פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ליל האימה: למה אנחנו אוהבים לפחד?

      מי מפחד יותר, נשים או גברים? למה יש כאלה שלא מפספסים אף סרט אימה? והאם בסופו של דבר כולנו מפחדים מאותם דברים בדיוק? כל מה שרציתם (ולא רציתם) לדעת על פחד

      מתים מהלכים ברחובות גריניץ' וילג' שבמנהטן, ניו יורק (רויטרס)
      מתים מהלכים ברחובות ניו יורק. האלווין שמח (צילום: רויטרס)

      היום יציינו ברחבי העולם את האלווין, חג ליל הקדושים, עם תחפושות, סרטי אימה ו"טירות מכושפות", ויחגגו, בין היתר, את החדווה שבפחד. אז לרגל ליל כל הקדושים, יצאנו לבדוק מה אומר לנו המדע על פחד, למה אנחנו נמשכים לסרטי אימה, מהו הגבול בין פחד "טוב" ופחד "רע" ומהם המנגנונים הפיזיולוגיים שמאחורי כל זה.

      פחד הוא למעשה תגובת שרשרת במוח שמתחילה עם גירוי מלחיץ ומעורר חרדה, ומסתיימת בשחרור של כימיקלים הגורמים, בין היתר, לדופק מהיר ולנשימה מהירה ושטחית, מה שמכונה תגובת "הילחם או ברח" (Fight or flight).

      עוד בנושא:
      נפלאות הגוף: האנשים שאינם יודעים פחד
      אמאל'ה: איך מבחינים בין פחד לחרדה בילדים?
      הפסיכולוגיה של הגועל: למה ג'וקים מוציאים אותנו מדעתנו?

      המוח הוא איבר מורכב, הבנוי מלמעלה מ-100 מיליארד תאי עצב, הלוקחים חלק ברשתות תקשורת שאחראיות למה שאנו חשים, חושבים ועושים. חלק מההתקשרויות הללו מובילות למחשבות ופעולות מודעות, ואחרות מפיקות תגובות אוטונומיות, כמו תגובת הפחד – אנחנו לא מעוררים אותו באופן מודע או יודעים מה קורה, עד לרגע שהפחד השתלט.

      הפחד קשור לחלקים שונים במוח, בהם התלמוס שמשדר לחלקי המוח מידע שהתקבל דרך החושים, קליפת החישה (sensory cortex) שמפרשת את המידע, ההיפוקמפוס, שמאחסן ומאחזר זיכרונות מודעים ומעבד את סוגי הגירויים מהעבר בכדי לבסס את ההקשר, האמיגדלה, שמקודדת רגשותו וקובעת מהו האיום האפשרי ומאחסנת זיכרונות של פחד, וההיפותלמוס שמפעיל את תגובת "הילחם או ברח".

      למה אנחנו אוהבים לפחד?

      מחקר שפורסם בשנת 2011 מגלה למה יש אנשים שפשוט אוהבים לפחד. לפי המחקר, דופמין המשתחרר במוח כשאנו מפחדים גורם לחלק מהאנשים לאהוב את התחושה של הפחד, ואף לרדוף אחר ריגושים.

      החוקרים בחנו את הנוירונים המייצרים את הדופמין, תרכובת כימית העוברת בין תאים, באזור המוח האמצעי. בממצאיהם הם חלקו על התפישה שהייתה שלטת בשדה המחקר עד כה, שמדובר באזור הקשור לתגמולים וכי תפקידו להגיב ולחזק תגובות במוח לדברים חיוביים שקורים לנו.

      רמזי בולטון משחקי הכס (יח"צ)
      זה לא הוא, זה הדופמין. רמזי בולטון, משחקי הכס (צילום: יח"צ)

      צוות המחקר הצמיד אלקטרודות לעכברים, כדי להתחקות בזמן אמת אחרי עבודת הנוירונים ויצירת הדופמין, ובחן את התגובות של העכברים לגירויים חיוביים בצורת טבלית סוכר, וגירויים מעוררי פחד, כמו נענוע הכלוב שלהם.

      בניגוד למה שחשבו בעבר, אמרו החוקרים, "הנוירונים לא מגיבים רק לאירועים חיוביים ומתגמלים אלא מגיבים, בעוצמה מאוד חזקה ,לאירועים שליליים בבסיסם". הם הוסיפו כי הנוירונים שייצרו דופמין עבדו ביתר שאת כתוצאה מהגירוי המפחיד. "זה מסביר מדוע יש אנשים שנמשכים להתנהגות מסוכנת, על בסיס אותו רעיון", כתבו החוקרים.

      מה מפחיד אותנו?

      לא כולם אוהבים לפחד, וגם חובבי התחושה עשויים לאהוב את הפחד שהם חשים בסרטי אימה, אך לסלוד מפחד בהזדמנויות אחרות. "אנשים אוהבים להיות מפוחדים, אבל יש מפוחדים – ויש 'מפוחדים'", אמר ג'פרי גולדסטיין, מרצה לפסיכולוגיה שחיבר ספר בנושא. "אפשר להיות מבוהל מסרט, או ממשחק, זה יכול להיות הסוג הטוב של פחד", אמר, אך הוסיף כי יש הבדל מהותי בין פחד אמיתי ומזויף.

      תחפושות ליצן בחנויות בארצות הברית, אוקטובר 2016 (רויטרס)
      הליצינים המפחידים. את התחושה הזו אנחנו לא אוהבים (צילום: רויטרס)

      גולדסטיין משתמש בדוגמה עכשווית – הדיווחים בחודשיים האחרונים בארצות הברית ובאירופה על "ליצנים מפחידים". "זה לא פחד שאנשים נהנים ממנו, כי אנחנו לא יודעים מה המניעים של אותם ליצנים מפחידים. זה משחק על הגבול בין מה שאינו נעים ומאיים למה שעשוי להיות אלים ולאיים על חיינו", אמר.

      השפעות תרבותיות יכולות לגרום לאנשים לפחד מדברים מסוימים, נניח אמונות טפלות בנוגע לחתולים שחורים, או אתם "ליצנים אימתניים". אבל כפי שהסבירה לאתר Live Science ד"ר קת'רין בראונלאו מאוניברסיטת אוהיו שבארצות הברית, ישנם טריגרים אוניברסליים לפחד. "גבהים, חיות, ברקים, מישהו רודף אחרייך בסמטה חשוכה, בדרך כלל לאנשים תהיה תגובת פחד לדברים האלה, שמהווים איום לחייהם", אמרה.

      האם גברים ונשים מפחדים באופן שונה?

      חוקרים מצאו תימוכין לכך שהחיווט הרגשי שונה בין גברים ונשים, ולכן גם תחושת הפחד שונה. למעשה, לדעת החוקרים, שפרסמו לפני עשור את ממצאיהם, המוח של גברים ונשים מחווט בצורה שונה בתגובה לפחד או איום אלים ממשי.

      אצל גברים, גירויי פחד או אלימות גורמים לנוירונים במוחם לתקשר עם חלק במוח, הכולל בין היתר את הקליפה הוויזואלית והאזור האחראי על הקואורדינציה בתנועה, המשמשים אותנו להגיב אל מה שמתרחש סביבנו, מחוצה לנו, ולאפשר לגברים בעצם לפעול באופן מיטבי כנגד הסכנה האורבת מחוץ.

      אצל הנשים, לעומת זאת, מופעל באמצעות הנוירונים חלק אחר של המוח שאחראי על תגובות פנימיות של הגוף ועל ויסות המדדים. בין היתר יש שינוי ברמת ההורמונים, בדופק, בלחץ הדם ומערכת העיכול.

      החוקרים מאמינים כי מקור השוני האבולוציוני קשור להריון ולידה, מנת חלקן של נשים מימים ימימה, שהם גורמי לחץ פנימיים משמעותיים עמם גברים לא נאלצו להתמודד במהלך ההיסטוריה.