הפיתרון הכי כיפי לסובלים מאבנים בכליות

אבנים בכליות יכולות להיות עניין מאוד כואב ויש המשווים את יציאתן דרך השתן לכאבים שנשים חוות בלידה. כאשר הן גדולות מכדי לצאת דרך הקבע, הדבר דורש התערבות רפואית, והיות שמדובר במצב יחסית נפוץ מדובר בנטל כלכלי לא מבוטל על מערכת הבריאות. אבל אורולוג אחד ממישיגן בארצות הברית גילה פיתרון פשוט ואפילו מהנה לבעיה הלא נעימה הזאת.

במשך שנים שמע ד"ר דייויד וורטינגר אורולוג ומרצה לשעבר באוניברסיטת מישיגן, ממטופלים שלו סיפורים על צירופי מקרים במסגרתם הם הצליחו להוציא אבנים קטנות בשתן, מיד לאחר נסיעה ברכבת הרים. כשאחד המטופלים שלו חזר מחופשת קיץ בדיסני וורלד באורלנדו וסיפר לו שהוא בחן את התיאוריה 3 פעמים – 3 נסיעות ברכבת ההרים Big Thunder Mountain שכל אחת מהן גרמה לאבן לצאת – ד"ר וורטינגר הבין שיש כאן משהו ששווה בדיקה.

עוד בנושא:
רופאים הוציאו 420 אבנים מכליותיו של חולה שאכל יותר מדי טופו
סיפור בדקה: מצא תורם כליה הודות לשלט שתלה על רכבו
הכל על המחלה המסתורית שתקפה את קים ג'ונג און

בשלב הראשון הוא יצר דגם מסיליקון של הכליות של אותו גבר שחווה 3 הצלחות רצופות ברכבת, שאותו הוא הדפיס במדפסת תלת מימד. לאחר מכן הוא מילא את הדגם באבני כליות קטנות ובשתן (וכן, הוא השתמש בשתן אמיתי – "הוא היה אמיתי והוא היה שלי. לא רציתי להשתמש במים כדי לא להכניס לניסוי משתנה שאינו מציאותי ויפגע באמינותו", אמר ד"ר וורטינגר). בשלב השני, הוא לקח קולגה וקנה שני כרטיסי טיסה לאורלנדו. השניים הגיעו לפארק השעשועים דיסני וורלד ולאחר דין ודברים מעט מביך עם מנהל שירות הלקוחות ("היה לנו מזל, הוא סבל בעצמו מאבנים בכליות. הוא הרים טלפון למנהל המתקן ואמר לו 'תעזור לשניים האלה בכל דרך שתוכל'" – מספר וורטינגר) הם שמו פעמיהם למתקן רכבת ההרים Big Thunder Mountain.

וורטינגר ועמיתו ביצעו כ-60 נסיעות במתקן, כשהם מניחים את התרמיל ובו דגם הכליות המלאות בשתן ובאבנים בין המושבים שלהם, כדי לדמות עד כמה שניתן את המיקום והכוחות הפיזיקליים שמופעלים על כליות אנושיות אמיתיות בזמן נסיעה ברכבת ההרים. לאחר כל נסיעה הם בדקו האם היתה תזוזה של האבנים ממקומן המקורי לעבר מוצא הכליות אל מערכת השתן.

ד"ר וורטינגר הופתע לגלות שלא רק שזה באמת עובד, אלא שיש גם חשיבות למיקום שבו יושבים ברכבת. כאשר הם ישבו בקרון האחורי של הרכבת, האבנים זזו ב-63.89 אחוזים מהפעמים. לעומת זאת, בנסיעות בקרון הקדמי של רכבת ההרים שיעור ההצלחה עמד על 16.67 אחוזים בלבד.

בזמן שחלף מאז הניסוי הראשוני והמעט הזוי שלו, הספיק ד"ר וורטינגר לשחזר אותו כ-200 פעם נוספות ולבחון גם מתקנים נוספים. "חלק מהמתקנים הם יותר הרפתקניים מאחרים, ולא יתאימו לכל החולים. לכן, לא הייתי קובע שהמתקן היחידי שמסייע בהוצאת אבני כליות הוא Big Thunder Mountain. זו הכללה שגויה. כעת ד"ר וורטינגר מנסה לקבל אישורים לביצוע ניסוי קליני נרחב ומדוקדק יותר, שייבחן את התיאוריה הזאת על אנשים שונים עם מבני כליות שונים ובמתקנים שונים.

בינתיים, הוא מודע לעובדה שהממצאים הראשוניים שלו והפרסומים אודותיהם יגרמו ללא מעט אנשים לבדוק את התיאוריה הזאת בעצמם, ולכן הוא מספק כמה עצות כלליות: "אם אתם יודעים שיש לכם אבנים בכליות שגודלן אינו עולה על חמישה מילימטר, סדרה של נסיעות ברכבת הרים עשויה לסייע לכם להוציאן בשתן, לפני שהן יגדילו את נפחן ויגרמו לכאבים חמורים או ידרשו התערבות רפואית. גם לאחר ריסוק של אבנים גדולות יותר, שנעשה בהליך של גלי הלם, נותרים בכליות רסיסים של אבנים, שנסיעה ברכבת הרים יכולה לסייע לסלק".

אם אתם שונאים רכבות הרים, תשמחו לדעת שמטרת הניסוי הקליני היא לבסס את הממצאים ולהבין האם ניתן ליצור את אותה השפעה של רכבת הרים באמצעים אחרים ובסביבה מבוקרת, כדי ליצור טיפול בלתי פולשני לאבנים בכליות מבלי להצטרך לשלוח מטופלים עם מרשם לדיסני וורלד.