פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הולכים אל הלא נודע: למה אנחנו מפחדים מהתחלות חדשות?

      גם אם אתם מתחילים את עבודת החלומות שלכם או עוברים לגור עם בן זוג אהוב, סביר מאוד להניח שאתם מוצפים דאגות, הבטן מתהפכת ואתם מדמיינים את הרע ביותר. למה שינויים גורמים לנו להרגיש ככה?

      אפרוח בוקע מבציה (ShutterStock)
      התחלה חדשה. נכון שהיא חמודה? (צילום: shutterstock)

      השנה החדשה מתחילה ממש עכשיו, אם בא לנו או לא, והיא מזכירה לרבים עד כמה התחלות חדשות עשויות להיות מאתגרות. שינויים, בין אם הם טובים או לא, יכולים לגרום ללחץ, מתח וחרדה. אבל ניתן להתמודד איתם מבלי לאבד את זה.

      מה שמפחיד אותנו הוא לא התחלה, אלא שינוי. אבל מכיוון ששינוי הוא נושא רחב כל כך ואמורפי מעט, שמתבטא בכל כך הרבה צורות שונות, אנחנו לא מרבים לחשוב עליו, אלא על "התחלה". אבל מה זה בדיוק שינוי?

      בין אם אתם עוברים דירה, מתחילים עבודה חדשה, הפכתם להורים או חלילה איבדתם מישהו שיקר לכם, אתם מתמודדים עם שינוי. המצבים האלה אולי לא נראים קשורים אחד לשני במבט ראשון, אבל הם כולם התחלות של משהו חדש, כולם הם מעבר ממצב אחד למצב אחר שדורש אדפטציה והסתגלות, ואלה יכולים לגרום לחרדה אפילו אם מדובר בשינוי חיובי. אנחנו לא יודעים מה בדיוק נקבל ואיך בדיוק נצא מהשינוי, וזה חלק ממה שמפחיד אותנו.

      עוד בנושא:
      תנו לי לנשום: כל מה שאתם חייבים לדעת על קלסטרופוביה
      אני רוצה להיות שם: האם גם אתם סובלים מפחד מהחמצה?
      למה מחמאות גורמות לכם להתכווץ?

      למעשה, בכל פעם שקורה לנו משהו שגורם לעולם להיראות אחרת ממה שאנחנו רגילים לו ומכירים, אנחנו חווים שינוי – והוא מגיע באינספור דרכים. לא כל ההתחלות מאתגרות את ההגדרה הזו באותו האופן, אבל בכולן אנחנו חווים שינוי בתפקיד שלנו.

      WAZE ווייז (רויטרס)
      נאלצים לנסות דרך חדשה ולא מוכרת? קחו נשימה (צילום: רויטרס)

      אנחנו נוטים לחשוב על שינויים בצורה דיכוטומית – טוב או רע. אבל חשוב לזכור שמדובר ברצף, והשאלה אם שינוי הוא "טוב" או "רע" מושפעת מגורמים נוספים מעבר לאירוע עצמו (למשל מצב הרוח שלנו בזמן האירוע, טמפרמנט, מנת משכל ועוד). בכל שינוי יש דברים טובים ורעים, אבל לרוב אנחנו מתמקדים רק בצד אחד של הדברים.

      הולכים אל הלא נודע

      באופן תיאורטי, שינוי יכול להיות מאוד פשוט. חשבו שאתם הולכים ברחוב מוכר, אבל הבוקר חוסמות אותו עבודות תשתית. על ידי סריקה מהירה של האיזור ועל סמך היכרות מוקדמת, תוכלו למצוא דרך לעקוף אותן ולהגיע ליעדכם. על פני הדברים, זה לא נשמע כמו אירוע מלחיץ שיכול לעורר חרדה. אבל הנקודה החשובה היא שהמצב הזה גורם לכך שאינפורמציה מוכרת מתפוררת ואינה נכונה יותר, וזה מעלה שאלות כמו לאן מובילה הדרך האחרת? כמה זמן זה יקח? האם זה מסוכן?

      מה שאנחנו לא יודעים מפחיד אותנו, ושינוי מביא איתו הרבה דברים שאנחנו לא יודעים, וזו נקודה חשובה - אחת הסיבות הבסיסיות ביותר לכך שהתחלות חדשות יכולות להפחיד אותנו היא שהן מערבות בתוכן הרבה מהלא נודע. אנחנו מתחייבים לתהליך, אבל לא יכולים להיות בטוחים בתוצאות שלו. איך אסתדר בלימודים? האם אעמוד בציפיות בתפקיד החדש שלי בעבודה? איך נסתדר כשנעבור לגור ביחד?

      נקודה חשובה נוספת היא ציר הזמן. התחלה חדשה גורמת לנו לחשוב באופן אוטומטי על העתיד, כי לכל התחלה יש סוף, וגם כאן יש חוסר ודאות – מתי יגיע אותו סוף? איך הוא יגיע? מה יקרה אחריו? אחת האפשרויות (מיני רבות) היא שנרגיש תחושת אובדן ובזבוז, והמוח שלנו שונא את זה. כיוון שבהתחלה אנחנו לא יודעים מה יהיו התוצאות, אבל יודעים שתוצאה אפשרית אחת היא תחושת בזבוז, אנחנו מפחדים שזה מה שיקרה כבר מההתחלה. הפחד הזה מגיע בצורת השאלה "ומה אם זה בזבוז זמן (או משאבים אחרים)?".

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      גם לדרך יש משמעות (צילום: shutterstock)

      במציאות, לא מדובר בבזבוז זמן ללא קשר לתוצאות, כי תמיד נוכל להפיק תועלת וללמוד ולהרוויח מהתהליך. אבל בנקודת ההתחלה אנחנו לא חושבים ככה משום שאנחנו מתוכנתים להימנע מהפסד. מחקר שערכו הפסיכולוגים זוכי פרס הנובל דניאל כהנמן ועמוס טברסקי מצא שהתשוקה שלנו להימנע מהפסד כמעט תמיד משנה את הבחירה שלנו, גם כשהברירות האחרות שלנו זהות.

      לאמן את המוח להתחיל מחדש

      אנחנו אמנם לא יכולים לשנות את האופן שבו המוח שלנו עובד, אבל אנחנו יכולים להשתמש בשיגעונות שלו לטובתנו וללמד אותו להסתדר עם שינויים, וגם עם התחלות, טוב יותר. באופן הבסיסי ביותר, המוח האנושי אוהב אינפורמציה שהוא מכיר ומבין, ולא אוהב את מה שהוא לא מכיר ומבין. אם המוח שלנו יחווה מגוון שינויים באופן חיובי, הוא ילמד לא רק ששינוי הוא דבר שניתן לשרוד, אלא גם שאפשר להרוויח ממנו. במצב כזה לא נפחד מהתחלות ושינויים מכיוון שהמידע שיש לנו כבר יספק לנו את הראיות שלא צריך לפחד. קל יותר להגיד מאשר לעשות? אז הנה כמה דברים שיאפשרו לכם להגיע לשם.

      • קבלו את העובדה ששינוי, והמתח שהוא מביא איתו, הם בלתי נמנעים – תנו לעצמכם להרגיש את השינוי, על כל מגוון הרגשות שהוא גורם לכם. זה יכול להיות לא נעים, אבל לא להרשות לעצמכם לעבד את מגוון הרגשות הזה ימנע ממכם להתקדם. אם לא תעשו את זה, תצטרכו לבודד את עצמכם מכל הדברים שמייצגים את המתח שבשינוי רק כדי להצליח לתפקד, ותרחיקו את עצמכם מהמקום שאתם רוצים להיות בו.
      • חשבו על שינוי כעל שדרוג תוכנה – חשבו על החיים כעל מערכת הפעלה. כשהעולם משתנה ומערכת ההפעלה שלנו מתפתחת, ייתכן וחלק מהאפליקציות שעבדו בעבר יפסיקו לעבוד, ויצטרכו לעבור עדכון על מנת לפעול בסביבה החדשה. אירועי החיים שלנו אולי לא נראים כמו תכונות חדשות בפוטושופ, אבל העיקרון זהה.

      • תנו לעצמכם להילחץ, אבל תמיד שקלו את היתרונות – זה אולי הדבר הכי קשה, בגלל שהלחץ והמתח שנגרמים בעקבות חלק מהשינויים גורמים לכך שחשיבה אופטימית תיראה כדבר כמעט בלתי אפשרי, וזה בסדר. תלחצו, תבכו, תבעטו ותצרחו כמה שצריך. ואז תנסו לחפש דרכים להפוך את המצב שלכם למהנה וחי יותר. להתמקד במה שאבד או במה שעלול להשתבש ימנע ממכם לחוות את הדברים הטובים שההתחלה החדשה יכולה להביא איתה.

      אור יניר הוא פסיכותרפיסט ודוקטורנט לפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית