פחד מוות: הכירו כמה מהווירוסים הכי קטלניים בעולם

בווידיאו: צ'ארלי שין משתף שנדבק בנגיף ה-HIV

משחר ההיסטוריה, האנושות נאלצה להתמודד עם נגיפים קטלניים. בעבר היו אלה אבעבועות שחורות, קדחת הנילוס ועוד, ובשנים האחרונות חזינו בהתפרצות מגפות האבולה באפריקה והזיקה שמקורה בדרום ומרכז אמריקה. אומנם יש מחלות נגיפיות שקיימים להן חיסונים ותרופות, אך קיימים לא מעט נגיפים קטלניים שעשויים לגרום לנזק בריאותי ואף למוות.

הנה רשימה של מספר נגיפים שכאלה, המבוססת בין היתר על הנגיפים הקטלניים ביותר, כלומר הסיכוי שאדם ימות כתוצאה מזיהום הנגיף, מספר האנשים שמתו כתוצאה מהנגיפים והאם הם מהווים איום קונקרטי למגפה עולמית.

עוד בנושא:
זיקה בישראל: האם הנגיף צריך להדאיג אתכם?
דו"ח: עד 2050 – חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה יהיו קטלניים יותר מסרטן
מפצחים את האטום: ממה בנוי גוף האדם?

הנגיף, שזוהה לראשונה בידי מדענים גרמנים בעיר מרבורג בשנת 1967, מחולל קדחת דימומית (המתבטאת בחום גבוה ודימומים קשים מאיברי הגוף והרקמות הפנימיות, העור, האוזניים, האף והפה) בגוף האדם. המדענים הגרמנים נחשפו לנגיף דרך קופי מעבדה מאוגנדה, והוא מזכיר בהשפעתו את נגיף האבולה. זיהום של נגיף זה יכול להוביל לקריסת מערכות ולמוות.

למעלה מ-80 אחוזים מהאנשים שנדבקו בנגיף בעת התפרצותו בקונגו בין השנים 1998 ו-2000 ובהתפרצות נוספת שלו באנגולה בשנת 2005, מתו כתוצאה מהזיהום הנגיפי. בשנת 2007 דיווח המגזין New Scientist שחוקרים מצאו את הנגיף בעטלפי פירות במערה בגבון, וכי הם מאמינים כי העטלף הוא הנשא המקורי של הנגיף. החוקרים אף הצליחו לבודד מספר נוגדנים בקרב עטלפי פירות בריאים. נכון לעת עתה אין חיסונים או תרופות לנגיף.

מקורה של האבולה, אליה התוודענו כשפרצה מגיפה במערב אפריקה בשנת 2014, בנגיף הדומה בבסיסו לנגיף המרבורג. גם במקרה הזה הוא גורם לקדחת דימומית באיברי הגוף, תוך תקיפה אינטנסיבית של מערכת החיסון של הגוף, כמו גם לכשל מערכתי שעלול להוביל למוות.

הנגיף התגלה לראשונה בשנת 1976 בקונגו, ליד נהר האבולה, שאת שמו הוא נושא. מקורו אף הוא, ככל הנראה, מעטלפי פירות, שהעבירו את הנגיף לבני אדם. שיעור התמותה מהנגיף משתנה בהתאם לזן הנגיף, ונע בין 50 ל-90 אחוזים.

בעוד שיש זנים של הנגיף שלא יגרמו לאנשים לחלות, כמו למשל זן הרסטון, זן של הנגיף המכונה בונדיבוגיו שהתפרץ בסודאן הוביל לשיעור תמותה של 71 אחוזים, לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי. הארגון כינה את המגיפה האחרונה שפגעה באפריקה "המסוכנת והמורכבת ביותר" מאחר והצליחה להתפשט בדרכים חדשות ולמקומות שונים אליהם לא הגיעה בעבר. נכון לעת עתה אין חיסונים מורשים נגד הנגיף, אך חוקרים עוסקים בפיתוחם של תרופות וטיפולים אימונולוגיים כנגדו.

בעוד שחיסונים נגד כלבת הפכו שגרתיים בעולם המערבי החל משנות ה-20 של המאה הקודמת, וירוס הכלבת נחשב עדיין מטרד לא קטן עבור רבים החיים בהודו ובחלקים מסוימים של אפריקה.

הנגיף תוקף את מערכת העצבים של היונקים וזורע הרס. אם אדם או חיה נדבקו בנגיף וחלו בכלבת, הסיכויים לשרוד את המחלה קרובים לאפס אם לא יקבלו טיפול מיידי הכולל חיסון שלאחר נשיכה. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ-15 מיליון בני אדם מקבלים את החיסון שלאחר הנשיכה מדי שנה.

נגיפי הכלבת יכולים לתקוף מגוון רחב של מינים ולא רק כלבים, כפי שנרמז משמה, אלא גם תנים, זאבים, שועלים, חולדות, דביבונים ועטלפים. הנגיף מועבר לרוב מנשיכה של בעל חיים נגוע, ומאזור הנשיכה בגוף הנדבק עושה את דרכו אל המוח ואל תאי העצב המצויים בו.

כ- 36 מיליון בני אדם מתו כתוצאה מנגיף ה-HIV מאז שזוהה לראשונה בידי הקהילה המדעית בשנות השמונים המוקדמות של המאה הקודמת, כשהמקור שלו הוא שימפנזות ממרכז אפריקה. הנגיף עובר דרך נוזלי גוף והוא תוקף את מערכת החיסון, ובאופן פרטני את תאי ה-T של מערכת החיסון. עם הזמן הנגיף יכול להרוס תאים רבים ולמנוע מהגוף להילחם בזיהומים ומחלות.

על אף שטיפולים תרופתיים אנטי-ויראליים מאפשרים לאנשים לחיות שנים רבות עם הנגיף במדינות המערב, הנגיף לא נעלם מהגוף ויכול להתפתח בשלב המאוחר לאיידס, תופעת כשל חיסוני, שמשאירה את הגוף פגיע לשלל מחלות וזיהומים. הנגיף זורע הרס במדינות עניות באפריקה ,למשל, ולפי נתוני ארגון הבריאות העולמי 1 מכל 20 מבוגרים באזור הדרומי לסהרה אובחן כנשא נגיף ה-HIV.

הנגיף Variola Major אחראי למחלת האבעבועות השחורות, ולפי מספר אומדנים קטל את המספר הרב ביותר של בני אדם במהלך ההיסטוריה – במשך אלפי שנים הרגה המחלה אחד מכל שלושה בני אדם שנדבקו בנגיף (והותירה בשורדים צלקות ואף עיוורון לעתים).

הנגיף מועבר בין בני אדם באמצעות רסס, טיפות קטנות הנפלטות ממערכת הנשימה. לאחר חשיפת דרכי הנשימה לנגיף, הוא דוגר בגוף במשך שבועיים ומשכפל את עצמו בתאי החולה, תוך שימוש בחלבונים של תאי גוף האדם. המחלה מתבטאת בחום גבוה, חולשה כללית, כאבי ראש ופריחה ולשלפוחיות שעשויות להתפתח בווסט ובקנה הנשימה. למחלה כמו כן היה ריח מובחן שניתן היה לזהות אותו. המוות מהמחלה יכל להרחש עד חמישה ימים כתוצאה מדימומים בדרכי הנשימה או מערכת העיכול, התקפי לב או אלח דם.

למחלה, שכונתה במהלך ההיסטוריה האנושית "האש הגדולה" ו"מלאך המוות", פותח חיסון יעיל החל מהמאה ה-17, ובכך הפכה למחלה הראשונה לה פותח והופץ חיסון המוני, ובשנת 1980 הוכרז כי המחלה מוגרה. מאז מיגור המחלה עלה החשש שייעשה שימוש בנגיף כחלק מלוחמה ביולגית, וישנן מדינות המחזיקות בחיסונים נגד המחלה כדי להתגונן ממתקפה אפשרית שכזו.

נגיף השפעת שמשפיע בעיקר על האף, הגרון, ברונכיט ואף הריאות גורם למחלה הנמשכת בקרב רוב בני האדם מספר ימים, מלווה בחום גבוה, כאבי שרירים וראש, שיעול וכאב גרון. בעוד שמרבית בני האדם הבריאים בימינו יתאוששו מהנגיף, שעובר בין בני אדם דרך רסס טיפות במהלך שיעול או עיטוש, הנגיף מאיים על שלומם של תינוקות, זקנים ואנשים עם מצבים רפואיים רציניים אחרים, שעשויים להוביל לסיבוכים כגון דלקת ריאות ומוות.

מדי שנה מתים ברחבי העולם כ-500 אלף בני אדם כתוצאה מהנגיף, לדברי ארגון הבריאות העולמי. לעתים יצוץ נגיף שפעת חדש שיחולל התפרצות מגיפתית של המחלה ועשוי להוביל לשיעורי תמותה גבוהים יותר. כ-40 אחוז מאוכלוסיית העולם ,למשל, חלתה בשפעת הספרדית של שנת 1918, שהרגה לפי הערכות כ-50 מיליון בני אדם.

נגיף הדנגי הופיע לראשונה בשנות החמישים של המאה העשרים בפיליפינים ובתאילנד, ומאז הוא התפשט בעיקר באזורים הטרופיים והסאב-טרופיים ברחבי העולם, בהם מתגוררים עד ל- 40 אחוז מאוכלוסיית העולם.

הנגיף מועבבר באמצעות יתושים ומחולל קדחת דנגי, המתבטאת בחום, כאבים ופריחה, ובמקרים קשים לאיבוד נוזלים ודימום. המחלה עשויה להסתבך לקדחת דנגי דימומית.

מומחים מזהירים כי המחלה תמשיך להתפשט בעוד העולם מתחמם. לפי ארגון הבריאות העולמי, בין 50 ל-100 מיליון בני אדם חולים בדנגי מדי שנה. אין חיסון מורשה למחלה אך ישנם מספר חיסונים הנמצאים תחת פיתוח.