עצלנות היא דבר מדבק. זו הסיבה

האמרה "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה" מקבלת שוב חיזוק מעולם הפסיכולוגיה. הפעם, חוקרים מצאו שאנשים לא רק מאמצים גישות שנוגעות ליחס שלהם לתכונות שונות כמו קפדנות, קוצר רוח סובלנות ועצלנות – אלא שהם מאמצים את התכונות עצמן. או במילים אחרות, עצלנות של הסובבים אותך, תהפוך גם אותך בסופו של דבר לעצלן.

"קפדנות, קוצר רוח ועצלנות הן תכונות שמנבאות כיצד אנשים יקבלו החלטות הכרוכות בסיכון, עיכוב פעולה ועשיית מאמץ", הסביר ג'אן דאוניזאו, ראש צוות המחקר וחוקר במכון המוח ועמוד השדרה בפריז (ICM). המחקר פורסם בכתב העת PLOS Computational Biology.

עוד בנושא:
אפקט הספה: עצלנות גורמת ליותר מקרי מוות מהשמנה
מאמנת הכושר שפיתחה שיטה לעצלנים
השמינה 25 ק"ג כדי להוכיח ששמנים הם עצלנים

לדברי ג'אן, זהירות היא נגזרת של הימנעות מסיכון. כך למשל בחירת תגמול בטוח ולא פרס שיכול להיות גדול יותר אך לא בטוח להשגה. קוצר הרוח, לעומת זאת, מבטא העדפה לאפשרויות הכרוכות אומנם בעיכוב קטן, אבל מלוות ברצון עז לתגמול עכשיו ולא מאוחר יותר. אנשים עצלים מאמינים כי התגמול הפוטנציאלי לא שווה את המאמץ שלהם. כך על פי החוקרים.

בדרך כלל, שלושת תכונות אישיות אלה נחשבות כמאפיינים "מושרשים", כלומר הן קשות לשינוי. ואולם, דווקא במחקר הנוכחי הראו החוקרים כי אנשים יכולים להתאים את עמדותיהם כלפי סיכון, עיכוב או מאמץ בהתאם לעמדות של הקרובים שלהם.

במחקר השתתפו 56 נבדקים בריאים, ועמדותיהם כלפי סיכון, עיכוב ומאמץ נמדדו. הנבדקים קיבלו שורה של משימות שבהן התבקשו לבחור בין שתי חלופות. לדוגמה, המשתתפים התבקשו לבחור בין תגמול קטן שמגיע תוך שלושה ימים או תגמול גבוה יותר מזה שמגיע תוך שלושה חודשים; או לבחור בין תוצאה של הגרלה מאובטחת (סיכוי של 90 אחוזים לזכות בתמורה קטנה) או תוצאת לוטו מסוכנת, בה יש סיכוי נמוך יותר לתגמול גבוה בהרבה.

לאחר מכן הנבדקים התבקשו לנחש את החלטתו של אדם אחר שהשתתף במחקר. אבל אותו אחר לא היה אדם אמיתי, אלא מודל ממוחשב שתפקידו היה לחזות כיצד אנשים לומדים על גישתם של אנשים אחרים כלפי חוסר סובלנות, עצלנות וקפדנות. לאחר מכן הראו להם החוקרים את הבחירות שנעשו על ידי "אותו מישהו". בשלב האחרון הם נתבקשו לחזור על החלק הראשון של הניסוי – בו הם בחרו בין חלופות.

הממצאים הראו כי לאחר המשימה השנייה בה נתבקשו הנבדקים לשער את החלטתם של משתתפים אחרים, גם דעתם השתנתה. הממצאים הפתיעו את החוקרים, מפני שכאמור תכונות אלה נחשבות למבוססות ושאינן משתנות בעקבות סביבה. בוודאי לא כאשר אדם כבר בוגר.

אז מה היו ההסברים שנתנו החוקרים לתופעה? הסבר אחד נוגע לעבודה שאנשים נוטים לחקות התנהגות של אנשים אחרים, מכיוון שכולנו רוצים להרגיש שייכים. הסבר נוסף קשור לעובדה שרבים מאיתנו חושבים שאחרים יודעים יותר טוב מאיתנו מה הן נורמות ההתנהגות, לכן אנחנו נוטים לחקות אותם.

אגב, החוקרים המחקר ביקשו להבהיר כי תוצאות מחקרם לא בהכרח אומרים להתרחק מאנשים מסוימים. ולמרות זאת הם טוענים כי עדיף לבלות בחברתם של אנשים בעלי שאיפות ואתיקת עבודה שאתם מעריכים, ובמקביל להיות מודעים יותר לתכונות פחות רצויות של הסובבים אותנו.