עמוס, אבא של הילה בת השש שואל: "הילה ילדה חברותית מאוד ומארחת לעיתים קרובות בחדרה בנות וגם בנים. היא רוצה לסגור את הדלת כי היא טוענת שהיא רוצה פרטיות וגם כי לדבריה הרעש בבית מפריע לה. אני מאד מתלבט בעניין ולא בטוח אם אני רוצה שהדלת תהיה סגורה או לא. מה דעתך?".
עוד בנושא:
זה מה שאתם צריכים לעשות כשהילד מספר לכם שהוא עצוב
מתי הבכי של הילד בגן צריך להדליק נורה אדומה?
7 דברים שאתם יכולים לעשות כדי לעזור לילדים שלכם להצליח בחיים
המושג "פרטיות" הוא מושג רווח כמעט בכל משפחה. כל אחד מחפש את המקומות הפרטיים שלו בדרכים שונות וברמת התעקשות אחרת. אנחנו רוצים לעצמנו פרטיות בשירותים ונחנקים כשהילד נכנס איתנו לשם ללא כל היסוס. חלקנו ישלימו עם זה ויגידו לעצמם שזה רק שלב, וחלקנו יסרב בתקיפות ויוציא את הילד החוצה. אנחנו מבקשים פרטיות בזמן מקלחת, אנחנו מבקשים פרטיות כשאנחנו הולכים לנוח בצהריים וסוגרים את הדלת כדי שהילדים לא יפריעו לנו, ואנחנו בוודאי מחפשים פרטיות בלילה, בחדר השינה שלנו.
והכי חשוב- אנחנו מלמדים את הילדים שלנו, שהגוף שלהם פרטי, שהוא ברשותם, ובתקופה שהם מגלים את ההנאה מאוננות אנחנו מבהירים להם שמדובר במעשה פרטי ושהם יכולים ליהנות מגופם בפרטיות של החדר שלהם. אז איו ספק שפרטיות היא ערך חשוב, עקרוני ממש, ברוב הבתים.
אבל אז מגיע הגיל, סביב גיל חמש-שש, שבו הילד מתחיל לבקש לעצמו פרטיות. יש כאלו שיסגרו את דלת השירותים, כשהם עושים את צרכיהם, אחרים יגידו שהם רוצים להיות לבד וילכו לשחק בחדרם, וילד יכול להגיד גם, שהוא רוצה לסגור את הדלת בחדר.
וכאן אנו נזעקים. פרטיות זה נחמד אבל יש גבול. וחוץ מזה, זה שאני דורש לעצמי פרטיות לא אומר שאצטרך לאפשר את זה לילד שלי. נכון?
אז זהו, שלא. אם פרטיות היא ערך עקרוני, עליו אתם מתעקשים בביתכם, לא תוכלו לנהוג איפה ואיפה ולא לאפשר לילדיכם מידה מסוימת של פרטיות, במקרים בהם הוא מרגיש שהוא זקוק להם. אז מה עושים?
- בררו עם הילד מדוע הוא רוצה לסגור את הדלת, מה הצורך שעומד מאחורי הרצון הזה, ונסו לחשוב איתו אם יש משהו שאתם יכולים לעשות, כדי להיענות לרצון הזה. אם הילד אומר שהוא רוצה פרטיות הבהירו לו שלא תתקרבו לחדרו בלי רשות, אם הוא אומר שהרעש בבית מפריע לו דאגו שהבית יהיה שקט יותר, ואם זה אחיו הקטן שנכנס ומציק, הרחיקו את האח מהאזור. לעיתים קרובות זה יפתור את העניין.
- אם הילד בכל זאת מתעקש לסגור את הדלת הגדירו מערכת של כללים לזה, שמוסכמים על שניכם. לדוגמה: הדלת סגורה אך בשום אופן לא נעולה, או הדלת סגורה אבל לא עד הסוף, או שהדלת סגורה אבל אתם תכנסו מספר פעמים כדי לבדוק מה שלומם ואם הם צריכים משהו, או שהדלת סגורה רק בחלק מזמן האירוח.
מה שחשוב פה הוא הדיאלוג שתפתחו מול הילד, שיבין שאתם רואים אותו ושחשוב לכם לשמוע מה דעתו ומהם צרכיו.