מחקר בינלאומי שבחן למעלה מחמישה מיליון לידות מצא קשר בין ניתוחים קיסריים ועליה בסיכון לאוטיזם. מדובר בנתונים מפחידים למדי עבור המון אמהות שילדו או עתידות ללדת בניתוח קיסרי, אך החוקרים מבקשים להרגיע: "הרוב המכריע של הילודים בניתוח קיסרי יהיו בריאים".
עוד בנושא:
ארגון הבריאות העולמי: ניתוח קיסרי - רק כשאין ברירה
אגן צר, ראש גדול: כך ניתוחים קיסריים משנים את האבולוציה
מחקר ישראלי מצא קשר בין נגיפים בהיריון לבין אוטיזם וסכיזופרניה
המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת International Journal of Epidemiology, בחן לידות ברחבי העולם, ונטל בו חלק גם המרכז הרפואי על שם שיבא בתל השומר. הוא נערך במשך שני עשורים בחמש מדינות שונות, כאשר מתוך הלידות שנבחנו, 670 אלף לידות הסתיימו בניתוח קיסרי. במהלך המחקר נולדו 31 אלף ילדים אוטיסטים.
על פי מסקנות המחקר, הסיכון ללדת ילד עם אוטיזם עולה בשיעור של כ-26 אחוזים בניתוחים קיסרים ביחס ללידות רגילות. כאשר מדובר רק על לידות שנערכו בזמן (בין השבוע ה- 39 ל-41 להריון) הפער עולה ל-34 אחוזים.
ד"ר רז גרוס, מומחה לפסיכיאטריה ואפידמולוגיה במרכז הרפואי ע"ש שיבא ובפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שלקח חלק במחקר, מבקש קודם כל להרגיע אמהות לעתיד: המחקר התצפיתי אמנם מוצא קשר, אך יש לעמוד עוד על טיבו, ויכול להיות שגורמים אחרים מתערבים ומסבירים את הקשר הזה.
"זהו המחקר הגדול ביותר מסוגו, ומצאנו את אותה המגמה בקרב כל שבועות ההריון", אמר ד"ר גרוס בשיחה עם וואלה! בריאות. "צריך להיות זהירים, במחקרים תצפיתיים יכולים להיות גורמים נוספים שלא מדדנו מספיק טוב, או שיש הסבר אחר שמסביר את הנתונים. כמו כן יש לקחת בחשבון כי המחקר מסתכל על ממוצע בקרב אוכלוסיות גדולות מאוד, וכי הרוב המכריע של הילודים בניתוח קיסרי יהיו בריאים", הוסיף.
אז מה בעצם אומרים ממצאי המחקר ומה עושים לגבי זה?
"אנחנו יודעים שבניתוח קיסרי יש גם סיכונים, ואם נדע לאפיין אותם אז נוכל להמליץ לנשים בסיכון מוגבר, למשל עם היסטוריה של אוטיזם במשפחה, להימנע ככל הניתן מניתוח קיסרי", מסביר ד"ר גרוס. משמעות נוספת לטווח הארוך היא הבנה של תהליכים ביולוגיים הקשורים באוטיזם. "המחקר בהחלט יכול לקרב אותנו להבנה טובה יותר של מנגנונים ביולוגיים באוטיזם, אם אכן יש קשר לפרוצדורה עצמה".
האם החיידקים של האמא שומרים על הילד?
אחד ההסברים בנוגע לטיב הקשר בין ניתוחים קיסריים ואוטיזם קשור למיקרוביום, הרכב החיידקים הנמצא בגוף ומשפיע, ככל הנראה, על מגוון אספקטים בבריאותנו ובחיינו. "יש פלורה טבעית וחיידקים בגוף שלנו, שיותר ויותר מכירים בחשיבות שלה. כנראה שהגנטיקה של החיידקים משפיעה על המוח בתקופה קריטית של החיים סביב הלידה ותקופת החיים הראשונה. יש יותר ויותר מחקרים שמעידים שיכול להיות קשר בין שיבוש או חוסר איזון במיקרוביום אצל הילד לבין סיכון לאוטיזם", הסביר.
אז איך זה בעצם קורה? לפי הסברה, הכל קשור לתעלת הלידה. "בלידה רגילה, העובר יוצא דרך תעלת הלידה ובולע ומקבל את כל החיידקים האמהיים שנמצאים שם, שדומים מאוד לחיידקי המעי. בניתוח קיסרי, לעומת זאת, מדובר בלידה סטרילית בחדר ניתוח, ללא חשיפה לחיידקים ויכול להיות שחוסר האיזון של המיקרוביום המוקדם הראשוני משפיע על המוח של התינוק, וכך הסיכון לאוטיזם מוגבר".
הסבר נוסף שנשקל היה כי מצב מצוקה של האם או העובר עשויים להשפיע על הסיכון לאוטיזם. ואולם, החוקרים בחנו לידות בהן הניתוחים הקיסריים נעשו מבחירה או לא מבחירה מכורך מצב בריאותי ולא נמצא הבדל באשר לסיכון לאוטיזם, ולפיכך אפשרות זה נשללה.
ניתוח קיסרי הוא מהנפוצים בעולם, ולפי הערכות גורמים במשרד הבריאות עומד שיעור הניתוחים הקיסריים על 20 אחוז מסך הלידות השנתי (בין 30 ל-40 אלף מתוך 180 אלף לידות).
ארגון הבריאות העולמי קבע בשנה שעברה כי שיעור הניתוחים הקיסריים גבוה מדי, והמליץ לבצעם רק כאשר יש בכך צורך רפואי ולא בשל העדפה של היולדת, שכן הם עשויים להוביל לסיכונים ולסכן את חיי האם והתינוק.