מי מאיתנו שאינו ילד יחיד בוודאי זוכר לפחות סיטואציה אחת מילדותו, אם לא עשרות רבות, שבה אמו, המבקשת לקרוא בשמו עוברת דרך שניים-שלושה שמות אחרים (שגויים) בדרך כלל של ילדיה האחרים, לפני שהיא נעצרת לבסוף על השם הנכון. "טלי-רעו-דניאלההההה..." נשמע מוכר? כילדים התגובה שלנו לסיטואציה הזאת היתה בדרך כלל גיחוך. כמה מפוזרת יכולה להיות אמא שלא מצליחה לקלוע נכון לשם שהיא בעצמה בחרה לנו? אבל מחקר מקיף ועדכני מגלה סוף סוף מה הסיבה האמיתית לבלבול הנפוץ הזה: אהבה.
כן. אמהות מתבלבלות בשמות הילדים שלהן משום שהן אוהבות אותם. ויש לזה קבלות מדעיות. סקירה מדעית שהתפרסמה בכתב העת Memory and Cognition בשנת 2016 סקרה יותר מחמישה מחקרים שבהם השתתפו במצטבר יותר מ-1,700 בני אדם. מניתוח הנתונים עולה שברוב המקרים, מי שטעה בשמם של המשתתפים היו האמהות שלהם. אם כי, בלבול שמות הוא משהו שקרה כמעט עם כל בן משפחה.
עוד בנושא:
לא רק סכנות: היתרון המפתיע של אמהות מאוחרת
השם שבחרתם לילד שלכם עשוי להשפיע על העתיד שלו
תופעה: הורים קוראים לילדיהם על שם פילטרים באינסטגרם
מי שהיו בעצמם אלו שהתבלבלו בשמות דיווחו במחקרים הללו שלעתים הסיבה לבלבול היתה שמות דומים. אולם, זו לא היתה הסיבה הנפוצה ביותר לבלבול. יכול להיות שכשאמא שלכם קראה לכם בטעות בשם של אחיכם, אחותכם או של דודה שלכם נחרדתם שאולי מדובר בסימנים מוקדמים לדמנציה, אבל מסקירת המחקרים עולה שכשמישהו שמכיר אתכם (כלומר, לא זר או מישהו שפגשתם זה עתה) טועה בשם שלכם, זו עדות למערכת היחסים והקרבה ביניכם.
"טעות בשמו של אדם מוכר וקרוב הוא תוצאה של מערכת היחסים בין מי שטעה בשם, מי שהתכוונו לקרוא לו ומי שבשמו קראו", קובעים המחקרים. כלומר, ככל שאתם קרובים יותר למישהו כך ישנו סיכוי גדול יותר שתתבלבלו בשמו מתישהו. הסיבה נובעת מהאופן שבו המוח שלנו פועל: המוח ממיין מידע לקבוצות דומות במעין שיטת תיוק מנטלית ייחודית שמכונה 'רשתות סמנטיות'. הרשת הסמנטית מקבצת את המידע יחד ומאחסנת אותו בזיכרון באופן שיאפשר לנו לשלוף אותו במועד מאוחר יותר.
אז הנה מילה של נחמה לאמהות פזורות הדעת: בפעם הבאה שאתן מתכוונות לקרוא לילד או לילדה שלכן וכל מה שיוצא לכן מהפה זה שרשרת של חצאי שמות שגויים, דעו שזה פשוט משום שאתן אוהבות את הילדים שלכן כל כך. המוח שלכן פשוט תייק את שמות הילדים שלכן בתיקיית ה"אנשים שאני הכי אוהבת בעולם". וכשאתן מנסות להזכר בשם של מישהו אחד כזה, יש סיכוי לא קטן שפשוט תעברו בדרך על כל השמות של האנשים האחרים שצרובים אצלכן עמוק בלב (ובמוח).
ועוד הערת שוליים קטנה: באותה תיקיית שמות יכולים להיות מאוחסנים גם שמותיהן של חיות המחמד האהובות שלכן. אז אתן יכולות לשחרר את רגשות האשמה מהפעם ההיא שקראתן לילד בשם של הכלב. לאהבה שלכן אין גבול, וגם למוח לא.