פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסיבה האמיתית שיש יותר אוטיסטים באזור ת"א והמרכז

      מספר המאובחנים הרשומים כאוטיסטים בישראל שילש את עצמו בתוך עשור ושיעורם גדול יותר באזור המרכז. אשת מקצוע מסבירה כי מדובר במגמה עולמית, אך לא רק: "בעבר לא היו שירותי רווחה לאוטיסטים, ולא הייתה להם סיבה להרשם"

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      14,269 אוטיסטים רשומים במדינת ישראל, נכון לשנת 2016 (אילוסטרציה: shutterstock)

      מספר האוטיסטים המאובחנים בישראל גדל פי שלושה במהלך העשור האחרון – כך עולה מנתונים שפורסמו היום (א') על ידי משרד העבודה והרווחה לרגל יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם. בעוד שבשנת 2007 עמד מספר האנשים הרשומים במשרד הרווחה כאוטיסטים על 3,949, הוא זינק לכדי 14,269 אנשים בשנת 2016.

      עוד עלה מהנתונים כי מספר המאובחנים כאוטיסטים גבוה יותר באזור המרכז (20.6 לעשרת אלפים), לעומת אזורים אחרים בארץ (12.6 לעשרת אלפים איש בצפון, 15.8 לעשרת אלפים איש בירושלים ו- 15.3 לעשרת אלפים באזור הדרום).
      לדברי ד"ר יפעת ברונשטיין, פסיכיאטרית בכירה לילדים ונוער ומנהלת היחידת לגיל הרך במרכז לבריאות הנפש של שירותי בריאות כללית ברמת חן, העלייה במספר המאובחנים הרשומים ברווחה קשורה גם למגמה עולמית של עלייה בהיקף הלוקים באוטיזם, אבל ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על הנתון הזה.

      עוד בנושא:
      הראשונות לזהות: סבתות מבחינות בסימנים ראשונים לאוטיזם לפני ההורים
      האם ניתן לאבחן אוטיזם כבר בגיל שנה?
      מחקר: ילדים שנולדו בניתוח קיסרי נמצאים בסיכון גבוה יותר לאוטיזם

      בניינים בתל אביב. מרץ 2017 (ראובן קסטרו)
      יותר שירותים ומעונות לאוטיסטים, יותר רשומים ברווחה. תל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      "זה ברור לאנשי מקצוע שיש עלייה בשכיחות של אוטיזם כחלק ממגמה עולמית, אבל מלבד זאת יותר אנשים רשומים ברווחה מאחר והרווחה בשנים האחרונות מעניקה שירותים שלא נתנו בעבר, כמו מעון יום שיקומי וחונך לילדים קטנים שמאובחנים או דיור מוגן לבוגרים בני 24 ומעלה, וכדי ליהנות מהשירותים הללו צריך להיות רשומים ברווחה", אמרה ד"ר ברונשטיין בשיחה עם וואלה! בריאות.

      לדבריה, ישנה עלייה גם ביכולת האבחון והוא נעשה בגילאים צעירים יותר מבעבר. מאחר שנפתחו מעונות שיקומיים לבני שנתיים, יותר ילדים יאובחנו כבר בגיל זה. "אם בעבר לא היו את אותם השירותים של הרווחה, לא הייתה סיבה להירשם במשרד", אמרה ד"ר ברונשטיין. היא הוסיפה עוד כי היצע שירותי הרווחה עשוי להסביר גם את הנתון לפיו באזור המרכז רשומים יותר אוטיסטים לעומת יתר המדינה.

      באשר לעלייה העולמית בשיעור האוטיזם, מסבירה ד"ר בורנשטיין כי חוקרים מתקשים לגבש הסבר אחד לתופעה וכי מדובר ככל הנראה בשילוב של סיבות. "ישנה עלייה ביכולת שלנו לאבחן אוטיזם אך גם עלייה אמיתית בשכיחות, ואין הסבר חד-משמעי לגבי העלייה. יש הרבה מחקרים המנסים להבין את העלייה בשכיחות – אם הגורם הוא סביבתי, גנטי, או שזה קשור לשיפור באבחון. כנראה שמדובר בשילוב של כל הדברים הללו".

      מגמה עולמית של עלייה בשיעור האוטיסטים

      אוטיזם הוא שם כולל לקשת של הפרעות נוירולוגיות-התפתחותיות, המתבטאות בקשיי תפקוד בתקשורת ובאינטראקציות חברתיות, ובדפוסי התנהגות החוזרים על עצמם ופוגמים בתפקוד. ההפרעות יכולות להופיע על הרצף שבין קלות לבין חמורות ביותר.

      בעשורים האחרונים מדברים רבות על מגמה עולמית של עלייה בשיעורי הלוקים באוטיזם. לפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), בעוד שבשנת 2000 עמד שיעור הילדים המאובחנים כלוקים באוטיזם כאחד לכל 150, נכון למחקרים משנת 2012 השיעור עומד על 1 לכל 68 ילדים.

      פעוט בוכה בגן (ShutterStock)
      יותר ויותר ילדים מאובחנים כבר לפני גיל שנתיים (אילוסטרציה: shutterstock)

      יש חוקרים הטוענים כי העלייה בשיעורם של הלוקים באוטיזם קשורה לעלייה במודעות לתופעה וחשיבות האבחון המוקדם, בעוד שאחרים טוענים כי לא ניתן לייחס אותה המשמעותית בשיעור האוטיסטים רק להיקף האבחון ויש להתייחס לגורמים סביבתיים.

      במחקר גדול שפרסמו בשנה שעברה חוקרים מדנמרק שעקבו אחר מעל ל- 670 אלף ילדים החל משנת 1980 ועד 2011, נטען כי כ-60 אחוזים מהגידול בשיעור מקרי האוטיזם המאובחנים ניתן לייחס לשינוי ההגדרה המקצועית לאבחון.

      הקריטריונים שונו, הנתונים זינקו

      בדנמרק שונו הקריטריונים לאבחונים פסיכאטריים במדינה בשנת 1994, וההגדרה לאוטיזם הורחבה לכדי ספקטרום של הפרעות. החוקרים מצאו כי מספר גדול יותר משמעותית של ילדים אובחנו כאוטיסטים החל משנת 1995, מיד לאחר שינוי הקריטריונים. עם זאת, אמרו החוקרים כי בעוד 60 אחוז מהעלייה מוסברת בשינויי באבחון, "שינוי הקריטריונים לא מסביר את כלל הגידול".

      ממצאים דומים העלו גם חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת פן סטייט, שייחסו שני שלישים מהעלייה בכמות המאובחנים בארצות הברית באוטיזם בין השנים 2000 ל-2010 בסיווג מחודש של ההפרעה – ילדים שאובחנו בעבר כסובלים מבעיות שכליות אחרות כגון פיגור, אובחנו מחדש כלוקים באוטיזם.

      "במשך זמן מה חוקרים נאבקו לעשות סדר בהפרעות ולשייך אותן לקטגוריות על פי מאפיינים קליניים שניתן להבחין בהם, אבל כשזה מגיע לאוטיזם זה נעשה מסובך מאחר וכל יחיד יכול להראות שילוב שונה של מאפיינים", אמרו החוקרים בהודעה לעיתונות. "כל מטופל הוא שונה ויש להתייחס אליו ככזה", הוסיפו.

      חקלאים מרססים שדה תותים בחומרי הדברה (ShutterStock)
      מחקרים טוענים שגם לגורמים סביבתיים, כמו חשיפה לחומרי הדברה, יש השפעה על העלייה במקרי האוטיזם (אילוסטרציה: shutterstock)

      סיבות נוספות לאוטיזם שהשפעתן עדיין נבחנת כוללות גנטיקה, הסביבה והשפעותיה והשילוב ביניהן.

      לגנים יש חלק חשוב בתופעה וכיום כבר ידוע שמקרה של אוטיזם במשפחה מעלה את הסיכון להולדת ילד אוטיסט. "ילד המאובחן כיום כאוטיסט יכול היה להיות מוגדר כסובל מפיגור מנטלי לפני עשר שנים באותה מערכת חינוך", אמר פול שאטוק, מומחה לאוטיזם מאוניברסיטת דרקסל בסנט לואיס, מיזורי שבארצות הברית, בראיון לאתר WebMD.

      לפי נתונים של ה- CDC, במקרה של תאומים זהים שאחד מהם הוא אוטיסט, ישנו סיכוי של 75 אחוזים שהתאום השני יושפע גם כן. להורים לילד אוטיסט יש סיכוי של 8 אחוזים להוליד ילד נוסף שיאובחן כלוקה באוטיזם, לפי הערכות המרכז האמריקאי.

      גורמים נוספים שעשויים להשפיע על אוטיזם הם גיל האם בזמן ההתעברות (כאשר ככל שגיל ההריון גבוה יותר, הסיכוי להיווצרות מוטציות גנטיות עולה), תזונת האם במהלך ההריון וזיהומים שעשויה הייתה לחוות במהלכה (ותפקוד מערכת החיסון שלה) וכן הלאה.

      חשיפה לכימיקלים וחומרי הדברה

      בהקשר הסביבתי, אוזכרו גורמים כמו חשיפה לכימיקלים שונים כסיבה אפשרית לאוטיזם. בין היתר הוזכרה חשיפה לתלידומיד, מרכיב המשמש בתרופות לטיפול במאילומה נפוצה ודלקות מסוימות כגון צרעת במדינות מתפתחות, כמו גם חומצה ולפרואית - תרכובת כימית המשמשת לטיפול באפילפסיה וכמייצבת מצבי רוח במקרים של הפרעה דו-קוטבית. מחקרים אחרים הציעו קשר בין חשיפה לחומרים כגון ביפנילים עתירי כלור (PCBs), ששימשו בעבר במכשירי חשמל ותאורת פלורסנט, ובין סיכון מוגבר לאוטיזם.

      גם חומרי הדברה עלו בבורסת הגורמים האפשריים לאוטיזם. במחקר שפורסם בכתב העת Environmental Health Perspectives, חוקרים השוו בין 465 ילדים שאובחנו כלוקים באוטיזם ל- 7,000 ילדים שלא אובחנו כאוטיסטים, ובדקו האם האמהות של כלל הילדים חיו בסביבת אזורים חקלאיים המשתמשים בחומרי הדברה. החוקרים הצליחו לזהות קשר בין המרחק בין מקום מגוריהן של האמהות ובין אזורים חקלאיים, שרוססו בחומרי הדברה, וכמות השימוש בהם ובין הסיכון ללקות באוטיזם.