פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אמאל'ה: איך מבחינים בין פחד לחרדה בילדים?

      ילדים בגיל הרך עלולים לפתח חרדות שונות, מסיבות מגוונות. איך נדע להבחין בין פחד לחרדה, מתי נדרשת התערבות מקצועית ואילו דרכים טיפוליות קיימות להתמודדות עם חרדות שונות? מומחה מסביר

      ילד ישן (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: shutterstock)

      מזה זמן רב שהילד מסרב לישון לבדו. הוא כבר בגיל שבו הוא אמור לישון בנפרד מההורים אבל הוא לא מוכן. בהחלט ייתכן שמדובר בפחד טבעי שיעבור עם הזמן, אך קיימת סבירות שזו נורת אזהרה המצביעה על בעיה עמוקה יותר. כדי להבין טוב יותר אם סירוב לישון לבד, סירוב לאכול, או התנהגויות חריגות אחרות מצביעות בהכרח על חרדה, נבדיל בינה לבין הפחד.

      חרדה היא תגובה רגשית לאיום פנימי. היא נרקמת אצל מבוגרים וילדים כתוצאה מתוכן נפשי - שלרוב איננו מודע - איתו הם חוששים לבוא במגע. פחד לעומת זאת, הוא תגובה רגשית לאיום חיצוני ממשי. הפגנת חרדה היא למעשה קריאה לעזרה של הילדים. הם לא עושים את עצמם, לא בהכרח מנסים למתוח גבולות או מנסים להתפנק. במקרים רבים הם פשוט לא מצליחים להתמודד עם האתגר ההתפתחותי לבדם וצריכים תמיכה ותשומת לב מיוחדת. רגע לפני שנבחין בין ביטויי חרדות שונים ונתייחס לדרכים המיוחדות לטיפול בהם, יש להבין את הסיבות להתפתחותה של החרדה.

      במהלך ההתפתחות הרגשית של הילד, מרגע היוולדו הוא עובר מסע שלם שמתחיל בתלות מוחלטת ונגמר בנפרדות יחסית. בכל נקודת זמן בה מתחולל שינוי כלשהו, כדוגמת היום בו מפסיקים לינוק, היום בו מפסיקים לישון עם ההורים, הרגע בו לא מסכימים להיות על הידיים כל הזמן, ובשלבים מאוחרים יותר אף הרגעים בהם נשארים לבד בבית ללא ההורים, או מגיעים לגן – הילד עובר התמודדות הנוגעת בחוויית הנפרדות. אם הסביבה ההורית טובה-דייה, סביר שהילד יצלח את השלב ללא קושי מיוחד. במידה והדמויות ההוריות מופנמות כדמויות טובות-דיין, הוא מצליח להתמודד עם היעדרם כאשר הם נפרדים ממנו. את החיזוקים הנפשיים להתמודדות עם האתגר, הוא מקבל מהדמויות המופנמות של הוריו. כאשר הסביבה ההורית אינה מספקת את הביטחון הנדרש, עלול להיווצר חסך שבהמשך הדרך יתבטא באמצעות חרדה.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      כשהדמויות ההוריות מופנמות כדמויות טובות-דיין, הילד מצליח להתמודד עם היעדרם (אילוסטרציה: shutterstock)

      כאשר הסביבה ההורית אינה טובה-דיה, או במקרים שהביטחון בה מתערער, הדמות ההורית המופנמת אינה מספקת את המשענת הנדרשת. הדבר יכול להיגרם בעקבות חסכים, חוויות של התעללות, אובדן של מישהו מבני המשפחה, או למשל דיכאון מתמשך של אחד ההורים. גם נסיבות חיצוניות המתרחשות ללא קשר למרקם היחסים עם ההורים, כמו קשיים כלכליים, אירועים אלימים ומתחים בעקבות מצב ביטחוני, עלולים לגרום לחרדות. חשוב לציין, שישנם ילדים רבים הנולדים עם איפיוניים רגשיים, גנטיים ופיזיים מסויימים אשר גם בסביבה הורית טובה-דיה עשויים לפתח תסמינים חרדתיים שאינם קשורים ישירות בהתנהלות ההורים, אלא נובעים ממאפיינים יחודיים אלו.

      חרדות סביב נושא שליטה

      החרדות לא תמיד מוצאות ביטוי מיידי. הן עלולות להתפרץ בזמנים שונים ובשלבי גדילה שונים. כאשר יעמוד לפתחו של הילד אתגר מסוים, הוא ירגיש מאוים בשלמות העצמית שלו כי הוא לא קיבל את ההזנה הנפשית אותה היה צריך לקבל, מה שעלול לגרום לו לתחושה שאין לו יכולת רגשית לעמוד באתגר, ומכאן הוא עשוי להפגין חרדה. לרוב, ילדים "יעצרו" בנקודה זו בתהליך התפתחותם ויסרבו לשתף פעולה. הילד לא מוצא בעצמו את הכוחות ועוצר. זו הדרך שלו לשמור על השלמות העצמית שלו. חשוב להבין שהוא לא מפתח התנהגות סרבנית בכוונת תחילה, זוהי הדרך שלו לקרוא לעזרה.

      חרדות בגיל הרך לרוב יתבטאו סביב נושאים של שליטה. למשל, חרדות שינה: ילדים מפחדים לישון לבד, כי אין להם מספיק כוחות פנימיים כדי להגיע למצב של שינה לבדם. בלילה הם שומעים את הקולות הפנימיים של עצמם, אותם קולות שבמשך היום מוסווים על ידי פעילות חיצונית. חרדות תזונה ויציאות: בעיות אכילה או בעיות בגמילה, מראות שיש בעיה עם היכולת של הילדים לשלוט בגוף של עצמם. הליכה לגן או בית ספר: הילד לא מרגיש שהוא יכול להתמודד עם קבוצת השווים או האתגרים הקוגניטיביים, ולא יהיה מוכן לוותר על הנוכחות ההורית בחיים שלו.

      ילד עם כלב (ShutterStock)
      לבעלי חיים, באופן טבעי, יש את היכולת להוציא מילדים תכונות חבויות (אילוסטרציה: shutterstock)

      תהליך דומה קורה גם כשנולדים אח או אחות חדשים. המחשבה שהאב או האם אוהבים מישהו אחר יותר ממנו, גורמת לו לפתח חשש שהולכים לסלק אותו. לרוב ביטויי החרדה הללו הם נורמטיביים לחלוטין. ההורים יצליחו להרגיע את הילד ולעזור לו לפתח את הכלים האישיים הדרושים לו להתמודדות. במידה שזה לא קורה לבד, יכולים ההורים עצמם לפנות לייעוץ. במקרים בהם ההורים לא מספקים את התמיכה ההורית או שלילד אין את מאפייני האישיות המתאימים, נדרשת התערבות טיפולית.

      אפשרויות הטיפול: ליצנים, בע"ח ואפילו גינון

      עבודה טיפולית עם ילדים ניתנת ליישום על ידי טיפול בשיחה או דרך טיפול באמצעי משחק שונים, בהתאם למאפייני גיל ואישיות. במקרים רבים לילדים עדיין אין מספיק יכולות מילוליות וקוגניטיביות כדי לדבר על הצרכים שלהם. על-כן נדרשות פרקטיקות טיפוליות עקיפות. ישנם סוגים שונים של טיפולים המאפשרים התקרבות ונגיעה בצורך, באמצעות תיווך של פעולה חיצונית. טיפול בעזרת בע"ח למשל, או טיפול בעזרת גינון – מאפשרים כלים לעבודה עם ילדים בצורה מטאפורית. עבודת הגינון מאפשרת התקרבות לטבע, רוגע ובעיקר התגברות על המכשול הוורבלי. לבעלי חיים, באופן טבעי, יש את היכולת להוציא מילדים תכונות אישיות שהיו חבויות. שני האמצעים הללו, בעלי חיים וטבע, מאפשרים לבנות את הגשר ובאמצעות כך, את הקשר הרצוי עם הילדים.

      במקרים מסוימים יש אפשרות לקיים התערבות טיפולית על-ידי ליצן רפואי. בניגוד למה שנהוג לחשוב, תפקידו של הליצן הרפואי אינו תחום בגבולות בתי החולים, במטרה לשמח ילדים חולים. דמותו של הליצן, מאפשרת לילדים להיפתח, וזהו למעשה כלי ממשי להעצמה המסייע להתגבר על חרדות בצורה חיובית ושמחה. טיפול בעזרת השטח מתאים במיוחד למתבגרים ומאפשר לקיים אינטראקציה טיפולית שלא בין ארבע קירות. טיפול בעזרת משחק וטיפול בעזרת ארגז החול מאפשרים חוויה תהליכית משמעותית דרכה ניתן להתמודד עם עכבות וחסכים רבים במאפייני האישיות, ויחד מסייעים להתגבר על חרדות שונות. טיפול דיאדי, המתמקד בחקירת הקשר בין ההורה לילד, מהווה ערוץ חשוב לסיוע למשפחה להתגבר על קשיים מערכתיים שהובילו לחרדות אצל הילד. ישנן דרכים רבות ויצירתיות לגעת בליבו של ילד, בעזרת טיפול איכותי. בכל מקרה שבה דרושה התערבות טיפולית, מומלץ לחקור ולבדוק את האלטרנטיבות המתאימות ביותר לגיל ולמרכיבי האישיות של הילד.


      הכותב הוא עובד סוציאלי קליני ומטפל בילדים ובמתבגרים, ראש המרכז למקצועות הטיפול בבית הספר ללימודי תעודה במכללת סמינר הקיבוצים.