"היו זמנים בהם מצבי היה ממש רע. היו פעמים רבות בחיים שלי שלא יכולתי לצאת מהבית". אלה הן מילותיה של ג'יליאן אנדרסון, השחקנית המוכרת מתפקידה כסוכנת דנה סקאלי מהלהיט "תיקים באפילה" ומהסדרה המדוברת The Fall. בראיון שנתנה לגרדיאן הבריטי לרגל הוצאת ספר שכתבה, היא בחרה לדבר על הבעיות הנפשיות עמן התמודדה, ולחשוף את השדים הכי פרטיים שלה.
עוד בנושא:
סובלים מדיכאון? יכול להיות שהמוח שלכם מנסה לעזור לכם
למה אנחנו מפחדים לדבר בטלפון ואיך מתגברים על זה?
מחקר חדש קובע: טיפול יכול לשנות את האישיות שלכם
בספרה "We: A Manifesto for Women Everywhere", משתפת אנדרסון בהתמודדותה עם קשיים נפשיים עוד מגיל 14, אז החלה ללכת לפסיכולוג. היא וג'ניפר נדל, עיתונאית וחברה, דנות בספר בנטייה של נשים להיות קשות עם עצמן יתר על המידה, והן מנסחות עקרונות מנחים להתמודדות בריאה וסלחנית יותר, לאור שיעורי החרדה והדיכאון הגדלים בקרב נשים ואשר נמצאים, לדבריהן, במגמת עלייה.
האם נשים סובלות יותר מבעיות נפשיות?
אנדרסון לא לבד. בעיות בבריאות הנפש הן מנת חלקם של לא מעט אנשים בעולם. לפי האיגוד האמריקאי לבריאות הנפש, אחד מתוך כל חמישה אנשים בארה"ב יחווה בעיה נפשית במהלך חייו. אך מסתבר כי בעיות מסוימות נפוצות אצל נשים יותר מאשר אצל גברים, והסיבות לכך הן מגוונות: מדובר בשילוב של גורמים ביולוגיים, חברתיים וסביבתיים. מחקר שפורסם בשנת 2012 בכתב העת Journal of Abnormal Psychology, למשל, מצא כי הסבירות גבוהה יותר שגברים יפתחו הפרעות כגון התמכרות לסמים או אלכוהול ובעיות אנטי-סוציאלית, בעוד שנשים ייטו יותר ללקות בחרדה ובדיכאון.
כ- 10 עד 15 אחוזים מהנשים יחוו דיכאון בשלב כלשהו של חייהן שיעור כפול מזה של גברים. "נשים עוברות שינויים ביולוגיים משמעותיים לאורך חייהם, יותר מאשר גברים, לכן השינויים המחזוריים הללו יכולים לשבש, להפריע לתפקוד או ליצור מחלה", אמרה ד"ר דברה סראני מהמכון ללימודי פסיכולוגיה מתקדמים באוניברסיטת אלדפי בניו יורק לאתר Prevention.
קשר ברור בין הורמוני המין למצב הנפשי
ומה המצב בישראל? לפי נתונים עדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , נשים מדווחות פי 1.5 עד 1.7 יותר מגברים על דיכאון וחרדה, בהתאמה. החל מגיל ההתבגרות ועד גיל 50, לקראת גיל המעבר, הסיכון של נשים לחוות חרדה כפול מזה של גברים, לפי האגודה לדיכאון וחרדה בארה"ב. חרדה זו תבוא לידי ביטוי בדאגה מוגברת, מתח, תשישות וחשש.
"לפני גיל ההתבגרות, שיעורי הפרעות מצב הרוח והחרדה דומים למדי בין בנים לבנות. רק לאחר שבנות מתחילות לקבל מחזור מתחיל שוני במצבי רוח ואופן הביטוי שלהם בין גברים ונשים", לדברי ד"ר אנדרו פיטרסון, מומחה לרפואה פנימית. "כמו כן שמנו לב כי נשים נוטות להיות רגישות יותר להפרעות מצב רוח במהלך זמנים של שינויים הורמונליים, מה שמאשר כי קיימת מערכת יחסים בין הורמוני מין ומצב רוח", הוסיף.
הורמונים, כגון אלה המיוצרים בידי בלוטת התריס, יכולים להשפיע על דיכאון. גורמים נוספים המשפיעים על הסיכון לדיכאון הם קבלת הווסת, בה שיעור האסטרוגן והורמונים אחרים משתנה, תסמונת קדם-וסתית (PMS), תקופת קדם גיל המעבר (perimenopause), גיל המעבר עצמו וכמובן תקופת ההריון (ולאחר הלידה).
לגברים פשוט אומרים להתגבר על זה
לא רק גורמים ביולוגיים, אלא גם חברתיים, משפיעים על הפערים בין גברים ונשים מבחינת מצבי נפש. "מלמדים אותנו כנשים להפנים רגשות ומחשבות, בעוד שלגברים אומרים להתגבר על זה. הפנמה של דברים שמעיקים עלינו עלולה להוביל לסבל גדול יותר מהפרעות נפשיות", אומרת סראני.
גורמים סביבתיים שיכולים להשפיע על דיכאון אצל נשים הם פערי השכר, שעלולים לגרום לנשים לדאוג יותר לגבי פרנסתן, תחושות אשמה לגבי עבודה מחוץ לבית והשארת הילדים אצל מטפלים ועוד. "נשים חיות יותר זמן מגברים בממוצע, ויש להן יותר הזדמנויות גם לחוות שכול או בדידות, שתורמים אף הם בתורם לדיכאון", אמר הפסיכיאטר ד"ר ג'ארד הית'מן, בראיון לאתר Medical News Today.
לפי ממצאי סקר בריטי שפורסם השבוע, נשים בבריטניה דיווחו על רמות חרדה גבוהות יותר מגברים בעקבות אירועים כגון מוות של אדם אהוב, מחלה ממושכת, כמו גם אירועים פוליטיים כמו החלטת בריטניה להיפרד מהאיחוד האירופי.
לא רק ששיעורי הדיכאון שונים, אלא גם אופן ביטויים: אצל נשים, דיכאון מתבטא לרוב בביטויים של עייפות, היעדר מוטיבציה ובכי מרובה, בעוד שאצל מרבית הגברים, הביטויים של דיכאון קשורים יותר לכעס. בנוסף, מחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת Journal of Abnormal Psychology מצא כי גברים נוטים להחצין יותר הרגשות שלהם בעוד שנשים נוטות להפנים אותן.
יחד עם ההבנה שגברים ונשים חווים חרדה ודיכאון בדרכים שונות, עובדים חוקרים ומדענים על פיתוח פתרונות ייחודיים להן, כמו למשל ג'ל המכיל את ההורמון אסטרוגן, שאמור להקל על תסמיני הדיכאון אצל נשים הסובלות מחוסר איזון הורמונלי.
PTSD נחשבת בעיה של גברים
הפרעת דחק פוסט-טראומית (PTSD) היא הפרעה פסיכיאטרית המתפתחת בעקבות אירוע קשה ביותר מבחינה נפשית, גופנית או שילוב של שתיהן. לרוב כשאנחנו חושבים על ההפרעה אנו מקשרים אותה לחיילים ששהו בשדה הקרב, אך למעשה נשים עלולות לסבול מהן יותר. "סיכוייהן של נשים ללקות בהפרעת דחק פוסט-טראומטית כפולים מאלה של גברים, והסיכוי עולה לפי ארבעה אם אנו מדברים על מצבים כרוניים של פוסט-טראומה", טוענת ד"ר ג'ניפר וולקין, נוירופסיכולוגית מניו יורק בבלוג שהיא מפרסמת באתר BrainCurves.
"זה לא שלנשים יש יותר חוויות טראומטיות באופן כללי, אלא שאנו נוטות לחוות סוגים מסוימים של טראומה יותר מגברים, כמו התעללות או תקיפה מינית, שקשורות לסיכון גבוהה יותר להפרעת דחק פוסט-טראומטית. האופן בו אנו מגיבות לחוויה עשוי להחמיר את מצב ה-PTSD. בניגוד לגברים לאחר מאורעות טראומטיים, נשים נוטות יותר להאשים את עצמן, להאמין שהן פעלו לא קשורה ולכן חוו את החוויה הטראומטית", לפי וולקין. כמו כן, היא מוסיפה כי ייתכן ונשים יותר פגיעות לחוות PTSD מאחר ומלכתחילה הן מועדות יותר ללקות בדיכאון וחרדה.
מובילות גם בהפרעות אכילה
הפרעת האכילה הנפוצה ביותר כיום היא הפרעת אכילה כפייתית (binge eating), אשר לפי נתונים רשמיים פוקדת כ- 2.8 מיליון מבוגרים. סיכוייהן של נשים ללקות בה כפולים משל גברים. "אצל גברים זה יכול להיתפס כהתנהגות נורמלית, ומישהו יכול להשוויץ בפני חברו שאכל פיצה שלמה. עבור נשים, זה נתפס כדבר שיש לשמור בסוד, משהו מביש ורגשי", אמרה ד"ר רייצ'ל פורטר, פסיכולוגית קלינית המטפלת בהפרעות אכילה, לאתר prevention האמריקאי.
"בדרך כלל שאנחנו חושבים על הפרעות אכילה מעורבים פה נושאים שונים המזוהים יותר עם נשים כמו עניין של שליטה עצמית ופרפקציוניזם", אומרת פורטר. כמו כן, האופן בו אנו מורגלים לראות נשים בתכניות טלוויזיה, בפרסומות, בשלטי חוצות ובמגזינים, מפעילים לא מעט לחץ עליהן להתאים לסטנטדרים מסויים של כושר ורזון. "הסטנדרטים התרבותיים לנשים קשורים מאוד למשקל, צורה והופעה וזה לחלוטין משפיע על היחס שלהן לאוכל ולגוף שלהן", הוסיפה פורטר.