פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך מצבן הבריאותי של נשים בישראל מושפע מהמצב הביטחוני

      לאחר שפרסם מכתב חריף נגד ישראל בעקבות "צוק איתן", המגזין הרפואי הנחשב The Lancet פרסם גיליון מיוחד על מצב מערכת הבריאות בישראל. אז איך המצב הביטחוני כאן משפיע על איכות החיים שלנו?

      אישה ג'ינג'ית מודאגת (ShutterStock)
      ישראל מספקת ים של סיבות לדאגה (אילוסטרציה: shutterstock)

      מסתבר שנשים בישראל חיות די הרבה - תוחלת החיים של ישראליות עומדת על 84 שנים - מקום 11 בעולם - והן מתות פחות כתוצאה משבץ מוחי, מחלות לב וסרטן צוואר הרחם ביחס לנשים במדינות אחרות החברות בארגון ה-OECD. נתונים אלה ועוד הם חלק מסקירה מקיפה על בריאות הנשים בישראל שפורסמה אתמול (שני) בכתב העת הרפואי The Lancet שהשיק גיליון מיוחד המוקדש כולו לישראל.

      במסגרת הסקירה, שחוברה בידי ד"ר ליאת גרנק ופרופ' רבקה כרמי מאוניברסיטת בן גוריון ופרופ' אורה נקש מהמרכז הבינתחומי, נבדק גם מצבן הנפשי של ישראליות, המושפע הן משיעורי האלימות הפיזית והמינית כלפיהן, והן מהמצב הביטחוני הלא יציב בארץ.

      עוד בנושא:
      ג'יליאן אנדרסון רוצה לדבר על הבעיות הנפשיות שלה. ושלכן
      התקפי לב לנשים: המידע שעשוי להציל את חייך
      למה נשים עדיין מתות יותר מהתקפי לב?

      מציאות נושכת: בישראל הסיכון לדיכאון גבוה יותר

      נשים סובלות מחרדה ודכאון בשיעורים גדולים יותר מגברים, זה נכון בכל העולם, וגם בישראל. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), השיעורים הגבוהים יותר של הפרעות חרדה ודכאון בקרב נשים מושפעים, בין היתר, מאלימות במשפחה ומתקיפות מיניות, אפליה על רקע מיני ולחצים המופעלים עליהן בחברה למלא תפקידים "נשיים" מסורתיים הקשורים לטיפול ודאגה לאחר.

      אפס ביחסי אנוש (צילום מסך)
      "הקונטקסט המקומי" משפיע על המצב הנפשי שלנו (צילום מסך מתוך הסרט "אפס ביחסי אנוש")

      בעוד שלא ניתן לציין הבדלים משמעותיים בהיקף הדיכאון והחרדה בין נשים ישראליות לנשים ברחבי העולם, ישנם מאפיינים של החיים בישראל שעשויים לתרום לשיעור החרדה והדיכאון בקרבן. "זה לאו דווקא שנשים בישראל חוות חרדה ודכאון יותר מבמקומות אחרים בעולם, אבל יש גורמים רלוונטיים להתפתחות המצבים הללו הקשורים לקונטקסט המקומי, ובראשו, המצב הביטחוני", הסבירה בשיחה עם וואלה! בריאות ד"ר ליאת גרנק, חברת המחלקה לבריאות הציבור בפקולטה למדעי הבריאות מאוניברסיטת בן גוריון, ממחברות המאמר.

      נשים בישראל סובלות מיותר כאבים כרונים

      אחת האינדיקציות האפשריות להפרעות כגון חרדה ודיכאון הינה סבל מכאב כרוני עז, ועליו מדווחות הנשים הישראליות יותר מגברים בארץ, אך גם בשיעור גבוה יותר מנשים ב-15 מדינות אירופאיות אחרות, בהן גרמניה, איטליה, נורבגיה ובריטניה, על פי הסקירה.

      חוקרים ברחבי העולם ביססו קשר חזק בין סבל מכאב כרוני לבין תופעות כמו חרדה ודיכאון, ומחקרים מצאו כי למעלה ממחצית האנשים שדיווחו כי הם סובלים מכאב כרוני סובלים מההפרעות הללו. אך הקשר ביניהן טרם פוענח: בעוד שמתבקש להסיק כי חיים עם כאב כרוני מביאים למצב דכאון, יש חוקרים המשערים שהקשר הוא דווקא הפוך, וחרדה ודכאון יוצרים מעין דלקת במוח שגורמת, בתורה, לכאבים כרוניים.

      "הנתון המעניין פה הוא רמות הדיווח הגבוהות יותר של נשים בישראל על כאב כרוני, זה דבר מעניין שלא ממש חקרו אותו לעומק", אומרת ד"ר גרנק. "זה יכול להיות סימפטום של חרדה ודכאון. יכול להיות שנשים מדווחות פחות על חרדה ודכאון מאשר המצב בפועל, אך הן מדווחות על דברים אחרים, זה עניין שקשור לתרבות, לחברה ולאופן בו מתייחסים למצבים נפשיים. ביפן, למשל, לא מדברים על מצב נפשי אלא על כאב פיזי, ומי שסובל מדיכאון, למשל, יכול להגיד ש'כואב לו הלב'", הוסיפה.

      כאבי שרירים (ShutterStock)
      גם כאבים כרוניים הם סימן לדיכאון (אילוסטרציה: shutterstock)

      כמו כן, מלבד השוני המגדרי בתופעות של חרדה ודכאון, קיים גם שוני אתני. לפי הסקירה, מקרב הנשים הישראליות שהשתתפו בסקר הבריאות העולמי, שיעור הנשים הערביות הסובלות מהפרעות אלה הינו גבוה משמעותית מנשים יהודיות – 10.5 אחוז לעומת 7.1, ויחד עם זאת הן פונות פחות לטיפול.

      במצבי קונפליקט ומלחמה מספר ההפלות עולה

      בסקירה מובאים מספר מחקרים שבחנו את הקשר בין הפרעות חרדה ודכאון אצל נשים במצבי מלחמה בכלל, ובישראל בפרט. אחד מהמחקרים מצא כי סטרס הקשור למצב מלחמה קשור לעלייה בשיעור ההפלות. מחקר אחר שבדק נשים ישראליות בזמני קונפליקט מצא כי הדרישה לטפל באחרים הגבירה את רמות החרדה והדיכאון בקרב נשים והשפיעה על בריאותן באופן כללי.

      חייל וחברתו צועדים (ShutterStock)
      הדאגה לבני המשפחה מחמירה את הקושי (צילום: shutterstock)

      "נשים יהודיות בישראל מתמודדות עם גורמים מעוררי מתח הקשורים לביטחון, התמודדות עם מלחמה והתקפות טרור, עם ילדים ובעלים שמשרתים בצבא, בעוד נשים ערביות חוששות בעיקר שבניהן ייחשפו לאלימות פוליטית או אפליה", נכתב בסקירה.

      "אנו יודעים ששיעורי החרדה והדיכאון עולים במצבים של קונפליקט מאחר והאחריות על נשים לטפל בילדים ובהורים שלהן בזמן קונפליקט גוברת, הגברים לא נמצאים ויש יותר צרכים. כמו כן יש את החשש לגורל בני הזוג והילדים שנמצאים בצבא, למשל, בזמן מלחמה. אך בעוד שיש תיאורים תרבותיים של זה, אין מחקרים אמפיריים של ההשפעה של זה על נשים", אמרה ד"ר גרנק. "זה משהו מקובל בחברה, כולם יודעים ומדברים על מה קורה כשבן הזוג או הבן בצבא, אבל אין מחקרים שבאמת מראים את ההשפעה הפיזית והנפשית של זה על נשים ישראליות ואני חושבת שזה חסך מעניין שפותח שאלות למחקרים נוספים", הוסיפה.

      מספר מחקרים בהובלתה של מומחית הפוסט-טראומה פרופ' זהבה סולומון מאוניברסיטת תל אביב שהתמקדו בנשותיהם של חיילים שחזרו מהקרב או סבלו מהפרעת דחק פוסט-טראומטית דיווחו כי לנשים הללו היו שיעורים גבוהים של חרדה ודכאון לאחר שובם של בני זוגם, במסגרת מה שכונה "טראומטיזציה דרך אחרים", מצב בו מי שקרוב לאנשים שחוו טראומה חווה בעצמו סממנים טראומטיים.

      לסיכום, אמרה ד"ר גרנק כי נשים בישראל חיות עם מתח רב לטווח הקצר והארוך וזה נושא מאוד משמעותי שיש להקצות לו משאבים. "צריך להקצות משאבים בהקשר של בריאות נשים לא רק לטיפולי פוריות או להתמודדות עם מקרים של אלימות, אלא גם להתמודדות עם מתח ודכאון שקשור לטראומה".

      מדוע הוקדש גיליון שלם לישראל?

      בעוד ה-Lanct מקדיש מדי פעם גיליונות מיוחדים לסקירת מצבי הבריאות במדינות שונות, הגיליון המוקדש לישראל הגיע לעולם לאחר דין ודברים בין מערכת המגזין, שפרסמה ב-2014 מכתב ביקורת חריף נגד ישראל בעקבות מבצע "צוק איתן" שנערך בעזה, לבין אנשי מקצוע ישראלים שביקרו את מה שהם כינו כתב ביקורת חד-צדדי.

      טיל יירוט נורה ממערכת כיפת ברזל באזור אשדוד במבצע "צוק איתן", יולי 2014 (רויטרס)
      אותו המגזין פרסם בעבר ביקורת חריפה על מבצע צוק איתן (צילום: רויטרס)

      פרופ' ריצ'רד הורטון, עורך כתב העת, הוזמן לאחר פרסום המכתב על ידי פרופ' קרל סקורצקי ופרופ' רפי ביאר מבית החולים רמב"ם, וע"י פרופ' מרק קלרפילד מאוניברסיטת בן גוריון, לבקר בישראל ולהתרשם מקרוב ממערכת הבריאות הישראלית, ותוך כדי הביקור נולד הרעיון להקדיש את הגליון הנוכחי למערכת הבריאות בישראל, על הישגיה ועל האתגרים עמם היא מתמודדת.

      הגליון, שנערך על ידי פרופ' מרק קלרפילד מאוניברסיטת בן גוריון, פרופ' זאהר עזאם מרמב"ם ופרופ' אורלי מנור מהמכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, כולל סקירות בנושא הטיפול של בתי חולים ישראליים בפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה, נתונים כלליים על בריאות הציבור, פערים בשוויון בבריאות בין המגזר היהודי והערבי, ובין תושבי המרכז לתושבי הפריפריה. זאת לצד המלצות לקובעי מדיניות כיצד לשפר את המצב הקיים.