בווידאו: למה אין חוק שמגן על ילדים מפני עישון פאסיבי?
גם עשרות שנים לאחר שאנשים מפסיקים לעשן, מעשנים לשעבר נמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלות הקשורות לעישון בהן סרטן, מחלות ריאה ומחלות בכלי הלב והדם. כך הודיע צוות חוקרים בינלאומי במסגרת מחקר שפורסם השבוע בכתב העת של האגודה האמריקאית למחלות לב, Circulation: Cardiovascular Genetics.
התהליכים והמנגנונים המולקולוריים האחראים על ההשפעות ארוכות הטווח של עישון על גופנו אינם לגמרי ברורים, אך מחקרים קודמים קשרו את פעילותם של הגנים הקשורים למחלות המזוהות עם עישון לתהליך שנקרא מתילציה של הדנ"א (החומר הגנטי) בגוף, המשפיע על גנים בגופנו ותפקודם. החוקרים מצאו "עקבות" לאותם תהליכים בקרב מעשנים, על אף שחלקם הפסיקו לעשן לפני עשרות שנים.
מתילציה של הדנ"א הוא תהליך באמצעותו תאים בגוף שולטים על פעילות הגנים ויכולים להשפיע ואף לשנות את התפקוד שלהם. החוקרים במקרה הזה גילו כי התחקות אחר תהליכי המתילציה של הדנ"א יכולים לגלות בפניהם את היסטוריית העישון של האדם, ואף עשויים לפתוח פתח לטיפולים חדשים וממוקדים במחלות הקשורות לעישון.
עוד בנושא:
מחקר: גם עישון פאסיבי מסוכן לעובר
כך תפסיקו לעשן גם אם אתם לא רוצים
עישון בהריון מעלה מאוד את הסיכון לחלות בתסמונת טורט
מחקר גילה: עישון פאסיבי גורם להשמנה
החוקרים התחקו אחר בדיקות דם של כ-16,000 אנשים בארה"ב שלקחו חלק במחקרים רפואיים שונים מאז שנת 1971, ואחר שאלונים שמלאו הנבדקים לגבי הרגלי העישון שלהם וההיסטוריה הרפואית. הם מצאו כי בקרב אנשים שעישנו, השינויים בגנום ניכרו גם לאחר יותר משלושים שנה, באתרים בהם מתרחש תהליך המתיליציה בדנ"א.
צוות החוקרים גילה כי אתרי המתילציה של הדנ"א הקשורים לעישון מקושרים ליותר מ-7,000 גנים, שהם כשליש מהגנים האנושיים הידועים.
ונעבור לחדשות הטובות
"התוצאות הללו חשובות מאחר ומתילציה, בהיותה אחד מהמנגנונים של פיקוח על אופן ביטוי הגן, משפיעה על אילו גנים מופעלים, ולדבר הזה יש השלכות על ההתפתחות של מחלות הקשורות לעישון", כתבה ד"ר סטפני ג'יי לונדון מהמכון הלאומי לבריאות בארצות הברית (NIH) שהשתתפה במחקר, בטקסט שנלווה לו. "כמו כן, חשוב הממצא שלנו המראה כי גם לאחר שמישהו מפסיק לעשן, עדיין ניתן לראות את ההשפעות של העישון על הדנ"א שלו", הוסיפה.
החדשות הטובות שמציעים החוקרים למעשנים הן שרמות המתילציה בדנ"א בקרב אנשים שהפסיקו לעשן חוזרות לרמות הדומות לאלה אצל אנשים הלא מעשנים לאחר חמש שנות הפסקה. אך בכל זאת, כאמור, ישנם סימנים הנותרים בדנ"א שלנו אפילו 30 שנה לאחר הפסקת העישון.
"המחקר שלנו מצא ראיות משכנעות לכך שלעישון יש השפעה ארוכת טווח על המיכון המולקולרי שלנו, השפעה שיכולה להימשך מעל לשלושים שנה", סיפר לרשת NBC ד"ר רובי ג'והאנס מבית הספר לרפואה בהרווארד, שהשתתף במחקר.
"החדשות המעודדות הן שחמש שנים לאחר שאתה מפסיק לעשן, רוב סימני המתילציה של הדנ"א חוזרים לרמות הנמצאות בקרב לא-מעשנים, כלומר הגוף שלך מנסה לרפא את עצמו מההשפעות המזיקות של הטבק", הוסיף.
התגלית המדעית עשויה להוביל חוקרים לפתח ביומרקרים (סמנים ביולוגיים - שימוש במולוקולה או תרכובות ביולוגיות לזיהוי מצב ביולוגי מסוים) כדי להעריך את היסטוריית העישון של המטופל, ואף עשויים לסייע לפיתוח טיפולים חדשים שיתבייתו על אותם אתרים בהם מתבצע תהליך המתיליציה על הדנ"א.
בעזרת אותם "מרקרים" מקווים החוקרים כי בעתיד ניתן יהיה לבחון מי בסיכון גבוהה יותר לפתח מחלות הקשורות בעישון ולשמש כיעדים לתרופות חדשות לתקן את הנזק שנעשה לדנ"א.
כעשרים אחוזים מהישראלים מעשנים
לפי נתונים שפורסמו במאי השנה בידי משרד הבריאות, המבוססים על תוצאות סקר שנערך בשנת 2014, שיעור המעשנים בישראל עומד על כ- 19.7 אחוזים בקרב בני 21 ומעלה, כאשר 26 אחוז מכלל הגברים ו-13.6 אחוז מכלל הנשים בישראל מעשנים.
כמו כן מצא משרד הבריאות כי משנות השמונים ועד היום חלה ירידה חדה באחוז המעשנים בישראל, וב-35 השנים האחרונות ירדה כמות המעשנים בקרב גברים יהודים ב-51 אחוזים ובקרב נשים יהודיות ב-52 אחוזים.