים את הסיכוי להתפתחות גידול סרטני ב-5-15 אחוזים, לעומת אדם שאינו מעשן. שינוי זה גורם לתא להתרבות ללא הפסקה ובהדרגה נגע טרום סרטני עלול להתפתח לסרטן פולשני. במרבית החולים השלב הטרום סרטני לא מזוהה כלל, וכאשר החולה כבר מגיע לאבחון לרוב זה יקרה בשלב שבו הגידול הפך לסרטני. סימנים שיכולים להעיד על גידול סרטני כוללים צרידות, כאב או קושי בבליעה ועוד. תסמינים כגון אלו שנמשכים למעלה משלושה שבועות, חייבים להדליק נורה אדומה, במיוחד בקרב מעשנים.

      אבחון מוקדם מציל חיים

      סימני האזהרה הראשונים הם שינוי בגוון הקול וצרידות, המלווה לעיתים בקושי בנשימה. אחראים לכך שני שינויים המתרחשים במיתרי הקול בעקבות העישון - בצקת הגורמת לקול עבה ונמוך, והחלפת הציפוי התקין של המיתר ברקמה גידולית לא אחידה הגורמת לצרידות ניכרת.

      החומרים הרעילים בעשן הסיגריות גורמים להצטברות בצקת בתוך מיתרי הקול. המיתרים משנים את צורתם וגודלם, הם אדמדמים, תפוחים ומעוגלים, ופני השטח של המיתרים מחוספסים ונוקשים. הקול הופך בהדרגה לעמוק, גס ולא נעים. מומלץ בחום לכל מעשן צרוד לעבור בדיקה, היות שהעישון עלול לגרום למגוון רחב של נזקים ומוטב להקדים ולאבחן מהו סוג הנזק.

      אבחון מדויק מצריך בדיקה הנקראת אנדוסקופיה, המתבצעת באמצעות מצלמה עדינה דרך הפה או האף, בסיוע אלחוש מקומי המונע כאב או רפלקס הקאה. המצלמה מאפשרת לאבחן נגעים שפירים וממאירים במיתרי הקול בגודל של פחות ממ"מ. הבדיקה אינה קשה, נמשכת דקות ספורות וניתנת לביצוע בכל גיל. במידה שהיא מעלה שהעישון גרם רק לבצקת קלה, הפתרון יסתכם בהפסקת העישון. אולם, אם הבצקת חמורה, או כאשר יש חשד לגידול, יש לבצע ניתוח להסרת הבצקת וכריתת נגעים חשודים. הניתוח מבוצע דרך הפה, ללא חתך חיצוני וללא צלקות. במקביל לניתוח, על המטופל/ת להפסיק לעשן באופן מוחלט כדי לסייע להצלחת הטיפול ולמנוע הישנות של המחלה.

      אולטרסאונד של בלוטת התריס והגרון (ShutterStock)
      אם עולה חשד לגידול ממאיר בבדיקה ידנית, יש צורך לאמת אותו בבדיקת אולטרסאונד (אילוסטרציה: shutterstock)

      אולם, זו אינה הסכנה היחידה. הגידול יכול להתפתח גם במיקום קרוב יותר לאזור הבליעה בגרון, ואז ההשפעה על הקול תהיה פחותה. התסמינים שיכולים להעיד על גידול בלוע ובבית הבליעה מרובים וכוללים כאב בבליעה, שיעול דמי (המופטיזיס), קושי בבליעה, ירידה במשקל, כיב רגיש בלוע, כאב המוקרן לאוזניים ועוד. נוכחות בלוטת לימפה צווארית משנית לגידול זה מפחיתה בכ-50% את סיכויי ההחלמה מהמחלה.

      גם גוש בצוואר עלול להעיד על מחלה גרורתית בלוע, שהתפשטה לבלוטות לימפה צוואריות. שכיחות בלוטות גרורתיות מגיעה לעתים לכ-80-90 אחוזים מהחולים. כל גוש בצוואר שאינו חלק ממחלה זיהומית ברורה ונמשך מספר שבועות חייב לעבור בירור. בדרך כלל רופא מיומן יכול לחשוד בגידול ממאיר כבר במהלך בדיקה ידנית, אך לאימות החשד יש צורך בבדיקה יסודית של מערכת הבליעה והנשימה העליונות, סריקת הצוואר על-ידי אולטרסאונד וניקור של הבלוטה הצווארית.

      כיצד מטפלים?

      אופי הטיפול משתנה בהתאם לשלב בו זוהה הגידול. אם הזיהוי נעשה בשלב ראשוני, כאשר הגידול קטן, הטיפול המומלץ הוא כריתתו באמצעות לייזר ללא חתך עורי. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית והחולה משתחרר לביתו לאחר יום-יומיים ללא הוראות מיוחדות.

      בשלב מתקדם יותר, שבו לא ניתן לכרות את הגידול באמצעות לייזר, האופציות הן שתיים: האחת, כריתה מלאה של הגרון. והשנייה, טיפול באמצעות הקרנות וכימותרפיה בעזרתן ניתן להציל את הגרון ומיתרי הקול אצל כחצי עד שני שליש מהחולים עם סרטן גרון מתקדם.

      מהכרם עד קיסריה (אביב חופי)
      הקושי העיקרי הוא אובדן יכולת הדיבור. אהובה עוזרי (צילום: אביב חופי)

      בשליש מהמטופלים, שאצלם ישנה הישנות של הגידול, עומדת האופציה של כריתת גרון מלאה כאמצעי להצלת חיים. כריתה של הגרון הוא ניתוח יעיל מבחינה אונקולוגית, שנותן לחולה סיכוי לשרוד את מחלת הסרטן בסבירות לא מבוטלת. הקושי העיקרי הוא כמובן אובדן יכולת הדיבור, עליו ניתן להתגבר היום באמצעות השתלת תותב דיבור (פעולה שמבוצעת באופן שיגרתי בכל חולה שעובר כריתת גרון).

      גילוי מוקדם הוא קריטי להצלת חייהם של החולים במחלה. סיכויי ההבראה לאחר גילוי מוקדם עומדים על 95 אחוזים, לעומת 30-40 אחוזי החלמה, כאשר הגילוי נעשה בשלב מאוחר יותר. גם התחלואה מהטיפולים שונה לחלוטין בשלבי המחלה השונים. ככלל, מעשנים מצויים בסיכון גבוה לסרטן ראש צוואר, וכמו בכל גידול סרטני, הטיפול הטוב ביותר הוא מניעת המחלה, כלומר הימנעות מעישון. ההשפעה של עישון על הסיכוי לסרטן מתפוגגת עם הזמן. לאחר מספר שנים ללא עישון (תלוי בכמות ומשך החשיפה) החולה מפחית את סיכוייו לחלות בסרטן ומשווה אותו לאוכלוסייה הלא מעשנת. יתרה מכך, גם במקרה של אבחון סרטן בגרון סיכויי ההחלמה גבוהים יותר בחולים שהפסיקו לעשן.

      העישון אחראי לכ-8,000 מקרי מוות בישראל בשנה ממגוון מחלות שונות, כ-800 ממקרי המוות האלה הם של אנשים שלא עישנו בעצמם, אלא נחשפו בצורה משמעותית לעישון כפוי. חשוב להזכיר שזו אינה גזרה משמיים וחובה לצמצם את הנזק האדיר הנגרם מהעישון.

      הכותב הוא מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של הראש והצוואר, במרכז א.ר.ם אסותא רמת החייל