איך לא להפוך את החג לזירת קרב בין ההורים?

אלה, אמא של שני ילדים בני 6 ו-4, שואלת: "אני ואביהם של ילדיי גרושים כבר שלוש שנים. ראש השנה מתקרב ואני חוששת. תמיד בחגים, ובעיקר באלו הארוכים והמשפחתיים, צפים קשיים רבים: שלנו מול הילדים ושלנו בין עצמנו. איך אפשר לעבור את החג הזה ולא להפוך אותו לזירת קרב?".

ראש השנה בפתח והוא אכן חג מאד משפחתי, מה שעלול להציב קשיים בפני רבים. דווקא בחג כל כך משפחתי עולים לעיתים קרובות קשיים רבים בקרב הורים גרושים. הורים שביומיום דווקא מסתדרים לא רע, מוצאים את עצמם בחג הזה מתמודדים עם הרבה קונפליקטים ורגשות, שמציפים אותם וגורמים לא פעם לפיצוצים ביניהם.

עוד בנושא:
זה מה שאתם צריכים לעשות כשהילד מספר לכם שהוא עצוב
באיזה גיל צריך לאפשר לילד לסגור את דלת החדר שלו?
מתי הבכי של הילד בגן צריך להדליק נורה אדומה?

כדי לעבור את החג הזה, ואת אלו שאחריו, בשלום כדאי להכיר היטב את סלעי המחלוקת, ולהסכים מראש על הסוגיות העקרוניות.

איפה אתם עושים את החג?
הנושא הראשון שיש להחליט עליו הוא אצל מי הילדים עושים את החג, וכמה זמן הם נמצאים שם. כל צד מושך לכיוון שלו מתוך רצון לא להישאר לבד. הורים מדווחים, שכאשר הילדים נמצאים עם הצד השני בחג, הם מרגישים עזובים ובודדים ורמת המירמור והזעם כלפי הצד השני עולה.

מתנות והוצאות כספיות
כל משפחה והרגלי הקניה שלה לקראת החג. יש משפחות שמרעיפים בהן מתנות בראש השנה, שקונים בגדים ונעליים לילדים, ויש משפחות שלא. נושא הקניות לחג וההוצאות הכספיות שבו גורם למתח בין ההורים שלא תמיד מסכימים ביניהם על דרך פעולה משותפת. חלק מההורים אף משתמשים בזה ככלי לגרום לילדים להעדיף אותם על פני הצד השני.

בבית או בחוץ
הורים גרושים לא תמיד חולקים את אותם ערכים ולעיתים לא מסכימים ביניהם על הדרך שבה יתחנכו הילדים. בחג הנושא הזה צף ועולה ביתר שאת. אחד הנושאים הוא היכן מקיימים את החג- בבית או בחוץ. יש הורים, בעיקר כאלו שבאים מבתים מסורתיים, שלהם חשובות מאד ההליכה לבית הכנסת וארוחת החג המסורתית בבית. עבורם זוהי הדרך הנכונה לספוג את רוח החג. הורים אחרים אינם מקפידים על מסורת ותופסים אחרת את אווירת החג, ומעדיפים לצאת ולאכול בחוץ או לעשות הזמנה של אוכל קנוי, מה שנתפס כזלזול ופגיעה אצל הצד המסורתי יותר.

התזונה בחג
חג הזה עשיר במאכלים טעימים ומלאי קלוריות. הורה שמקפיד על תזונת ילדיו מסיבות שונות, עלול לגלות שהצד השני מקפיד פחות ושהילדים יצאו לגמרי מהשגרה התזונתית שלהם, מה שגורם מתח גדול בין ההורים. המתח גובר כאשר יש ילד עם רגישות תזונתית, כמו למשל רגישות לגלוטן: כשהילד אוכל מוצרי חיטה הוא מרגיש רע וכואבת לו הבטן. ביומיום יש הקפדה על התזונה שלו, אולם בחג יתכן וההקפדה מתרופפת, או שלצד השני פחות חשוב להקפיד והוא בדעה שהילד צריך לאכול מה שהוא רוצה. לעיתים קרובות ילד כזה יחזור לביתו במצב חולה והמתח בין ההורים יגבר.

- מתכננים מראש - החגים לא מגיעים אלינו בהפתעה. הם חוזרים על עצמם ומגיעים תמיד בדיוק מופלא. כדאי לשבת ולחשוב מראש מה הנושאים מעוררי המחלוקת ואיך מתמודדים איתם. לדוגמה: לחשוב עוד בשלב הגירושים על נושא החגים ואצל מי הילדים יהיו ולהגיע להסדר, שירשם וייחתם על ידי שני הצדדים, שמסדיר בדיוק את הנושא הזה. אפשר לעשות שנה שנה, אפשר להחליט שחג מסוים תמיד עושים בצד אחד, וחג אחר תמיד עושים בצד השני.

- מדברים בצורה ישירה וגלויה על הנושאים השונים - כדאי לקבוע פגישה במקום ניטראלי כמו בית קפה ולנסות לנהל שיחה ישירה וגלויה על נושא החג. נסו להשתמש בתקשורת מקרבת כגון: לדבר על עצמכם ולא על האחר (אני מרגישה בודדה כשהילדים אצלך כל החג) והציעו הצעות מקדמות ובלשון חיובית. הימנעו מהאשמות ובדקו אם הצד השני באמת הבין את מה שאתם מנסים להגיד.

- משחררים - מהרגע שהתגרשתם כל צד מתנהל בדרך שהוא מבין ורוצה. כשהילדים נמצאים אצל ההורה השני, לכם אין שליטה על אופן ההתנהלות. שחררו את עצמכם מהצורך לדעת מה קורה ולשלוט בהתנהלות כך שהיא תהיה כמו שאתם רוצים וקבלו את זה שזהו אחד המחירים להחלטה שקיבלתם.