פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מגמה מעודדת: פחות מקרי מוות ונכות קשה בישראל כתוצאה משבץ

      ממצאים ראשוניים של סקר לאומי של רשם השבץ הראו כי התייעלות אמצעי הטיפול והאיבחון בשבץ מוחי והשקעת משאבים מצד משרד הבריאות הביאו למגמת ירידה במקרי המוות והנכות בעקבות שבץ בשלוש השנים האחרונות

      שבץ מוחי (ShutterStock)
      אחד משלושת הגורמים המרכזיים לתמותה במערב (אילוסטרציה: shutterstock)

      בשלוש השנים האחרונות חלה ירידה במקרי הנכות הקשה התמותה כתוצאה משבץ - אחד משלושת הגורמים המרכזיים לתמותה במערב וגורם הנכות המוביל בקרב מבוגרים, בישראל. כך עולה מהממצאים הראשוניים שחשף היום (ה') האיגוד הנוירולוגי הישראלי בכנס השנתי שלו. עוד עולה מהסקר, כי הסיבות למגמה החיובית הן הכפלת השימוש בטכנולוגיות טיפול חדשניות, הפיכת טיפול אקוטי לטיפול בשבץ לנגיש יותר לבתי חולים ברחבי הארץ והעלאת המודעות ושיפור בטיפול המניעתי.

      הסקר מתבסס על נתוני הרשם הלאומי, הממפה מגמות בתחלואת שבץ מוח בישראל, המכונה NASIS 2016. הרישום נערך ומתפרסם כל שלוש שנים, תוך איסוף נתונים מכלל בתי החולים בישראל על חולים הלקו באירוע מוחי. הסקר הנוכחי כולל נתונים מהחודשים אפריל ומאי 2016 ב-27 בתי חולים בארץ והקיף מעל ל- 2,000 אנשים.

      בין היתר נאסף בו מידע לגבי זמן ואמצעי הפינוי לבית החולים, מצבם הרפואי של החולים בהגיעם לבית החולים, ההיסטוריה הרפואית שלהם ומידת חשיפתם לגורמי סיכון לשבץ, האבחון והטיפול שקיבלו במהלך האשפוז, התרופות שנרשמו להם ומידת השיקום לה נזקקו לאחר מכן.

      עוד בנושא:
      כך תדעו אם האדם שלידכם עובר אירוע מוחי
      לראשונה זה 100 שנה: מדענים ייצרו מפה חדשה של המוח

      תשדיר משרד הבריאות שבץ מוחי (צילום מסך)
      (צילום מתוך קמפיין משרד הבריאות לטיפול בשבץ)

      פרופ' דוד טנה, מזכיר האיגוד הנוירולוגי והחוקר הראשי ברשם, חשף בכנס כי בשלוש השנים האחרונות (מאז שפורסמו ממצאי הרשם הקודם ב- 2013) הוכפל באופן דרמטי השימוש בישראל בטכנולוגיה חדישה של צנתור מוחי דחוף, המשמש לשליפת קרישי דם במוח אשר חוסמים את זרימת הדם למוח, וכי שיעור המטופלים המקבלים תרופה להמסת קרישים תוך שעה מהגיעם לבית החולים גדל ב-75 אחוזים.

      צנתור מוחי מתבצע בעזרת אמצעים מכניים חדישים מהשנים האחרונות, המאפשרים להגיע עד לכלי הדם החסום המוח, לתפוס את הקריש ולשלוף אותו החוצה, ועל ידי כך לחדש את זרימת הדם בכלי הדם ולהציל רקמות מוח. הצנתור נעשה דרך עורק המפשעה תחת הרדמה, כאשר הרופאים מנווטים במעלה העורק עד לכלי הדם החסום במוח, ואז לוכדים אותו באמצעות התקן דמוי סטנט ובעזרתו שולפים אותו החוצה דרך העורק במפשעה.

      הטיפול מיועד למטופלים עם אירוע מוחי בינוני עד קשה, המגיעים בסמיכות להופעת התסמינים הראשונים לאירוע מוחי, ואשר אובחן אצלהם עורק מוחי ראשי חסום באמצעות שיטות דימות מתקדמות. ארבעה מחקרים שהוצגו בכינוס השבץ הבין לאומי שנערך בשנה שעברה בנאשוויל שבמדינת טנסי בארה"ב, הראו כי הטיפול בצנתר יעיל בהצלת חיים ומניעת נכות קשה.

      שיפור במתן הטיפול הדחוף

      דבר מעודד נוסף העולה מן הסקר הוא מגמת עלייה חדה בשימוש בתרופות ממיסות קרישים. התרופות הללו מצויות בשוק הרבה שנים אך רק עתה חוזים בעלייה משמעותית בשימוש בהן, בין היתר משום שהן זמינות כיום יותר מבעבר בבתי חולים ברחבי הארץ, בדגש על הפריפריה. אם בשנת 2004 רק אחוז מהחולים קיבל טיפול דחוף להמסת קריש, כיום הנתון עומד על 14 אחוזים. מאז שנת 2013 חלה עליה של למעלה מ-50 אחוזים בשיעור הטיפול ממיס הקרישים להפחתת הנכות (מ-9 אחוזים ל-14 אחוזים מכלל החולים) באמצעות התרופה T-PA.

      עוד נמצא שיפור במהירות מתן הטיפול הדחוף במקרים של שבץ איסכמי, המהווים כ-87 אחוז ממקרי השבץ, ובמסגרתם קריש דם מקומי נוצר במוח וחוסם את אספקת הדם לאזור וגורם לפגיעה ברקמת המוח, והוכפל שיעור החולים אשר בוצעה בהם בדיקת דימות (CT) תוך 25 דקות מרגע הגעתם לבית החולים (מ- 13 ל- 26 אחוז מהחולים).

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      תקני כוח אדם מקצועי הזמינים 24 שעות ביממה (אילוסטרציה: shutterstock)

      פרופ' טנה זוקף את העובדה שהסקר הנוכחי כולל יותר אירועים מוחיים קלים בהשוואה לסקר הקודם שנערך לפני שלוש שנים לזכות השיפורים ביעילות הטיפול, והדגיש כי טיפול יעיל עשוי לא רק למנוע אירועיים מוחיים אלא גם לגרוע מחומרתם.

      "השיפור הניתן בטיפול המיידי ומונע הנכות כנגד שבץ קשור, בין היתר, להתגייסות של משרד הבריאות להילחם במחלה", הסביר יו"ר האיגוד הנוירולוגי, פרופ' נתן בורנשטיין, עם הצגת הממצאים.

      "בשנים האחרונות הוגדרו על ידי משרד הבריאות, במסגרת התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי החולים בישראל, מדדי איכות ייעודיים לאיכות ומהירות הטיפול באירועים מוחיים, אשר תרמו לממצאים חיוביים אלו", אמר פרופ' בורשטיין, והזכיר את התכנית הלאומית לשבץ המוח, הכוללת השקעה בתשתיות לטיפול דחוף בשבץ מוח ותקני כוח אדם למטרה זו, שהושקה בידי משרד הבריאות. "יישומה של התכנית לטיפול דחוף בשבץ מוח, כולל תקני כוח אדם מקצועי הזמינים 24 שעות ביממה, חיוני בכדי לאפשר טיפול נוירולוגי דחוף מונע נכות, במהירות וללא דיחוי".

      מפסידים דקות יקרות

      אחד הממצאים הפחות חיוביים העולים מהסקר הוא כי עדיין קיים איחור בפינוי לבתי החולים, וכי ארבעה מתוך עשרה אנשים מתפנים עצמאית לבית חולים ולא באמבולנס, ועשויים להפסיד כך דקות יקרות. ישנה חשיבות מכרעת, כאמור, בזמן ההגעה לבית החולים כדי למזער ואף למנוע נזקים נוירולוגיים.

      שבץ מוחי, או אירוע מוחי - אחד משלושת הגורמים העיקריים לתמותה בעולם המערבי ולנכות בקרב מבוגרים, הוא מצב חירום רפואי מסכן חיים, המתרחש בעקבות הפרעה בזרימת דם נושא חמצן לרקמת המוח. תאי המוח זקוקים לחמצן וחומרים מזינים אחרים בדם כדי לתפקד כהלכה. אם אספקת הדם מופרעת או מופסקת, תאי הדם מתחילים למות, מה שעשוי לגרום לנזק נוירולוגי קבוע או זמני, לשיתוק ואף למוות.
      אחד מכל שישה אנשים יסבול משבץ במהלך חייו, וכ- 15,000 אנשים לוקים בשבץ מדי שנה בישראל. בין התסמינים של שבץ נמנים, בין היתר, תחושות חולשה או נימול ביד, ברגל או שתיהן, קושי בהגיית מילים, דיבור איטי או חסר פשר שמקורו בפגיעה במרכזי הדיבור, רפיון בשריר הפנים המתאפיין בהיעלמות ההבעה וקמטי הפנים או צניחה של זוויות הפה.