מה עושים כשהילד לא רוצה להתחפש? מדריכת הורים מסבירה

פורים הוא חג שמעורבים בו הרבה רגשות - יש כאלה ששונאים אותו ויש שמתים עליו. יש ילדים שמחכים להתחפש כל השנה, בטח אחרי החגים האחרונים שלא ממש נחגגו, ויש כאלה שנלחצים רק מהמחשבה על תחפושת. יש אימהות שמתחילות לתפור לילדיהן תחפושות מושקעות חודשים לפני החג, ויש כאלה שקונות בדקה האחרונה את מה שנשאר על המדף בחנות.

אני אישית לא מחובבי חג פורים ומעולם לא הייתי. אני זוכרת את עצמי כילדה מתכווצת מהמחשבה שצריך להתחפש, אירועי פורים המוניים מעולם לא עשו לי את זה וכל ניסיון להיכנס למצב רוח טוב אינסטנט עשה אותי מיד זועפת ומתלוננת. אם גם הילדים שלכם כאלה, כדאי שתבינו מאיפה זה בא, ואיך לעזור להם. הנה מדריך מיוחד לפורים - מהתחפושות ועד משלוח המנות.

ילדים צעירים אוהבים להתחפש, והם לא זקוקים לחג פורים בשביל זה, הם בעצם מתחפשים כל השנה. זה אחד ממשחקי התפקידים האהובים ביותר עליהם, ויעידו הגננות שארגזי התחפושות בגן הם האזור הכי עמוס בילדים. כשילדים מתחפשים הם מאפשרים לעצמם לבדוק מה הם רוצים להיות, איך זה מרגיש להיות ספיידרמן או שוטרת. הילד נמשך לדמות מסוימת, מתרשם ממנה, בוחן אותה ורוצה להיות כמוה.

לעיתים קרובות ילדים רוצים להתחפש לדמויות הקרובות אליהן ומהוות מודל חיקוי: ללבוש מכנסיים גדולים, להדביק זקן ולהיות אבא, או ללבוש שמלה, לענוד שרשרת ועגילים, להתאפר ולנעול נעלי עקב כמו אמא. לעיתים הם רוצים להתחפש דווקא לדמויות שהם לא יכולים להיות במציאות, כמו נסיכה, פיה, גיבור על וכדומה.

דרך ההתחפשות הילד מפתח הזדהות עם הדמות שאליה הוא מתחפש, כך שהמשחק בלהיות הדמות ההיא מעצב את זהותו ומגבש את דימויו העצמי. לדוגמה, ילד שמרגיש פחות שווה ואפילו דחוי בקרב בני גילו, יכול להתחפש לגיבור על כמו סופרמן, ובכך לענות על הצורך הבלתי מודע שלו לחוש חזק. לפעמים ילדים יבחרו להתחפש דווקא לדמויות או לנושאים שמפחידים אותם. ילד שמפחד משוטרים יכול לבקש להתחפש לשוטר, וילד שפוחד מהמוות יכול להתחפש לשלד. דרך לבישת הזהות המפחידה הילד יכול לעבד את חווית הפחד שלו ולהתגבר עליה, תוך שהוא נהנה מהתחושה שהוא מנצח את עצמו ולעיתים נהנה להפחיד ילדים אחרים.

אף שילדים מאוד אוהבים להתחפש באופן כללי, דווקא בפורים עצמו, חג התחפושות, המון ילדים מסרבים להתחפש, ויש לזה סיבה מאוד הגיונית. המאפיין המרכזי של חג פורים הוא שינוי העולם המוכר לילדים. הגנים ובתי הספר מקושטים באופן מיוחד ומלאים בגירויים שונים, מבוגרים וילדים נראים אחרת לגמרי מאיך שהם נראים בדרך כלל, ובכל מקום יש רעש, הבהוב ומוזיקה קולנית. יש ילדים הזקוקים מאוד לתחושת הביטחון והקביעות שהשגרה מספקת להם. ילדים אלו יחושו בפורים פחות יציבות וביטחון ועלולים לחוות את החג ואת נושא ההתחפשות כקשה ומאיים.

בנוסף, ילדים שטרם רכשו את היכולת להבחין בין דמיון ומציאות בצורה יציבה, עלולים לפחד שמא כשהם מתחפשים הם עצמם נעלמים והולכים לאיבוד. ככל שיכולת ההבחנה בין דמיון ומציאות נמוכה יותר, הילד חווה את חוויית ההתחפשות כזרה ל"אני" הרגיל שלו, ולכן כמפחידה ומאיימת. ויש גם ילדים שפשוט לא נהנים להתחפש. לא כולם מרגישים בנוח עם התלבושות, האיפור, המסכות ושאר האביזרים, בעיקר אם יש קושי בוויסות חושי, מאחר והם חווים אותם כלא נעימים ואף מטרידים מאוד במגעם עם העור.

1. הכינו ארגז תחפושות בביתכם ואפשרו לילד להתחפש בבית במהלך השנה.

2. תנו לילד לבחור את התחפושת שלו, גם אם הוא בוחר בישנה ובלויה. יתכן שדווקא היא נוחה לו יותר על הגוף ושאותה הוא מכיר ואוהב.

3. אם לילד קשה לבחור או שהוא מפחד, נסו לחשוב על דמויות שהילד מתחבר אליהם והציעו לו תחפושת ידידותית כגון אפרוח או כלבלב.

4. מאוד חשוב שהתחפושות יהיו נוחות ולא מסורבלות. הורים רבים מכינים תחפושות מושקעות מאוד אבל לא נוחות לחלוטין לילד מעבר לעשר דקות הראשונות. תחפושות כגון תיבת דואר מעץ שמולבשת על הילד וגורמת לו ללכת רק על הצד הן לא רעיון טוב, וכמותן גם תחפושות עם איפור רב ובדים לא נוחים ולא נעימים.

5. אם יש סירוב עיקש מצד הילד, אתם יכולים להציע לו ללבוש פריט אחד או שניים, למשל רק כתר ושרביט, או כנפיים.

6. ואם ילדכם אינו מעוניין להתחפש בשום אופן כדאי להקשיב לו ולכבד את רצונו למרות האכזבה שאתם בוודאי חשים. רצוי לא להפעיל עליו לחץ להתחפש. התחפשות אמורה להיות מהנה ואין שום חובה להתחפש. הוא לא עושה לכם דווקא וזה יעבור לו מן הסתם עם השנים.

אני שומעת מהורים רבים שלקחו את ילדיהם לצפות בעדלאידע וחשבו שישמחו ויתרגשו, ובמקום זאת הילדים נכנסו ללחץ, התחילו לצעוק ולבכות ודרשו ללכת משם.

ילדים צעירים רבים פוחדים מליצנים ומבובות גדולות, שני מאפיינים שנמצאים בכמות גדולה בחגיגות פורים השונות. למעשה לפחד מליצנים יש אפילו שם מיוחד- קולרופוביה - והוא יכול בהחלט להימשך עד לבגרות. האיפור המוגזם המכסה את פניו של הליצן גורם לחשש מפני הדמות המסתתרת מאחוריו, המאפיינים המוגזמים של הליצן שכוללים אף אדום ורעמת שיער צבעוני, והחיוך הקפוא על פניו ללא תנועה, נוטים להפחיד מאוד את הילדים. תוסיפו לזה את הרעש, ההמולה, כמות האנשים שמקיפה מסביב ותבינו, שעבור ילדים רבים עדליידע היא מאורע מאיים ומפחיד.

בבתי הספר וגם בחלק מהגנים מקובל לבקש מהילדים להביא משלוחי מנות זה לזה, אך למרבה הצער בהרבה מקרים כבר לא מדובר במשלוח צנוע וחביב, אלא במשלוחים גרנדיוזיים ותחרותיים. נדמה שכל הורה מתחרה בהורה האחר בגודל המשלוח, תוכנו העשיר, המתנות שמצרפים אליו וכמות הממתקים הבלתי נגמרת שמכניסים בתוכו. ילד שיד משפחתו אינה משגת להכין משלוח מנות כזה, עלול להרגיש נחות ופחות ערך לעומת חבריו. ילדים מתאכזבים ומתוסכלים גם כשהם מקבלים משלוח מנות פחות מוצלח או מושקע ממשלוח המנות שלהם.

בגיל הרך נכון יותר שכל ילד ישאיר לעצמו את משלוח המנות שהוא הביא מהבית ושהוא קישט והכין, מפני שקשה להם להתמודד מול התסכול, וגם מפני שהם מפתחים רכושנות למשלוח המנות שהוא "שלהם מהבית".

בגילאי בית ספר רבים ממוסדות החינוך מוותרים על טקס החלפת משלוחי המנות או שמבקשים מהתלמידים להביא משלוח מנות אחיד שכולל פריטים מרשימה קבועה. הכוונה היא למנוע אכזבות ותסכולים, אולם בפועל מעטים ההורים שאכן נצמדים לרשימה. פתרונות חלופיים כדי למנוע תסכולים ואכזבות של הילדים הם: כל ילד אוכל את משלוח המנות שלו, או לשלוח את הילד עם חבילת ממתקים נוספת בתיק, כדי שלא יתאכזב מול משלוח מנות נטול ממתקים לטעמו.

כל אלו מיותרים בעיני. ילדים בגיל בית ספר יכולים להתמודד עם תסכול הכרוך בקבלת משלוח מנות פחות מושקע משלהם. התמודדות עם מידה מסוימת של תסכול היא מיומנות חשובה, שאל לנו לשמור את ילדינו מרכישתה, ותפקידנו הוא ללוות אותם בחשיפה אליה ולהקנות להם כלים להתמודדות נכונה איתה. חשוב לשוחח עם הילדים לפני ולהסביר להם כי הנתינה שלנו לאחר היא נתינה לא מותנית, היא באה ממקום כנה של רצון לשמח והיא לא לשם קבלה בחזרה. כל אחד נותן בהתאם ליכולותיו ומה שאנו נותנים אינו אמור להיות מושפע ממה שאנו מקבלים. עלינו תמיד לכבד את ההשקעה ואת הכוונה של האחר להעניק לנו מעצמו.

לסיכום, פורים יכול להיות חג מורכב מאוד, אבל אם תגיעו אליו מוכנים ומודעים, סיכוי גדול שתצאו ממנו עם חיוך. עד אז - הנה כמה תמונות שיגרמו לכם לחייך כבר עכשיו.