אתמול (שני) דווח על תושב המועצה האזורית אשכול שנדבק בנגיף הזיקה במהלך שהותו בחו"ל ונמצא בשלבי החלמה מתקדמים. בתחילת השנה פעוטה בת שנתיים התגלתה גם היא כנשאית של הנגיף. מדובר אומנם במקרים בודדים, שנמצאים תחת שליטה, אבל האם יש לנו מה לדאוג גם פה בישראל?
"הזיקה הוא נגיף שבעצם שייך למשפחה שנקראת הפלאווי-וירוסים, אותה משפחה אליה משתייכים הנגיפים של קדחת הנילוס המערבי וקדחת הדנגי. זאת משפחה של נגיפים שמועברים בעיקר דרך יתושים", מסבירה ד"ר יעל פארן, מנהלת המרפאה למחלות מטיילים ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים איכילוב. הנגיף נישא בעיקר על ידי יתוש האדס המצרי, אך גם בידי יתוש הנמר האסייתי.
לדבריה, אם נשים רגע בצד נשים בהיריון, הנגיף לא עושה יותר מדי. "המחלה עצמה היא יחסית קלה ברוב המקרים תחול פריחה מפושטת, אולי גם חום גבוה, דלקת עיניים וכאבי מפרקים ושרירים, והיא חולפת מעצמה ולא מצריכה טיפול". כמו כן, מתוך כלל האנשים שישאו את נגיף הזיקה, 80 אחוזים לא יפתחו את הסימפטומים הנ"ל.
למרות זאת, לאחרונה חוקרים גילו מהתפרצויות הראשונות של הנגיף, שהוא מעלה את הסיכון לסבול מתופעות נוירולוגיות כמו תסמונת גיליאן ברה הנדירה, העשויה להוביל בסופו של דבר לשיתוק.
זה למעלה משנה שנגיף הזיקה והסיבוכים הקשורים אליו תופסים את הכותרות בעולם, לאחר גל הידבקויות שהחל בברזיל, התפשט במדינות דרום אמריקה וטיפס מעלה, אל מרכז אמריקה, האיים הקאריביים ולבסוף הגיע לפלורידה שבארצות הברית, ובסופו של דבר השפיע על לפחות 55 מדינות. לאחרונה הגיעו דיווחים על מאות מקרי הידבקות נוספים במדינות דרום-מזרח אסיה.
הגל האחרון של הידבקות הזיקה החל בשנה שעברה בברזיל, המדינה שסבלה הכי הרבה מהנגיף. מספר החולים בזיקה נמצא במגמת עלייה מתמדת במדינה, ונרשמו בה, למשל, 91,387 מקרים של הידבקות בנגיף בתקופה של חודשיים.
הנגיף מועבר בשתי דרכים דרך יתושים, כאמור, הנושאים אותו בבלוטות הרוק ומפרישים אותו לדם בגוף האדם בזמן העקיצה, ובאמצעות יחסי מין, כאשר לרוב הגבר יעביר את הנגיף לאישה. הנגיף יכול לעבור מהדם ליתר נוזלי הגוף, כמו השתן ונוזל הזרע.
ארגון הבריאות העולמי מעדכן נהלי וממשלות העולם מוציאות חדשות לבקרים אזהרות מסע למדינות הנגועות בנגיף הזיקה, בעוד מדענים עובדים בשצף קצף על פיתוח חיסון, שלא צפוי להיות זמין בשנים הקרובות לפחות.
למרות שההיכרות שלנו עם הנגיף היא בעקבות גל ההדבקה הנוכחי, הוא מוכר לחוקרים כבר מאז אמצע המאה שעברה. "הנגיף נמצא לראשונה בשנות החמישים של המאה ה-20 באוגנדה באפריקה, ומספר שנים לאחר מכן הוא נמצא במקרים בודדים גם במזרח הרחוק", מספרת ד"ר פארן. כמו כן, התפרצויות קטנות יותר דווחו עוד לפני הגל הנוכחי בשנת 2007 במיקרונזיה ובין השנים 2013 ו-2014 באיים הפאסיפיים.
מסוכן בעיקר לנשים בהיריון
את עיקר תשומת הלב בנוגע לנגיף הזיקה תופסות נשים בהיריון, שעשויות ללדת תינוקות עם מומים הבאים לידי ביטוי בגודל קטן באופן חריג של הגולגולת, תופעה המכונה מיקרוצפליה.
"לאור ריבוי המקרים בברזיל, רופאה שם שטיפלה בהרבה ילדים שסבלו מזה עשתה את הקישור בין זה לבין התפרצות הנגיף באזור", מסבירה ד"ר פארן, ומוסיפה כי בנוסף לגודל הגולוגולת הקטן, עוברים עשויים לסבול מפגיעות נוספות במערכת העצבים המרכזית ובעיניים.
לאחר שמספר גדל והולך של חוקרים ביססו קשר בין מקרי הידבקות בזיקה בקרב נשים בהיריון ולידת עוברים הסובלים ממיקרוצפליה, התגבש על כך קונצנזוס בקהילה המדעית, ובעקבותיו הכריז רשמית מוקדם יותר השנה המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) על הקשר בין המחלה והמום בתינוקות.
"זוהי אחת ממעט המחלות בנוסף לעגבת, למשל, שיכולות לגרום למומים בעובר על ידי הדבקת נשים בזמן ההיריון", מסבירה ד"ר פארן. מחקרים אחרונים מברזיל טוענים כי הסיכון להולדת תינוקות עם מיקרוצפליה ומומים אחרים גדולה יותר אם האישה נדבקה בנגיף במהלך השליש הראשון להיריון.
בברזיל, המדינה שכאמור סבלה הכי מנחת זרועו של הנגיף, הנתונים הרשמיים מראים כי מספר התינוקות הסובלים ממיקרוצפליה עמד, נכון לתחילת החודש שעבר, על 1,835, כאשר 3,257 תינוקות נוספים נחשדים כבעלי פגיעות ומומים במוח.
מה עושים כנגד הנגיף?
נכון לעכשיו אין טיפול למחלה, או חיסון לנגיף. ארגון הבריאות העולמי (WHO) הודיע בפברואר האחרון שייקחו לפחות 18 חודשים עד שיתחילו ניסויים קליניים בקנה מידה גדול של חיסונים אפשריים, וכי לא צפוי להיות חיסון זמין בשנתיים-שלוש הקרובות.
מדינות העולם מנסות להילחם בנגיף על ידי הדברת שטחים נרחבים בהם מצויים היתושים (דבר שגרם, בתורו, למותן של מיליוני דבורים) והוצאת אזהרות מסע, בעיקר לנשים בהיריון, כנגס נסיעות לדרום אמריקה ומדינות הקריביים. מלבד האזהרות לנשים להיריון ובני זוגן שלא יטיילו למקומות בהם ישנה התפרצות של נגיף הזיקה, גם זוגות שעדיין לא בהיריון אך מתכוננים לכך צריכים להיזהר ולשים היטב לב ללוחות הזמנים של דגירת הנגיף בגוף.
לפי המלצות משרד הבריאות, נשים וגברים אשר שהו באזורים הנגועים בנגיף הזיקה ולא הראו סימני מחלה אמורים לחכות שמונה שבועות אם ברצונם להיכנס להיריון. אם גבר הראה סימפטומים של זיקה עליו לחכות שישה חודשים, שכן מחקרים מעידים על כך שהנגיף יכול לשהות זמן ממושך יותר בנוזל הזרע. כמו כן יש להשתמש באמצעי מניעה או להימנע מקיום יחסי במין במקרה של זוגות בהן האישה בהיריון.